בשלהי יום ראשון נחת ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון והיה למנהיג הזר הראשון המתקבל על-ידי הנשיא דונלד טראמפ מאז כניסתו לתפקיד בכהונתו השנייה. ההזמנה, שהגיעה במכתב אישי מהנשיא האמריקאי, מעלה שאלה מהותית: האם היא מבטאת תמיכה כנה בישראל, או שמא היא חלק ממהלך טקטי רחב יותר.
מייקל אורן, מי שכיהן כשגריר ישראל בוושינגטון ומשמש כיום כמייסד "Israel Advocacy Group" המייצגת את ישראל במדיה הגלובלית, ובעל הבלוג Clarity , מעריך כי לביקור משמעות כפולה – אישית ולאומית. "העובדה שטראמפ בחר להיפגש עם נתניהו לפני כל מנהיג זר אחר מהווה מסר משמעותי, הן עבור ראש הממשלה באופן אישי והן עבור ישראל כמדינה", אמר אורן בשיחה עם "מעריב".
לדברי אורן, אמנם ייתכן שהנשיא ביקש להבדיל את עצמו מקודמו – ביידן – שנפגש עם נתניהו באיחור ובחוסר רצון, אך עבור ראש הממשלה הישראלי המשמעות עמוקה יותר: "נתניהו זקוק להצגת תמיכתו של טראמפ ביחס אליו, בזמן שישראלים רבים חשים שהוא – ביבי – נכשל כמנהיג במלחמה זו".
אורן הדגיש כי "נתניהו זקוק לגיבוי של טראמפ לגבי השלב הבא בעזה, ולתיווכו להסכם שלום עם סעודיה. נתניהו זקוק להסכמת טראמפ לאסטרטגיה משותפת ישראלית-אמריקאית בנושא איראן". עם זאת, הוא מזהיר: "הנשיא, מצדו, צפוי לשתף את נתניהו בתוכניות ארה"ב לעזה שלאחר המלחמה ולעתיד תהליך השלום. הוא עשוי לעמוד על כך שנתניהו יסכים לדרישתה של ערב הסעודית לדון ב'מסלול' שיקדם מדינה פלסטינית".
משמעות הדברים מרחיקת לכת, כפי שמסביר השגריר לשעבר: "ביידן יכול היה לומר 'אל' ונתניהו יסרב לדבריו", אך מול הנשיא הנוכחי – "אם טראמפ יגיד 'אל' – הוא לא יוכל".
חרף האתגרים הפוטנציאליים, אורן מדגיש את המסר החיובי שבהזמנת נתניהו כאורח הראשון: "בזמנים כשלנו, בה ישראל עומדת בדד בעולם, החלטתו של טראמפ לארח את מנהיגה ראשון שולחת מסר חד משמעי: ישראל אינה לבד". לדבריו, ארה"ב מוכיחה את נאמנותה לברית ארוכת השנים בין המדינות.
פרספקטיבה שונה מציג רותם אורג, מומחה לפוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית ומנהל העמותה "ליבראל-לחיזוק הקשר עם אמריקה הליברלית": "זו מלכודת חיוכים – טראמפ מעניק לנתניהו מלא מלא גזרים, ועוד מעט יגיע המקל שכנגד", הוא מזהיר. לדבריו, המחיר שטראמפ צפוי לדרוש ברור: "לוודא שהפסקת האש נשמרת ולא לחסל אותה, ולקבל בתמורה חטופים, נורמליזציה ואולי גם הקשחה מול איראן".
אורג מצביע על הבדל מהותי בין הממשלים: "ביידן הוא ציוני 'מהקרביים', יש לו קושי בסיסי לאתגר את ישראל או להתעמת עם מנהיגיה. זה לא בדי־אן־איי של ביידן". לעומתו, מסביר אורג, אצל טראמפ "הכל זה ביזנס". שיטת הפעולה של הנשיא הנוכחי פשוטה – "אתה איתי? אעשה ממך מלך; אתה נגדי? אפרק אותך".
להמחשת טענתו, אורג מזכיר את התנהלותו של ויטקוף סביב המשא ומתן להפסקת האש והשבת החטופים. "שבת לא שבת, אני נפגש עם ראש הממשלה", מצטט אורג את הפרסום בטלגרף, המתאר כיצד ויטקוף דרש מנתניהו וצוותו להיפגש בשבת במשרד ראש הממשלה, חרף התנגדותם. "אין פה סנטימנטים", הוא מסכם.
השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם הכבוד וההערכה שמפגין טראמפ כלפי נתניהו יתבררו כמקדמה על חשבון דרישות מדיניות כבדות משקל? ימים יגידו. בינתיים, לא ניתן לשאלות שכאלה להפריע לשבוע הנופש והעבודה הקשה של נתניהו בדי.סי., ונקווה שהרווחים הפוליטיים והדיפלומטיים שקיבל מהביקור ובמהלכו, יהיו "דיוטי פרי".
