הפרשן לענייני ערבים חדשות 12 וחברת החדשות, אהוד יערי, התייחס הערב (רביעי), לתהליך שהחל ובהלכו המחתרת הכורדית בטורקיה תתפרק מנשקה. הוא תיאר המהלך כלא פחות מרגע היסטורי שעלול לשנות את כל פני האזור: "מחר מתחיל פירוק הנשק של המחתרת הכורדית בטורקיה. זאת אומרת הלוחמים יושבים בהרי קנדיל בצפון עיראק. זה רגע היסטורי, מדוע? לא בגלל טורקיה ודרך אגב זו מכה לאיראן. זה רגע היסטוריה מפני שהתנועה הלאומית הכורדית שאנחנו הישראלים תמכנו בה כל כך הרבה שנים ותלינו בה תקוות, יש לנו רגשות חמים כלפיה".
בנוסף לאיראן, שיריבותיה באזור דוגמת עיראק וטורקיה יכולות לנשום לרווחה, יערי הסביר את ההשלכות הקשות למאבק הכורדי חוצה המדינות לעצמאות: "התנועה הלאומית הכורדית הגיעה אל רגע משבר נורא. בעיראק החבל הכורדי פשוט הולך ונחנק על ידי ממשלת בגדד, פשוט הולך ונחנק, מאבד את עצמאותו מהרבה בחינות. בסוריה, הכורדים נדחפים ע"י ארה"ב לעשות הסכם עם אחמד א-שרעה ולוותר על האוטונומיה שהם השיגו שם בשנים האחרונות. ובטורקיה, ילכו לשבת להתדיין עם ארדואן בלי רובים ביד".
כבר בחודש מאי השנה, קבוצת המיליטנטים של מפלגת הפועלים הכורדית (PKK), אשר הייתה בסכסוך עם המדינה הטורקית במשך למעלה מארבעה עשורים, החליטה להתפרק ולסיים את המאבק המזוין שלה לאחר שבחודש מרץ הכריזה על הפסקת אש במלחמתה מול טורקיה. ההכרזה על הפסקת האש באה לאחר קריאה היסטורית שפרסם מנהיג המפלגה, עבדאללה אוקלאן, שיושב בכלא משנת 1999, בה קרה למפלגה להניח את נשקה ולהתפזר.
ה-PKK השתמשה בטרור ובאלימות כנגד מטרות צבאיות ואזרחיות לצורך השגת מטרות פוליטיות. למעלה מ-45,000 בני אדם נהרגו במהלך העימות שבין ה-PKK לבין השלטון בטורקיה מאז 1984. ה-PKK טוענת כי למעלה מ-18,500 בני אדם נהרגו בידי כוחות המשטרה והצבא הטורקיים. ה-PKK הוגדרה כארגון טרור על ידי מספר מדינות וארגונים, ובהם טורקיה, ארצות הברית, האיחוד האירופי, נאט"ו, סוריה, קנדה, איראן, בריטניה, ניו זילנד ואוסטרליה.
עוד לפניכן בחודש מרץ, אירוע מפתיע נרשם ביום ראשון בדמשק, כמנהגי סוריה אחמד א־שרע (ג'ולאני) אירח בארמונו את מנהיג הכורדים בסוריה מזלום אלעבדי, ובתום הפגישה הכריזו השניים על הסכם בן שמונה סעיפים לשילוב הכורדים במוסדות המדינה. לא רק הכורדים, אלא כמעט כל קבוצות המיעוט במדינה דוגמת הדרוזים והעלווים, בזזו נתח מאדמתה של סוריה, בייחוד בעשור האחרון שבו הותש צבא אסד בכל פינה מפינות המולדת. עם החתימה על ההסכם, באו לקיצן 12 שנות ניתוק של החבל הכורדי מדמשק.
רצונו של א-שרע לשלב מיעוטים כדוגמת הכורדים בשלטונו היוותה גם מכה לישראל שניסתה לטפח קבוצות מיעוט בסוריה, כחלק מחזון "ברית הפריפריה" של בן־גוריון, שסבר שישראל כנטע זר צריכה לייצר בריתות עם קבוצות מיעוט באזור. אפשר להניח שאותה בעיה מתגלמת עבור ישראל בשיחות בין ארדואן לכרודים – הנשיא הטורקי המהווה איום שגדל מיום ליום – כיוון שטורקיה תוכל להשקיע יותר משאבים במאבקה לדומיננטיות אזורית.
