נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז ביום השבעתו, על "מצב חירום אנרגטי לאומי", במטרה להגדיל את ייצור הנפט והגז האמריקאי, ולהוריד את יוקר המחיה, שהביא לעליית מחירים במוצרי יסוד כמו תפוחים, בייקון וביצים. במקביל, הצהיר כי ישתמש בתחום הגז והנפט כאמצעי לחץ כלכלי על רוסיה, אך מומחים מטילים ספק ביכולתו להשיג את יעדיו המוצהרים של הורדת מחירי האנרגיה והבאת המלחמה באוקראינה לסיומה המהיר.
"אנחנו נקדח, בייבי, נקדח" (“We will drill baby drill”), הצהיר טראמפ בנאום ההשבעה שלו. "בידנו משהו שלעולם לא יהיה לאף מדינה תעשייתית אחרת – כמות הנפט והגז הגדולה ביותר על פני כדור הארץ, ואנחנו הולכים להשתמש בה". במקביל, איים הנשיא על האיחוד האירופי בהטלת מכסים על תוצרים שיבואו מאירופה לארה"ב, במידה ולא יגדילו את סך רכישות האנרגיה האמריקאיות.
דונלד טראמפ נכנס לטקס ההשבעה (צילום :שימוש לפי סעיף 27א')
מאוחר יותר, בדבריו לעיתונאים בבית הלבן, הבהיר טראמפ את כוונותיו כלפי האיחוד האירופי: "הדבר היחיד שהם יכולים לעשות במהירות הוא לקנות את הנפט והגז שלנו. נסדר את זה עם מכסים, או שהם יצטרכו לקנות את הנפט והגז שלנו".
אייל השקס, איש אסטרטגיה גיאופוליטית-כלכלית-ביטחונית (בעל הספר "גשרי הכלכלה"), התייחס בחשבון ה-X שלו למצב הכלכלי ברוסיה ערב כניסת טראמפ לתפקיד: "הצמיחה הרוסית היא גבוהה, למען האמת. ב-2024 דווח על צמיחה של 3.6%, יותר מארה״ב ורוב מדינות אירופה", כותב השקס, " "אך הצמיחה הזאת לא באה בחינם", הוא מדגיש, ומציין שלושה מחירים עיקריים: אינפלציה שהגיעה ל-9.5%, ריבית גבוהה של הבנק המרכזי העומדת על 21%, ושחיקה של שני שליש בנכסי קרן העושר (קרנות השקעה בבעלות ממשלתית שמנהלות את עודפי ההון של המדינה- ג'.ט.) מאז תחילת המלחמה.
האם כלכלת רוסיה בתקופת טראמפ תלך לאבדון?
כתבתי כאן הרבה על כלכלת רוסיה, אבל לא עם טראמפ כנשיא. טראמפ טוען שישתמש בכוח כלכלי כדי לסיים את המלחמה ״באופן מיידי״. אבל גם ביידן ניסה.
אז איפה כלכלת רוסיה עומדת היום? איזה כלים נשארו לטראמפ? מה התרחישים להמשך?
שרשור🧵⬇️ pic.twitter.com/MJ0mWc86lo
— Eyal Hashkes | איל השקס (@EHashkes) January 24, 2025
לפי דיווח של רויטרס, חמישה מקורות יודעי דבר טוענים כי המצב הכלכלי ברוסיה כבר מתחיל להשפיע על קבלת ההחלטות של פוטין, עם העדפה גוברת בקרב מקורביו להפסקת אש.
אולם, ביחס למכסים המדוברים, כלכלנים מזהירים מפני השלכות מסוכנות לכך. שרה האוס, כלכלנית בכירה בבנק Wells Fargo, אמרה לניו-יורק טיימס כי כניסה לתוקף של המכסים עליהם טראמפ מדבר, יגרמו לעליה של האינפלציה, ויפגעו בכלכלה הרחבה. לדבריה, יצירת מכסים תעלה את מחיר המוצרים בארה"ב, ובכך מסכנת צרכנים שמשכורתם לא תספיק למוצרים הצפויים להתייקר. ביקורת נוספת היא בהיבט הסביבתי. "אין מצב חירום אנרגטי", אמר מניש באפנה, נשיא ומנכ"ל ארגון הסביבה NRDC לערוץ NPR, "יש מצב חירום אקלימי". ארה"ב מייצרת כיום יותר נפט וגז מכל מדינה בהיסטוריה העולמית, והייצור ממשיך לעלות.
הצו הנשיאותי שחתם טראמפ מורה למשרדי הממשל לזהות ולהפעיל כל סמכות חירום חוקית זמינה כדי להאיץ הפקת אנרגיה מחצבית. במקביל, ביטל טראמפ את ההקפאה שהטיל ביידן על אישורי ייצוא גז טבעי נוזלי (LNG), מה שצפוי לאפשר את המשך הקמתם של 14 מסופי ייצוא חדשים.
השקס מצביע על מגמה מדאיגה ברוסיה: "יש פרשנויות שרוסיה ממש הופכת להיות מדינת קליינט של סין, בסגנון קולוניות מרקנטיליסטיות מהמאות הקודמות. רוסיה מייצאת לסין חומרי גלם (נפט וגז) במחירים זולים, ובתמורה קונה מוצרים מוגמרים סיניים ביוקר", כתב בחשבון ה-X שלו. בנוסף, מתברר כי התקציב הביטחוני האמיתי של רוסיה גבוה משמעותית מהמדווח. "אם לוקחים בחשבון את המימון שזורם בעידוד פעיל ואגרסיבי של הממשלה מבנקים לתעשייה ביטחונית, עלויות הביטחון עולות לפי ניתוחים ל-18% מהתמ"ג", מציין השקס.
בריאיון לוול סטריט ג'ורנל אמר ג'ונתן וילקינסון, שר האנרגיה והמשאבים הטבעיים של קנדה, כי הוא מעדיף "תגובות שעם פחות עימות", לעומת המאבק בסגנון של מיסים על ייצוא הנפט של קנדה. עם זאת, הוא לא שלל נקיטת צעד קיצוני במקרה של הסלמה מצד טראמפ וארה"ב, כמו הגבלת משלוחי נפט לארה"ב. "שום דבר לא מחוץ לאפשרויות בטווח הארוך", אמר וילקינסון.
טראמפ נאם בחמישי שעבר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (בשידור וירטואלי) והבהיר כי מדיניות האקלים אינה בראש סדר העדיפויות שלו. הוא התייחס לנפט וגז כ"זהב הנוזלי מתחת לרגלינו" ודיבר על "פחם נקי ונחמד". במקביל, קרא לאיחוד האירופי לרכוש יותר אנרגיה אמריקאית כדי להימנע ממכסים, צעד שמציב את מנהיגי אירופה בין הפטיש האמריקאי לסדן האקלימי.
"הצמיחה צפויה להאט ב-2025", כותב השקס, ומציין כי "האינפלציה כואבת לרוב הרוסים, שחשים מחירים עולים בעיקר בתחום המזון, יותר משיעור האינפלציה הכללי". לדבריו, "הריבית הזאת (גבוהה גם ריאלית) מדכאת השקעה של כל מה שלא מוכתב מלמעלה", והממשלה "העלתה מיסים בשנתיים האחרונות, אבל בצורה מדודה וזהירה כדי לא לעצבן אזרחים יותר מדי".
השקס מתריע כי "אין לרוסיה רלוונטיות עצמאית למרוץ הטכנולוגי בתחומי ה-AI (התחליפים הרוסיים גרועים), יכולות מחשוב וכיו"ב", ומוסיף כי "מן הסתם זה גם משליך גם על יכולות מו"פ צבאי מתקדם שיתחרה עם טכנולוגיה מערבית וסינית עתידית".
בניתוח האסטרטגיה של טראמפ כותב השקס כי "גם בלי שיתוף פעולה של אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט-ג'.ט.) וסעודיה, בטווח הארוך מדיניותו של טראמפ תפגע ברוסיה כי היא תגדיל את היצע הנפט האמריקאי, מה שילחץ על המחירים כלפי מטה". אולם, הוא מוסיף, "הטענה של 'סוף מיידי למלחמה' לא הכרחית. כאמור נותרו לרוסיה רזרבות, והיכולת התעשייתית תישאר ברובה גם עם ההכנסות מנפט ייפגעו. ובכלל, השיקול הכלכלי בקבלת החלטות רחוק מדטרמניסטי כפי שהניסיון מלמד".
