האם זו יכולה להיות השנה, כפי שהבטיח הנשיא הנבחר דונלד ג'יי טראמפ, שבה תופסק מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה?
האפשרות של שלום מעלה "דמעות בעיני", אמרה ולריה, בת 30, מורה לאנגלית ממזרח אוקראינה.
כְּמוֹ מר טראמפ מתכונן לחזור לבית הלבן ביום שני, הוא מבטיח שלום באוקראינהאך לא מציע בפומבי אסטרטגיה כיצד להשיג זאת – מלבד רצונו המוצהר להיפגש עם הנשיא ולדימיר החמישי פוטין מרוסיה. אז האוקראינים יכולים רק לנחש מה יביאו החודשים הקרובים.
אף אחד, אמרה ולריה, לא רוצה שלום יותר מאוקראינים. אבל לאחר שספגו כל כך הרבה אובדן, עם מאות אלפי הרוגים ופצועים, האוקראינים לא יקבלו שלום בכל מחיר, אמרה. היא ביקשה שלא להשתמש בשם משפחתה מחשש לביטחונו של אביה, שעדיין חי תחת כיבוש רוסי.
"אירופה ואמריקה חייבות לזכור שכל הפסקת אש או משא ומתן יהיו לגיטימיים רק אם הם יכבדו את הקורבנות שהקריבו האוקראינים ויבטיחו עתיד צודק, בטוח ועצמאי לאוקראינה", אמרה.
מאז זכה מר טראמפ בבחירות מחדש בנובמבר, הניו יורק טיימס שוחח עם עשרות אוקראינים – חיילים בחזית, כפריים שנאלצו לברוח מבתיהם ואנשים בערים המרוחקות משדה הקרב אך נתונות להפצצות טילים תקוות ופחדים לפני השבעתו.
אנשים רבים חשים מתוסכלים – ממורמרים ממה שחלקם רואים כגישה זהירה מדי של ממשל ביידן, ואחרי שספגו חודשים של עיכובים בקבלת סיוע צבאי אמריקאי בשנה שעברה לאחר השהייה בקונגרס. המלחמה עדיין משתוללת, כאשר אוקראינה עומדת בפני יריב רב עוצמה ותלויה עמוקות בתמיכה הצבאית האמריקאית.
ממשל טראמפ, רובם מסכימים, יביא לשינוי. אבל רבים חוששים שהשינוי לא יהיה טוב, במיוחד אם הסיוע הצבאי יימנע.
"יש אומרים שזה הסוף לאוקראינה", אמרה אנה, בת 29, אמנית שביקשה לא להשתמש בשם משפחתה מחשש שהרוסים יתנכלו לה באינטרנט. "אבל מכיוון שאני מחשיבה אותו כאדם לא יציב", אמרה על מר טראמפ, "אני לא יכולה לומר בוודאות."
"אני מחזיקה תקווה לצדק ושרוסיה תתמודד עם השלכות על כל מה שהיא עשתה", הוסיפה.
בחזית, חיילים אומרים לעתים קרובות שהם לא רק מגנים על ביתם אלא עומדים כמגן המגן על שאר אירופה מפני משטר רוסי מתחדש.
רס"ן ירוסלב גאלאס, בן 53, המשרת בחטיבת הסתערות ההרים הטרנסקרפטית ה-128, אמר כי הוא חושב שרצונו של מר טראמפ להיראות כמנצח יבטיח בסופו של דבר שהוא יתמוך באוקראינה.
"טראמפ מבין שהניצחון של רוסיה והתבוסה של אוקראינה היא תבוסתה של ארצות הברית והתבוסה האישית שלו כנשיא", אמר. "ככה העולם יראה את זה."
אנדריי, בן 44, קצין מודיעין צבאי שנלחם באזור קורסק ברוסיה, אמר שכל אוקראיני חווה כל כך הרבה זוועה עד שסוף המלחמה לא יכול להגיע במהרה.
"מלחמה היא מפחידה, והיא צריכה להסתיים", אמר, וביקש שלא להשתמש בשם משפחתו בהתאם לפרוטוקול הצבאי לחיילים שרואיינו בחזית. "אולי טראמפ יעשה משהו בנידון".
אבל אם מר טראמפ ימנע את התמיכה הצבאית כדרך ללחוץ על קייב לקבל עסקה גרועה, הוא אמר, ייתכן שזה לא יסתדר כפי שהוא מצפה.
"זה יהיה רע," אמר. "זה יהפוך למלחמת גרילה".
"לא נוותר," אמר. "הרבה אנשים טובים ימותו."
אנדריי היה איש עסקים מקומי בעיר הגבול סומי כשהרוסים הסתערו בפברואר 2022. הוא החביא את ארבעת ילדיו, לדבריו, הרים אקדח ובקושי הניח אותו מאז.
"ארגנו את עצמנו והתחלנו להילחם בהם", אמר. "דחפנו אותם מהעיר, הקמנו מחסומים, והם לא עברו. לא הייתה ממשלה, רק אנשים רגילים שמתארגנים ועושים את זה".
תוך קרבות פנים פוליטיים ומתח חברתי בתוך אוקראינה גדלו מאז תחילת המלחמה, הוא מאמין שאנשים יתכנסו שוב במקרה של קריסה קטסטרופלית של החזית.
בבית קברות בפאתי סומי התנופפו החודש שורה על שורה של דגלי אוקראינה כחולים וזהובים ברוח קרה.
קתרינה זכרוק, בת 25, ישבה ליד קברו של בעלה, איבן.
כשהכפר שלהם נכבש על ידי כוחות רוסים בימי הפתיחה של המלחמה, הוא התאגד עם חברים כדי להילחם מאחורי קווי האויב, לשרוף מחסני תחמושת רוסיים ואפילו ללכוד שבוי, לדבריה.
הרוסים גורשו בחזרה אל מעבר לגבול, ואיבן הצטרף לצבא. הוא נהרג ב-17 בפברואר 2024.
גב' זכרוק מבקרת בקברו מדי שבוע, לדבריה.
"אחיו של חבר שלי, שהיה גם חבר של איבן, קבור שם," היא אמרה והצביעה על המצבה. "קרוב משפחה שלי קבור שם. ילד מהכפר שלי קבור ממש שם. יש כאן כל כך הרבה אנשים מוכרים".
היא ראתה כיצד כוחות רוסים הרסו ערים שלמות, ולא השאירו דבר מלבד אפר, וחוששת שסומי עלולה לסבול את אותו גורל ללא תמיכה אמריקנית.
"לא רק חיי אדם נהרסים", אמרה, "אלא כל הזיכרונות נהרסים".
ולריה, המורה לאנגלית, אמרה שעיר הולדתה כבר נהרסה. משפחתה היא מקרמיננה שבמזרח אוקראינה, שנכבשה על ידי כוחות רוסים מאז תחילת המלחמה.
אביה עדיין שם; היא לא ראתה אותו שנים.
"אני לא יודעת אם אי פעם אראה אותו שוב," אמרה. "עד כמה שזה נשמע ציני, למרות שהוא בחיים, חלק ממני כבר נפרד ממנו".
היא אמרה שאינה יודעת מה מר טראמפ יעשה, אך מקווה שלאוקראינה "תהיה הקול העיקרי בהחלטות כה רציניות כמו העתיד שלנו, במיוחד בענייני מלחמה ושלום".
"למרבה הצער," היא אמרה, "מתחזקת התחושה שגורלם של אזרחים אוקראינים נדון לעתים קרובות ללא השתתפותנו".
ליובוב שולדקו ו אנה לוקינובה תרם דיווח.
