באוניברסיטת קולומביה מתגלה פער מטריד בתגובות הקמפוס לאירועים במזרח התיכון. בעוד שהטבח במאות עלאווים בידי חייאת תחריר א-שאם (HTS) בערי לטקיה ובניאס מאז סוף השבוע נתקל בשתיקה מוחלטת, הפעולות הישראליות בעזה מאז אוקטובר 2023 הציתו מחאות סוערות בקמפוס.
המחאות נגד ישראל הגיעו לשיאן באפריל, כאשר סטודנטים הקימו "גוש סולידריות עם עזה", דרשו ניתוק קשרים עם ישראל והובילו למעצרים המוניים ולשיבושים משמעותיים בפעילות האקדמית. האירועים אף הובילו לביטול טקס הסיום המרכזי של האוניברסיטה ולהתפטרותה של נשיאת האוניברסיטה, מינוש שפיק, בעקבות ביקורת על טיפולה במצב.
בניגוד חריף, הזוועות האחרונות בסוריה – כולל תמונות מזעזעות של גופות הנגררות ברחובות – לא הניעו שום תגובה משמעותית בקמפוס: לא מחנות מחאה, לא עצרות ולא התבטאויות ברשתות החברתיות. ארגונים פרו-פלסטיניים כמו "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP), שהובילו את המחאות נגד ישראל, נותרו שותקים לחלוטין.
שתיקה זו הפכה לנקודת תורפה שממשל טראמפ מנצל. מוקדם יותר השבוע, משרדי החינוך, הבריאות והשירותים הכלליים (GSA) הכריזו על בחינת הקפאת חוזים פדרליים בשווי 51.4 מיליון דולר וסקירת מענקים בהיקף של 5 מיליארד דולר לאוניברסיטת קולומביה, בטענה ל"כשל מתמשך" בטיפול באנטישמיות בקמפוס.
האיום התקציבי החריף אמש, כאשר הנשיא טראמפ הודיע על ביטול 400 מיליון דולר במימון פדרלי – סכום המהווה כ-30% מהכנסות האוניברסיטה ממקורות פדרליים (מתוך 1.3 מיליארד דולר בשנת 2024). "אוניברסיטאות שמאפשרות מחאות בלתי חוקיות או שונאות יהודים לא יקבלו דולר ממני", כתב טראמפ ברשת Truth Social, והוסיף כי מפגינים "יישלחו לכלא או יגורשו".
הנשיאה הזמנית של האוניברסיטה, קתרינה ארמסטרונג, הגיבה במייל פנימי שנשלח לקהילת הקמפוס. "אנו נתונים בסיכון גדול", כתבה, והדגישה כי ביטול המימון הפדרלי יפגע במחקר, בתמיכה בסטודנטים ובטיפול רפואי. ארמסטרונג הבטיחה "לעבוד עם הממשל להילחם באנטישמיות", אך נמנעה מלהתייחס ישירות להאשמות או להציג תוכנית פעולה ברורה.
באופן בולט, ארמסטרונג לא התייחסה כלל לשתיקה המוסדית מול הטבח בסוריה, מה שהותיר סטודנטים משני צדי המתרס מתוסכלים. סטודנטים יהודים, כמו בריאן כהן, בירכו על הלחץ של טראמפ כ"צעד נחוץ", בעוד שפעילים פרו-פלסטינים טענו כי מדיניות המשמעת החדשה של האוניברסיטה – הכוללת חקירות נגד 40 סטודנטים על ידי "המשרד לשוויון מוסדי" – פוגעת בחופש הביטוי בקמפוס.
ברשתות החברתיות, משתמשים רבים מביעים תמיהה על הפער המוסרי הבולט. "איפה הזעם על סוריה? או שרק ישראל מעניינת?" שואלים גולשים רבים ברשת X, תוך שהם מצביעים על מה שנראה כסטנדרט כפול בתגובות לאירועים במזרח התיכון.
המשבר הנוכחי ממחיש את הפער המוסרי המורכב בקולומביה: בעוד שפעולות ישראל עוררו זעם המוני ומחאות רחבות היקף, הטבח בסוריה נתקל באדישות כמעט מוחלטת.