אגא חאן הרביעי, מנהיג מוסלמי איסמעילי בעולם, שהתמזג יזמות ופילנתרופיה כדי להפוך לאחד השליטים התורשתיים העשירים בעולם, נפטר ביום שלישי בליסבון. הוא היה בן 88.
מותו אושר על ידי רשת הפיתוח שלו באגה חאן בפוסט ב- X, אתר המדיה החברתית. לא ניתנה סיבה.
אורביין, קוסמופוליטן ולעתים קרובות נמרץ בתקשורת, אגה חאן-נולד הנסיך קארים אל-חוסיני-דחה את התפיסה כי הרחבת הונו האישית תתנגש עם מיזמי הצדקה שלו. הוא אמר כי יכולתו לשגשג השלימה את חובתו לשפר את חייהם של מוסלמים איסמעילי, סניף של המסורת השיעית של האיסלאם עם 15 מיליון אנשים ב -35 מדינות.
אימאם, או מנהיג אמונתו, היה "לא צפוי לסגת מחיי היומיום", אמר פעם לאחר שהפך לאגה חאן. "להפך, הוא צפוי להגן על קהילתו ולתרום לאיכות חייהם. לפיכך, הרעיון של הפרש בין אמונה לעולם הוא זר לאיסלאם. "
הפרויקטים שלו כללו פיתוח איזור הנופש הקוסטה סמרלדה הסרדיניה של סרדיניה, גידול סוסי גזע גזעים וקבע יוזמות בריאות לעניים בעולם המתפתח.
הוא התייחס לתיאורים של אורח חייו כמפואר, למרות שהוא נסע על מטוסי פרטיים משלו ויאכטה יוקרתית, היה בעל אי קריבי פרטי והעביר בין מגוון מגורים, כולל אייגלמונט, אחוזה רחבה צפונית לפריס שהפכה למטה של רשת הפיתוח שלו ומרכז אימונים לסוסיו.
"התפקיד והאחריות של אימאם", אמר בנאום בשנת 2006, "הוא גם לפרש את האמונה לקהילה וגם לעשות את כל האמצעים שלו לשיפור האיכות והביטחון של חיי היומיום שלהם."
אף על פי שלא היה לו תחום בירושה באופן של שליטים תורשתיים אחרים, הונו של אגא חאן הוערך באופן שונה במיליארד דולר ל -13 מיליארד דולר, שנשאב מהשקעות, מיזמים משותפים ואחזקות פרטיות במלונות יוקרה, חברות תעופה, סוסי גזע ועיתונים, וכן כמו סוג של מעשר קוראני שהוטל על חסידיו.
באופן יוצא דופן, האגה חאן – שתורגם לעתים קרובות כתערובת של ראש מפקד טורקית ופרסי – ירש את תוארו מסבו האגא חאן השלישי, שעקף את צאצאיו האחרים לקרוא לנכדו כיורשו. עם הנחתו למנהיגות כאמאם ה -49 של איסמעילי מוסלמים, אגה חאן הרביעי לקח את מושכותיה של שושלת מוסלמית שיעה שטענה ירידה מהנביא מוחמד והטיל את מה שאמר היה אחריות ברורה עליו.
באותה תקופה הוא היה סטודנט בן 20 להיסטוריה האסלאמית בהרווארד. בשנת 1957, המלכה אליזבת השנייה מבריטניה העניקה לו את התואר הלא -תורתי של הוד מעלתו, שיקוף של הקשרים ההדוקים בין שתי השושלות, קשורים בקסם משותף עם סוסים משובחים.
בצוואתו אמר סבו הסולטאן מוחמד שאה שהוא בחר לדלג על דור בחלקו מכיוון ש"התנאים ששונו ביסודו בעולם " – כולל התקדמות במדע האטומי – דרשו" צעיר שגדל והתפתח במהלך האחרון שנים ובעיקר העידן החדש, ומי שמביא השקפה חדשה על החיים למשרדו. "
אכן, אגא חאן הרביעי התעמת עם כמה משברים מודרניים שהפקידו את חסידיו, המרוכזים במרכז אסיה, אפגניסטן, פקיסטן, איראן ומזרח אפריקה. רבים מהם התמודדו עם תהפוכות, כמו החלטת 1972 של הדיקטטור האוגנדי, אידי אמין, לגרש את האסיאתים והסערה בטג'יקיסטן בעקבות קריסת ברית המועצות.
אגה חאן היה מכונה זה מכבר כאדם מחובר היטב. כיוון שכך, הוא הצליח לשכנע את ראש הממשלה פייר אליוט טרודו מקנדה, אותו פגש בשנות השישים, לאפשר לאלפי מוסלמים איסמעילי להגר לקנדה כאשר נאלצו לעזוב את אוגנדה.
ידידותו עם מר טרודו שיקפה מערכת יחסים דו משמעית עם קנדה, שם הפך לאזרח כבוד בשנת 2010. בשנת 2017, בנו של מר טרודו, ראש הממשלה ג'סטין טרודו, גרר את צנזורה ממפקח האתיקה של קנדה לאחר שהוא ומשפחתו קיבלו את האגא חאן של אגה חאן. אירוח עם חופשה שלא הודיעה במעונו הפרטי של הנסיך בבהאמה.
הטיול נחשב לייצג ניגוד אינטרסים מכיוון שה- קרן אגא חאן לאחרונה קיבלו תמיכה פדרלית בשווי 38 מיליון דולר מהרשויות הקנדיות. מצידו, אגה חאן נפרד רשמית.
לאחר קריסת ברית המועצות, חסידיו של אגא חאן באזור פמיר ההררי בטג'יקיסטן היו בין אלה שהסתבכו במלחמת אזרחים הרסנית בשנות התשעים נגד הממשלה בראשות אמומלי רחמון. בתגובה, אגה חאן האיצה את ההשקעות בייצור חשמל וחברת טלפון סלולרי בטג'יקיסטן ובהמשך בנה שירותי בריאות, מיקרו -פיננסים ומתקנים אחרים כמו גם אוניברסיטת מרכז אסיה בחורוג.
אולם מעמדו הנערץ של אגא חאן בקרב מוסלמים איסמעילי, המתגורר בעיקר במחוז האוטונומי של טג'יקיסטן-בדאצ'שאן, על פי הדיווחים, עורר טינה והתנגדות בקרב המנהיגים החילוניים במדינה, שביקש לחסום הפגנות של תמיכה באגה חאן.
הנסיך קארים אל-חוסייני נולד בז'נבה ב- 13 בדצמבר 1936. הוא היה בנו הבכור של הנסיך הפלייבוי הנודע אלי חאן ואשתו הראשונה ג'ואן (יארד-בירר) חאן, צאצא לאריסטוקרטיה הבריטית. אחיו הצעיר, אמין אגה חאן, נולד בשנה שלאחר מכן. בשנת 1949 התגרשו הוריהם, והנסיך אלי המשיך להתחתן עם השחקנית האמריקאית ריטה הייוורת ', איתה נולדה בתו, הנסיכה יסמין אגא חאן.
האגה חאן, הידוע בצעירותו כנסיך קארים, גדל בניירובי, קניה, לפני לימודי המכון הבלעדי לה רוזי בז'נבה. בסוף שנות העשרים לחייו, הוא מתחרה עבור איראן לפני המהפכה בסקי באולימפיאדת 1964 באינסברוק, אוסטריה.
הוא המשיך להרווארד, שם למד את ההיסטוריה האיסלאמית כשהפך לאגה חאן הרביעי במותו של סבו.
"זה היה הלם," אמר בראיון בשנת 2013 עם יריד יהירות מגזין, "אבל אני לא חושב שמישהו במצב שלי היה מוכן."
מעמדו החדש, הוא אמר, פירושו כי מהלך חייו היה מעתה על קואורדינטות בלתי ניתנות לשינוי. "הייתי סטודנט לתואר ראשון שידע מה עומד העבודה שלו עד סוף חייו", אמר.
חלק מחסידיו מייחסים לו מעמד אלוהי, אך הוא דחה רעיונות כאלה של אלוהות.
בשנת 1969 התחתן עם סאלי קרוקר פול, דוגמנית בריטית ובכורה לשעבר שהפכה לסלימה אגה חאן. לזוג נולדו שלושה ילדים, הנסיכה זהרה, הנסיך רחים והנסיך חוסיין, לפני שהתגרשו בשנת 1995. שלושת האחים המשיכו לעבוד בארגוני אגה חאן.
שלוש שנים לאחר מכן, אגה חאן התחתן עם גבריאלה (תיססן) זו לינינגן מגרמניה, שהפכה לאינארה אגה חאן. נולד להם בן, הנסיך אלי מוחמד. בני הזוג נפרדו כמה שנים אחר כך ובילו עשור במשא ומתן על הסדר גירושין שנאמר כי הם שווה כ -60 מיליון דולר כאשר הם מותאמים לאינפלציה.
הוא הותיר אחריו ילדיו; אחיו, הנסיך אמין מוחמד; אחותו למחצה, הנסיכה יסמין; וארבעה נכדים.
במהלך השנים, המיזמים העסקיים של אגא חאן היו אקלקטיים. הוא היה מוביל ראשוני בשנות השישים בבניית אתר הנופש של פורטו סרוו, שלם עם מועדון יאכטות וטורנירי פולו, כחלק מפיתוח צפון קוסטה סמרלדה הצפוני של סרדיניה כגן שעשועים לסופרריך. הוא הראה חיבה למכוניות ספורט של מזראטי, אבל הוא גם מוּשׁקָע בעולם המתפתח בתעשיות בסיסיות שיצרו רשתות דגים, שקיות ניילון ומשחקים.
באוגנדה, בעקבות הפלתו של אידי אמין והעלייה המאוחרת של יאורי מוסבני, הוא הצטרף לענקיות מניות פרטיות כמו קבוצת בלקסטון בתכנית הידרואלקטרית של 750 מיליון דולר.
בשנת 1960 נפטר הנסיך אלי, אביו של אגה חאן, בתאונת דרכים בסורנס, מחוץ לפריס, וילדיו ירשו את האימפריה הרווחית הרווחית שלו, שכללה תשעה חוות באירלנד ובצרפת. "שלושתנו מצאנו את עצמנו עם המסורת המשפחתית הזו אף אחד מאיתנו לא ידע את הדבר הראשון עליו", אמר וניטי פייר בשנת 2013.
מאז, אגה חאן היה בבעלות, אימן וגידל סוסים אלופים רבים. בצרפת, וואלירה הפילי שלו ניצחה את פריקס דה דיאן היוקרתי בשנת 2012, כדי לבסס שיא של בעלים חדשים על שבעה ניצחונות. בשנות השמונים נחטף הסוס שלו שרגר באירלנד ומעולם לא נראה שוב. (הוא סירב לשלם דרישת כופר.)
"אהבתי את זה – זה כל כך מרגש, אתגר מתמיד," הוא אמר פעם על עסק הסוסים. "בכל פעם שאתה מתיישב ומתרבות אתה משחק משחק שחמט עם הטבע."