ביום ראשון הקרוב, כ-59.2 מיליון -מתוך 84 מיליון גרמנים-יוכלו להצביע בבחירות הכלליות על רקע משבר פוליטי, כלכלי וחברתי חריף. הסקרים מנבאים ניצחון למפלגת הימין המתון, אך מזהירים מפני קשיים משמעותיים בהרכבת הקואליציה העתידית.
הבחירות המוקדמות נקבעו לאחר התפרקות הממשלה בראשות הקנצלר אולף שולץ בנובמבר האחרון, על רקע מחלוקות בנושאי כלכלה והתמודדות עם המיתון.
מפה פוליטית מפוצלת ואתגר הרכבת הממשלה
לפי סקר אחרון שפורסם אתמול (שישי) בבלומברג, פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU), מוביל בסקרים עם כ-30% תמיכה, אחריו מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) עם כ-20%, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שולץ עם 15%, ומפלגת הירוקים עם 13%.
אולם, כידוע, קיים פיצול פוליטי עמוק בין מזרח גרמניה לצד המערבי שלה. לפי בחינה של האקונומיסט, במזרח גרמניה, ה-AfD מובילה ב-45 מתוך 48 מחוזות בחירה, בעוד במערב המדינה ה-CDU שולטת ב-220 מתוך 247 מחוזות, כביכול גרמניה היא מדינה אחת אך לשני עמים.
הבחנה מעניינת נוספת עליה מצביע ה"אקונומיסט" ביחס לבחירות הקרובות הוא הפער הגילאי בהעדפות הבוחרים: בעוד מצביעים מעל גיל 75 נוטים באופן מובהק לתמוך במפלגות המסורתיות, צעירים מתחת לגיל 30 מתפזרים בין המפלגות הקטנות יותר, כשאף מפלגה אינה זוכה ליותר מ-20% תמיכה בקרב קבוצת גיל זו.
המורכבות האמיתית בבחירות שתתקיימנה ביום ראשון טמונה בשאלה כמה מהמפלגות הקטנות יצליחו לעבור את אחוז החסימה שבגרמניה, העומד על 5%.
שלוש מפלגות נמצאות על הגבול: המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP), ברית זארה וגנקנכט (BSW) הפרו-רוסית, ומפלגת די לינקה (מגרמנית: Die Linke – "השמאל") הידועה כרדיקלית ודמו-סוציאליסטית. על פי התחזיות של האקונומיסט, ישנו סיכוי של 37% שפרידריך מרץ לא יוכל להרכיב קואליציה דו-מפלגתית ויידרש לשותפות משולשת, כך שמעבר המפלגות הקטנות הוא מרכיב משמעותי.
תהליך הבחירות
הקלפיות ייפתחו ביום ראשון בשעה שמונה בבוקר וייסגרו בשש בערב (שעון גרמניה). גרמנים יכולים להצביע גם באמצעות הצבעה בדואר, אך על הקול להגיע עד לסגירת הקלפיות. 29 מפלגות מתמודדות בבחירות אלו, כאשר ארבעה מועמדים מרכזיים מתחרים על תפקיד הקנצלר: אולף שולץ המכהן, פרידריך מרץ מהאיחוד הנוצרי-דמוקרטי, רוברט האבק מהירוקים, ואליס ויידל מהאלטרנטיבה לגרמניה.
תוצאות ראשונות צפויות מיד עם סגירת הקלפיות, והתוצאות הסופיות הרשמיות צפויות ביום שני בבוקר. לפי מספר מקורות בתקשורת הזרה, תהליך הרכבת הממשלה צפוי להימשך לפחות עד אמצע אפריל.
הסוגיות שעל סדר היום: משבר ההגירה והביטחון והאתגר הכלכלי
המתח סביב סוגיית ההגירה בזירה הפוליטית בגרמניה הגיע לשיא בחודש שעבר, כאשר מבקש מקלט אפגני תקף בסכין קבוצת ילדים בגן בעיר אשפנבורג (Aschaffenburg) שבבוואריה.
בתקיפה, נהרגו ילד בן שנתיים ועובר אורח. על פי נתוני האו"ם, גרמניה מארחת כיום למעלה מ-2.5 מיליון מבקשי מקלט, מתוכם כמיליון פליטים שבאו אוקראינה. סקרי דעת קהל מראים כי כ-70% מהציבור הגרמני סבור שהמדינה קולטת יותר מדי מהגרים, דבר המקטין את אחוזי ההצבעה למפלגות עם מדיניות מקילה סביב שאלת המהגרים ומבקשי המקלט.
לפי ה-Associated Press, מומחים משערים כי זהו אחד האתגרים הדחופים ביותר שיעמדו בפני הממשלה הגרמנית החדשה.
בנוסף למשבר ההגירה, גרמניה מתמודדת עם משבר כלכלי מורכב. לפי הוול סטריט ג'ורנל, התעשייה בגרמניה חווה נסיגה של כ-10% בתפוקה מאז 2021, ועד 20% בתעשיות עתירות אנרגיה. בנוסף, שיעור מס החברות של 29.9% הוא השלישי בגובהו באירופה, והרגולציה המכבידה – האיחוד האירופי אישר 13,000 תקנות חדשות בין 2019-2024, לעומת 5,500 בארה"ב – מקשה עליה להתאושש כלכלית.
20% בתעשיות עתירות אנרגיה. שיעור מס החברות של 29.9% הוא השלישי בגובהו באירופה, והרגולציה המכבידה – האיחוד האירופי אישר 13,000 תקנות חדשות בין 2019-2024, לעומת 5,500 בארה"ב – מקשה על התאוששות כלכלית.
השלכות בינלאומיות
כספקית הנשק השנייה בגודלה לאוקראינה, אחרי ארה"ב (לפחות עד לעכשיו, נראה מה תלד המריבה בין דונלד טראמפ לוולודומיר זלנסקי), וכמעצמה המרכזית באיחוד האירופי, הממשלה החדשה תהיה מרכזית בעיצוב המדיניות האירופית מול הממשל האמריקאי והרוסי.
חוסר היציבות הפוליטי בגרמניה מגיע בעיתוי רגיש במיוחד: צרפת, השותפה המסורתית של גרמניה בהובלת האיחוד האירופי, גם היא מתמודדת עם אי-יציבות פוליטית פנימית. בנוסף, גרמניה מתמודדת עם לחץ כפול: מצד אחד איום המכסים של טראמפ, ומצד שני דרישות להגדלת תקציב הביטחון נוכח האיום הרוסי.
