אוקראינה הטילה על הסכם ביטחוני בן 30 שנה כשהיא חזרה על קריאתה לחברות בנאט"ו.
משרד החוץ בקייב תקף ביום שלישי את מזכר בודפשט משנת 1994, שראה את המדינה העצמאית החדשה מוותרת על הארסנל הגרעיני השלישי בגודלו בעולם למען ערבויות ביטחוניות מרוסיה ומהמערב.
הביקורת על עסקת "קצר הראייה" באה לפני פגישת נאט"ו שצפויה לדון באפשרות ההולכת וגוברת של משא ומתן לסיום המלחמה עם רוסיה.
"אנו משוכנעים שהערובה האמיתית היחידה לביטחון לאוקראינה, כמו גם אמצעי הרתעה להמשך תוקפנות רוסית נגד אוקראינה ומדינות אחרות, היא חברותה המלאה של אוקראינה בנאט"ו", נכתב בהודעת משרד החוץ.
הסכם בודפשט – שנחתם על ידי ארצות הברית, בריטניה, רוסיה, אוקראינה, בלארוס וקזחסטן – היה "אנדרטה לקוצר רואי בקבלת החלטות אסטרטגיות ביטחוניות", הוא המשיך.
"אי לספק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות אמיתיות ואפקטיביות בשנות ה-90 הייתה טעות אסטרטגית שמוסקבה ניצלה. יש לתקן את הטעות הזו".
המסר, לציון 30 שנה להסכם השבוע, הגיע בזמן ששרי החוץ של נאט"ו התכנסו בבריסל כדי לדון בנושא מלחמת אוקראינה הטוחנתשבו רוסיה השיגה הישגים לאחרונה בשדה הקרב.
משא ומתן כפוי
עם חזרתו הקרובה של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה אי ודאות לגבי תמיכת ארה"ב, קייב חוששת להיאלץ לשולחן המשא ומתן.
בנוסף למזכר ה"כושל" של בודפשט, ממשלת אוקראינה גינתה את הסכמי מינסק, שיישמו הפסקת אש לא קלה בעקבות סיפוח קרים על ידי רוסיה ב-2014 והלחימה לאחר מכן עם מורדים פרו-רוסים במזרח המדינה.
"די עם מזכר בודפשט. די להסכמי מינסק. פעמיים זה מספיק, אנחנו לא יכולים ליפול לאותה מלכודת בפעם השלישית", אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
על רקע החשש הזה מהפסקת אש כפויה שתותיר את השטח האוקראיני בשליטה רוסית ואת שאר המדינה מאוימת על ידי תוקפנות בעתיד, קייב דוחקת בנאט"ו בדחיפות גוברת והולכת להזמין לה להצטרף רשמית לברית הביטחונית.
"עם הניסיון המר של מזכר בודפשט מאחורינו, לא נקבל חלופות, פונדקאים או תחליפים לחברות מלאה של אוקראינה בנאט"ו", אמר משרד החוץ.
"הזמנת אוקראינה להצטרף כעת לנאט"ו תהפוך לנגד יעיל לסחיטה הרוסית ותשלול מהקרמלין את אשליותיו לגבי האפשרות להפריע להשתלבות האירו-אטלנטית של אוקראינה", הוסיפו.
"זהו גם הסיכוי היחיד לעצור את השחיקה בעקרונות המפתח של אי הפצת נשק גרעיני ולהחזיר את האמון בפירוק מנשק גרעיני".
הקריאות של קייב להבטחות ביטחוניות חזקות הפכו דחופות יותר מאז בחירתו של טראמפ, שהתחייב לסיים את המלחמה במהירות, מה שמרמז על אוקראינה אולי תצטרך לעשות ויתורים קשים או להסתכן באובדן תמיכת הנשק של ארה"ב.
"אנחנו מתכוננים לתרחיש הגרוע ביותר, כאשר (טראמפ) יפסיק את כל האספקה", לוטננט גנרל איהור רומננקו, לשעבר סגן ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, אמר לאחרונה לאל ג'זירה.
חיזוק עבור א נשיאות טראמפזלנסקי אמר שהמדינה היא מוכן לנהל משא ומתן אבל חייבים לעשות זאת עם מינוף חזק, כמו חברות נאט"ו והבטחות ביטחוניות אחרות.
"לא תהיה כניעה מהצד של אוקראינה", אמר זלנסקי במסיבת עיתונאים ביום ראשון, והודה כי "אנחנו חייבים למצוא פתרונות דיפלומטיים".
המלחמה באוקראינה, שנמשכת לאורך השנה השלישית, עשתה זאת נהרגו או נפצעו מאות אלפים של חיילים רוסים ואוקראינים, מה שיצר צרות כוח אדם לשני הצדדים.
רוסיה, שהביאה אלפי לוחמים מצפון קוריאה כדי להגביר את המאמץ המלחמתי שלה, רואה בהשתלבות של אוקראינה בנאט"ו כאימה ואומר שזהו איום ביטחוני בלתי מתקבל על הדעת.
אוקראינה אמרה ביום שלישי כי היא דחתה הצעה של כוחות רוסים לחצות את נהר אוסקיל, שהיה זה זמן רב קו חזית דה פקטו במזרח.
"כתוצאה מהמבצע המוצלח הושמד האויב. הגדה הימנית של נהר אוסקיל נמצאת בשליטה של כוחות ההגנה", אמר הצבא האוקראיני בהצהרה.
קייב גם דיווחה כי הפילה 22 מתוך 28 מל"טים שרוסיה ירתה הלילה לעבר תשתיות קריטיות באזורי טרנופול ורובנה המערביים.
כפי שהיה בכל חורף מאז פלישת פברואר 2022, רוסיה מכוונת לתשתית האנרגיה של אוקראינה, וגררה הפסקות חשמל ברחבי המדינה עם ירידת הטמפרטורות.