ביום ראשון האחרון, בחדר הנשיאותי הסגלגל, חשף ביידן את אכזבותיו האישיות, את חששותיו מטראמפ, והתוודה כי לדעתו יכל היה לנצח בבחירות האחרונות. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חשף בראיון נרחב ל-USA TODAY את התנאים שהציבה סעודיה להסכם עם ישראל, הביע חששות עמוקים מממשל טראמפ הצפוי, והודה בספקות לגבי גילו המבוגר.
בראיון פירט ביידן את דרישות הסעודים להסכם נורמליזציה עם ישראל: "הם רוצים שנסייע להם במעבר מנפט לכורים גרעיניים אזרחיים. הם מבקשים שנבנה את הכורים, נפעיל אותם ונלמד אותם כיצד לעשות זאת". הנשיא הוסיף כי הסעודים גם דורשים שארה"ב תפעל להפחתת השקעות חברות הנפט בקידוחים. באופן מפתיע, במהלך הראיון הודה ביידן כי אינו בטוח בנתונים שהציג על אנרגיה מתחדשת בטקסס, ואמר שיצטרך "לבדוק עם הצוות שלו" – התבטאות מעט מביכה לנשיא בראיון רשמי.
לשאלתה הישירה של המראיינת, האם יכול היה לנצח את טראמפ בבחירות, השיב ביידן: "זו יהירות לומר זאת, אבל אני חושב שכן, בהתבסס על הסקרים. לא התכוונתי להתמודד אחרי מותו של בו (Beau Biden, בנו של הנשיא ביידן, שנפטר מסרטן המוח בשנת 2015- ג'.ט). אבל כשטראמפ רץ שוב לנשיאות, באמת האמנתי שיש לי את הסיכוי הטוב ביותר לנצח אותו. עם זאת, לא תכננתי להיות נשיא בגיל 85 או 86 (כיום, גילו של ביידן הוא 82- ג'.ט).
אז כן, דיברתי על העברת השרביט. אבל מה אני יודע? מי לעזאזל יודע? עד עכשיו הכל טוב טוב (-בכוונתו לבריאותו, ג'.ט.). אבל מי יודע איך אהיה כשאגיע לגיל 86?" עם זאת, נזכיר, כי בכתבות עבר של הוול-סטריט ג'ורנל, נדמה שבריאותו של ביידן אינה בטוב, בלשון מיעוט.
בהתייחס למורשתו, הדגיש ביידן את השינוי שחולל בכלכלה האמריקנית: "אני מקווה שהמורשת שלי תהיה שלקחתי כלכלה מעורערת והצבתי אותה במסלול להובלת העולם, תוך יצירת כללי משחק חדשים. בתחום מדיניות החוץ, חידשתי את הבריתות שלנו כי הן מקור הביטחון שלנו, והפחתתי את העימותים הישירים עם יריבים מרכזיים".
הנשיא הציג את הישגיו המרכזיים: "הגדלנו את התעסוקה ב-16 מיליון משרות, הורדנו את האינפלציה ל-2.4%, והצמחנו את הכלכלה להיות הגדולה והחזקה ביותר בעולם. שיניתי את האופן שבו אנחנו מסתכלים על הכלכלה – מעולם לא הייתי תומך בכלכלת 'חלחול כלפי מטה'".ביידן הוסיף כי הוא מגיע מ"עולם ההון התאגידי", כבן המקום דלאוור, "המדינה שיש בה יותר תאגידים מאשר בכל שאר המדינות יחד". אולם, נדמה שטענה זו מעוררת תהיות – על פי האמור בכתבות בניו-יורק טיימס, ביידן למעשה לא היה מעורב משמעותית בעולם העסקים והתאגידים.
הנשיא ציין שני נדבכים נוספים שלדעתו כלולים במורשתו: הטיפול במשבר הקורונה ומדיניות החוץ. "המגפה השפיעה עמוקות על החשיבה של אנשים לגבי בריאות הנפש והחיים בכלל', אמר ביידן. 'לכן היה חשוב להעביר, בצורה מיידית, חקיקה משמעותית כדי להשתלט על המגפה ולהבטיח שנוכל לסייע לאנשים בצרכים המיידיים שלהם. שמרנו על עסקים פתוחים, סיפקנו טיפול בילדים, עשינו דברים בסיסיים שאפשרו לאנשים להאמין שחייהם יכולים לחזור למסלולם'.
בתחום מדיניות החוץ, הדגיש ביידן את חידוש הבריתות של ארה"ב ואמר: "הבנתי שאני מכיר רבים מהמנהיגים והמנהיגות שכיהנו לאחרונה במדינותיהם ועדיין מכהנים, וכולם הביטו אלינו להובלה. לכן עבדתי קשה כל כך לאחד מחדש את נאט"ו ולהרחיב אותו, לכן פעלתי במרץ להקמת ברית QUAD עם יפן, הודו ואוסטרליה, ולכן השקענו כל כך הרבה בתשתיות באפריקה – כי חוב ותשתיות הם המפתח לצמיחה כמעט בכל תחום."
כהמשך לכך, בנוגע למקומה של ארה"ב במנהיגות העולמית, הדגיש ביידן: "אמריקה נדרשת בדחיפות להוביל את העולם. מי יוביל את העולם אם לא אנחנו? זו לא בדיחה". הוא הוסיף כי "חשבתי שזה קריטי לבסס מחדש את עליונותה של אמריקה במדיניות החוץ". בהקשר זה, סיפר ביידן כי כעשרה ימים לפני מותו, התקשר אליו הנרי קיסינג'ר ואמר: "זו הפעם הראשונה מאז נפוליאון שאירופה לא מביטה מעבר לכתפה במוסקבה באימה".
ביידן התייחס גם לתופעה העולמית של נפילת ממשלות דמוקרטיות. "כמעט כל ממשלה דמוקרטית בעולם הפסידה בבחירות לאחרונה", אמר, והוסיף כי לדעתו הדבר נובע מהשפעות מגפת הקורונה על תפיסת העולם של הציבור. "מיליון איש מביטים בשולחן המטבח ורואים כיסא ריק", אמר בהתייחסו לקורבנות המגפה.
בהתייחסו לביקורת על האינפלציה שעלתה לגבהים אדירים ורעים בתקופתו, השיב ביידן בשני טיעונים מרכזיים: ראשית,שמדובר במגמה עולמית "האינפלציה הייתה תופעה עולמית, לא רק בארה"ב. אנחנו המדינה היחידה שהתחילה להשתלט עליה תוך צמיחת הכלכלה". הוא מנה גורמים כמו שרשראות אספקה שנקרעו, השפעות מלחמת אוקראינה, ומה שכינה "חמדנות תאגידית". שנית, שהתקשורת מתמקדת רק בחדשות שליליות, "האם אתם רואים אי פעם חדשות טובות?", וכפי שאמר לצוותו "לא נקבל הרבה קרדיט בהתחלה. זה ייקח זמן עד שהדברים יתחילו להשפיע".
ביחס לסוגיה זו, שיש שאמרו שהיא שהובילה להפסד של המפלגה הדמוקרטית לטראמפ, ביידן השיב כי הדבר קשור לתופעה אחרת, גלובלית "מסביב לעולם, כמעט כל דמוקרטיה "הפסידה"" בבחירות שהתקיימו בתקופה האחרונה. לשון אחרת, ניצחונו של טראמפ הוא הפסד לדמוקרטיה.
בנוסף למילות ביקורת אלה ביחס למחליפו בתפקיד, הביע ביידן חששות נוספים: "החשש הגדול ביותר שלי הוא שהוא ינסה, ואולי אף יצליח, לבטל את חוקי האקלים ולהסיר את ההגבלות על יצרני התרופות". הוא תקף את קודמו, באותה בטענה הזהה לזו שטראמפ טען לאורך מסע הבחירות נגד ביידן עצמו: "הוא ירש כלכלה טובה מברק אובמה, אך סיים עם פחות משרות מכפי שהתחיל ועם אחד מהגירעונות הגדולים בהיסטוריה".
בסוגיית החנינה השנויה במחלוקת לבנו האנטר, התקשה ביידן לזכור את פרטי כל הסיפור. לטענתו, בנו שילם את כל המיסים שחב, אם כי באיחור, והתמודד עם בעיית התמכרות. יש לציין כי טענות אלו מעוררות תהיות, שכן כתב האישום המקורי ייחס להאנטר ביידן בחירה מודעת באורח חיים ראוותני תוך התעלמות מחובותיו למס הכנסה, כאשר היה ביכולתו לשלם. זאת ועוד, מוזר שבוגר בית-הספר למשפטים ייל (כפי שביידן מספר בגאווה במהלך הריאיון), יישכח לשלם את המיסים הנדרשים ממנו, למרות רצף תזכורות מרואה החשבון שלו.
