החלטתו של נשיא ארה"ב ביידן לספק מוקשים נגד אדם מגיעה לאחר שאוקראינה שיגרה טילי ATACMS לרוסיה.
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אישר לספק מוקשים נגד כוח אדם לאוקראינה במה שנראה כהיפוך מדיניות נוסף בנוגע לנשק שסופק לקייב על ידי ממשל ארצות הברית היוצא, על פי דיווחים.
ארה"ב מצפה מאוקראינה להשתמש במכרות היבשה בשטחה שלה, למרות שהיא התחייבה לא להשתמש בהם באזורים המאוכלסים באזרחים, אמר גורם אמריקאי לסוכנות הידיעות רויטרס ביום רביעי.
הוושינגטון פוסט דיווח לראשונה על המהלך של ביידן, אשר מבטל את חוסר הרצון שלו קודם לספק מוקשים בשל חששות מהסיכון שהם מהווים לאוכלוסיות אזרחיות, שלדברי תועלי האנטי-מוקשים. גבוה באופן בלתי מתקבל על הדעת.
אוקראינה קיבלה מוקשים נגד טנקים מתוצרת ארה"ב לאורך כל המלחמה נגד הכוחות הרוסיים הפולשים, אך הוספת מוקשים נגד טנקים נועדה לעצור את ההתקדמות המתרחבת של כוחות היבשה הרוסיים בחודשים האחרונים, אמר פקיד אמריקאי לסוכנות הידיעות רויטרס, שדיבר בתנאי של אַלמוֹנִיוּת.
מוקשים היבשתיים של ארה"ב שיסופקו לאוקראינה הם "לא מתמשכים", אמר הפקיד האמריקני, כלומר הם דורשים סוללה כדי להתפוצץ ולא יתפוצצו ברגע שהסוללה תיגמר לאחר פרק זמן מוגדר מראש.
אספקת מוקשים בארה"ב באה בעקבות השימוש של אוקראינה בטילי ATACMS (מערכת הטילים הטקטיים של הצבא) שסופקו על ידי ארה"ב כדי לפגוע במטרות בתוך שטח רוסיה בפעם הראשונה, בעקבות אישור חדש שניתנו מבידן שניתן להשתמש בנשק אמריקאי מתקדם. באופן התקפי נגד מטרות ברוסיה.
מוסקבה הזהיר ביום שלישי שהיא תגיב לירי של אוקראינה של טילי ATACMS ארוכי הטווח, שלפי הדיווחים פגעו במטרות באזור בריאנסק ברוסיה.
שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר כי מתקפת הטילים הראתה כי מדינות המערב רוצות "להסלים" את הסכסוך.
"אנחנו ניקח את זה כשלב חדש מבחינה איכותית של המלחמה המערבית נגד רוסיה. ואנחנו נגיב בהתאם", אמר לברוב במסיבת עיתונאים בפסגת ה-G20 בברזיל.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם שלשום על צו המפחית את הסף לשימוש בנשק גרעיני, מהלך שהבית הלבן, בריטניה והאיחוד האירופי גינו כ"חסר אחריות".
הקרמלין גם אמר ביום רביעי כי קו חם לתקשורת מיוחד שהוקם לפני עשרות שנים כדי למנוע סכסוך גרעיני פוטנציאלי בין ארה"ב לרוסיה אינו בשימוש כעת, שכן המתיחות מסלימה בין מוסקבה לוושינגטון על רקע מלחמת רוסיה באוקראינה.
"יש לנו קו מאובטח מיוחד לתקשורת בין שני הנשיאים, רוסיה וארה"ב. יתרה מכך, אפילו לתקשורת וידאו", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב לסוכנות הידיעות הרוסית RIA.
אבל כשנשאל אם הערוץ הזה נמצא כרגע בשימוש, אמר פסקוב, "לא".
הקו החם בין מוסקבה לוושינגטון הוקם ב-1963 כדי לצמצם את התפיסות השגויות שעוררו את משבר הטילים בקובה של 1962 על ידי מתן אפשרות לתקשורת ישירה בין מנהיגי ארה"ב לרוסיה.
דיפלומטים רוסים אומרים שהמשבר בין מוסקבה לוושינגטון כעת דומה למשבר בקובה, כאשר שתי מעצמות המלחמה הקרה התקרבו הכי הרבה למלחמה גרעינית מכוונת, וכי המערב עושה טעות אם הוא חושב שרוסיה תיסוג מהאוקראינה.
