מערכת נגד טילים פועלת לאחר שאיראן שיגרה מל"טים וטילים לעבר ישראל, כפי שניתן לראות מאשקלון, ישראל, 14 באפריל.
אמיר כהן/רויטרס
הסתר כיתוב
החלף כיתוב
אמיר כהן/רויטרס
מערכת נגד טילים פועלת לאחר שאיראן שיגרה מל"טים וטילים לעבר ישראל, כפי שניתן לראות מאשקלון, ישראל, 14 באפריל.
אמיר כהן/רויטרס
איסטנבול – מאת הנשיא אברהים ראיסי בהמשך, גורמים רשמיים איראנים מרעיפים שבחים על המתקפה חיל משמרות המהפכה האסלאמית הושק נגד ישראל ביום ראשון. התגובה הרחבה מגיעה למרות שישראל אמרה 99% מהטילים והמל"טים של איראן יורטו.
ראיסי אמר כי משמרות המהפכה "לימדו לקח את הישות הציונית", תוך שימוש במונח המועדף על ישראל בטהרן.
סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית של איראן דיווח כי מחוקק איראני בכיר, מוג'טאבה זונורי, אמר ש"מבצע הענישה" של משמרות המהפכה הוא "ניצחון" ו"היווה סיבה לגאווה עבור העם כשהיא השפילה את המשטר הישראלי".
באו"ם בניו יורק, שגריר איראן אמיר סעיד אירוואני הכריז כי המבצע "תואם לחלוטין את הזכות הטבועה של הרפובליקה האסלאמית להגנה עצמית" לאחר שבתקיפה אווירית בדמשק נהרגו שבעה חברי משמרות המהפכה, כולל שני גנרלים, ב-1 באפריל. איראן מאשימה את ישראל במתקפה, אך ישראל לא לקחה אחריות עליה.
אירוואני הוסיפה כי הטילים של איראן מכוונים בלעדית ל"מטרות צבאיות" ואמרה שלאיראן "אין כל כוונה להיכנס לעימות עם ארה"ב".
אתר החדשות של איראן בשפה האנגלית Press TV הוביל עם סיפור מבוסס על מקורות אנונימיים של משמרות המהפכה שטענו כי "כל הטילים ההיפרסוניים בהתקפות איראן נגד ישראל פוגעים במטרות". טענה זו לא ניתן לאשר מיד.
אברהים ראיסי, נשיא איראן, בין המשתתפים בטקסי יום הקודס ב-5 באפריל בטהראן. הלווייתם של מפקדים איראנים שנהרגו בתקיפה בסוריה חלה במקביל לציון יום קודס השנה, שנערך כדי להראות תמיכה בפלסטינים.
מג'יד סעידי / Getty Images
הסתר כיתוב
החלף כיתוב
מג'יד סעידי / Getty Images
אברהים ראיסי, נשיא איראן, בין המשתתפים בטקסי יום הקודס ב-5 באפריל בטהראן. הלווייתם של מפקדים איראנים שנהרגו בתקיפה בסוריה חלה במקביל לציון יום קודס השנה, שנערך כדי להראות תמיכה בפלסטינים.
מג'יד סעידי / Getty Images
שבחים למתקפה האיראנית התפשטו גם מעבר לאיראן עצמה. שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר-עבדוליאן, שוחח בטלפון עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב, וכמה אתרי חדשות רוסיים ציטטו גורמים רשמיים שמיהרו למחוא כפיים גם למתקפה.
דאגות מהסלמה ושאלות בנושא הרתעה
היבט חסר תקדים אחד של המתקפה האיראנית על ישראל הוא שהיא לא טופלה למיליציות פרוקסי כמו החות'ים בתימן, מיליציות שונות בעיראק או חיזבאללה בלבנון, למרות שאותן קבוצות אכן ביצעו פיגועים שלדבריהם תומכים בפלסטינים ברצועת עזה.
בימים שבין ה-1 באפריל שביתה בדמשק ותגובתה של איראן, ישראל הקפידה להזהיר את איראן שכל תקיפה שתושק מאיראן עצמה עלולה לעורר התקפת תגמול על אדמת איראן. זה בתורו גרם לבכירים איראנים להזהיר שכל תקיפה של ישראל תיענה בתגובה איראנית "גדולה עוד יותר" ונחרצת יותר.
גם לטהרן היה א אזהרה לוושינגטון, באומרו שאם ארה"ב תשתמש באחד מנכסיה באזור כדי לסייע במתקפה ישראלית, כוח אדם ובסיסים אמריקאים יהיו מטרות לגיטימיות למתקפה עתידית. האזהרה הזו נתפסה כנועדה אולי לעורר חששות בחו"ל מפני סכסוך אזורי רחב יותר.
תקשורת ישראלית דיווח כי בסיס נבטים בדרום מדבר הנגב נפגע אך לא נגרם נזק משמעותי. מלבד זאת, כל נזק אפשרי אחר בישראל מהתקיפה עד כה לא ברור.
איראן הייתה די ספציפית לגבי מה שהיא מנסה להשיג עם המתקפה שלה. ראש חיל האוויר של איראן, בריג. אלוף אמיר עלי חאג'יזדה, אמר כי הכוונה הייתה לפגוע בבסיס נבטים ובמרכז המודיעין של צבא ההגנה לישראל בחרמון בצפון מערב. אך דיווחים ראשוניים אמרו שהבסיס נותר מבצעי, ואין דיווחים על נזק משמעותי למרכז המודיעין.
המתקפה גם עוררה שאלות הן בישראל והן מחוצה לה על המשמעות של האירועים האחרונים מבחינת יכולתה של ישראל לעשות זאת להרתיע פיגועים נגד זה.
מה זה עשוי להיות אומר על הדרך שבה וושינגטון תומכת בבת בריתה הקרובה ביותר במזרח התיכון, ועל גישתה של ישראל לשמירה על ביטחונה שלה, צפויה להיות נושא לדיון ותכנון רבים במהלך השבועות והחודשים הקרובים.
