בימים האחרונים נחשף מהלך דיפלומטי דרמטי בזירה הסורית, כאשר אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שמונה לאחרונה לנשיא סוריה, יצא למסע דיפלומטי חסר תקדים – תחילה בסעודיה ולאחר מכן בטורקיה. הביקורים המדיניים האלה, יחד עם מינויו הטרי לנשיא, מסמנים שלב חדש במאמצי הלגיטימציה של אל-ג'ולאני בזירה האזורית.
"זה היה דבר מחושב", קובע ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב בנוגע לרצף הביקורים. "הטורקים והסורים קיבלו את ההחלטה ביחד. כולם מודעים להשפעה הטורקית האדירה בסוריה וכולם מפקפקים בעצמאות הסורית". לדבריו, הביקור בסעודיה לפני טורקיה נועד לשבור את הרושם של תלות מוחלטת באנקרה.
העיתוי של הביקורים אינו מקרי, כפי שמסביר ד"ר ינרוג'ק: "רק לאחרונה אל-ג'ולאני קיבל את התואר נשיא. הטורקים מדברים שמבחינת ההדדיות, השגת התואר נשיא על ידי ג'ולאני, שהם קוראים לו אחמד אל-שרע, זה היה דבר נחוץ". המומחה מוסיף כי "הטורקים רוצים ליצור רושם שסוריה היא בעצם מדינה שווה לטורקיה, כאילו שהיא לא נמצאת כפופה לאנקרה".
אולם המומחה מטיל ספק באותנטיות של המהלך: "מה שאני חושב באופן אישי זה רק תרגיל. אני רואה את סוריה היום כפרובינציה לכל דבר של טורקיה". הוא משווה את מעמדו של אל-ג'ולאני לזה של נשיא צפון קפריסין הטורקית: "גם הנשיא של רפובליקה הטורקית צפון קפריסין מדי פעם מבקר בטורקיה והוא גם מתקבל כנשיא של רפובליקה אחרת ונפרדת, אבל כולנו יודעים שהוא כפוף לטורקיה".
באשר לשאלת היווצרותו של ציר חדש בין סעודיה, טורקיה וסוריה החדשה, ד"ר ינרוג'ק נחרץ: "אני לא רואה פה ציר חדש בשום פנים ואופן. טורקיה וקטאר זה ציר אחד, בסוגריים יש לנו את חמאס, ומצד שני סוריה-טורקיה, ומול זה כמובן יש את איראן והחות'ים וציר ההתנגדות המוכר לנו".
מעניין במיוחד הוא מינויו של אסד אל-שיבאני לשר החוץ הסורי. "למיטב הבנתי יש לו עבר בטורקיה, המינוי הזה התקבל בברכה בטורקיה, ואני מתאר לעצמי שההחלטה הזאת התקבלה גם בתיאום עם הטורקים, בתקווה שיוכלו לשפר את היחסים עם כל מיני גורמים שונים", מסביר ד"ר ינרוג'ק.
בניתוח המטמורפוזה התדמיתית של אל-ג'ולאני, ד"ר ינרוג'ק מצביע על התפקיד המרכזי של טורקיה: "הבן אדם הזה פרגמטי. מאחוריו עומד מנהיג עוד יותר פרגמטי שהוא ארדואן. ארדואן יודע היטב איך המוח המערבי עובד, מה האירופאים רוצים לראות בסוריה". אולם הוא מזהיר: "אם אנחנו קצת מתחילים לחטט עם הציפורן, מתחתיו אנחנו נוכל לראות את הג'יהדיסט. אולי אל-ג'ולאני וחבריו יכולים לעבוד על האירופאים, אבל לא נראה לי שהם יכולים לעבוד על יהודים ועל ישראלים".
בסיכומו של דבר, המהלכים הדיפלומטיים האחרונים משקפים אסטרטגיה טורקית מתוחכמת להעניק לגיטימציה בינלאומית לשליטתה בסוריה, תוך שימוש באל-ג'ולאני כחזית מדינית מהוגנת. אולם מתחת למעטה הדיפלומטי המלוטש, המציאות הגיאופוליטית נותרת ברורה – סוריה הופכת בהדרגה לשטח השפעה טורקי מובהק, עם מנהיג שעבר מטמורפוזה חיצונית אך ספק אם פנימית.
