שיתוף פעולה מסקרן נרשם לאחרונה בין שני אתרי אוכל איכותיים בתל אביב: “הולשטיין בורגר" ו"מעדניית יום טוב". המפגש, שנולד מתוך חברות מקצועית עמוקה והבנה משותפת בחומרי גלם, הוליד קולקציית קפסולה חדשה ומעניינת של ארבעה המבורגרים, המבקשת לפרש מחדש את הקלאסיקה הבשרית האהובה.
הרושם הראשוני, עוד לפני הביס, הוא של דיאלוג עשיר בין עולמות: הקצבות המדויקת של בשארה חינאווי מ"הולשטיין", דור רביעי למשפחת קצבים עם חיבור אינטימי לבשר ועין חדה להרכבים מינימליסטיים, פוגשת את האסתטיקה הדליקטסית של “יום טוב" המשפחתית. הציפייה היא למפגש בין חומרי גלם ברמה גבוהה לפשטות קרניבורית ממכרת, והיא בהחלט מתממשת בשתי המנות שטעמנו.
כבר בביס הראשון בהמבורגר קורנביף וארטישוק ניכרת הרמוניה. רצועות הקורנביף הצרובות על הפלאנצ’ה מציגות עסיסיות עדינה ונוכחות בשרית מודגשת, אך אינן משתלטות. טופינג הארטישוק הצרוב, העגבניות המיובשות, הארוגולה והבצל, יוצר שכבות טעם מתעתעות – מלוח, מתוק־חמוץ ועשבוני – שמתלכדות לכדי חוויה מענגת. זהו המבורגר שמוכיח כי שילובים “כבדים" לכאורה יכולים לייצר גם קלילות מאוזנת.
בהמבורגר רוסטביף וצ’ימיצ’ורי הקלאסיקה מקבלת זריקת מרץ ים־תיכונית. פרוסות רוסטביף עסיסיות, אף הן צרובות במדויק, מהוות בסיס יציב ועתיר טעם. הצ’ימיצ’ורי החרפרף הוא הטוויסט המפתיע – הוא אינו משתמש רק בחריפות, אלא מביא עימו רעננות שמעירה את החך. ירקות קלאסיים (חסה, עגבנייה, בצל סגול ומלפפון חמוץ) משלימים את הפאזל ומעניקים פריכות ועסיסיות מול עושר הבשר.
קולקציית הקפסולה של "הולשטיין" ו"יום טוב" היא יותר מסתם המבורגר – זוהי הצהרה קולינרית. היא מוכיחה שדיוק בחומרי גלם, לצד הבנה מעמיקה של טעמים, יכולים לייצר מנות שמאתגרות את החך ומשאירות חותם, כל זאת בלי לאבד את נשמת הבורגר הפשוטה (76 שקלים, עם צ’יפס). “הולשטיין", אבן גבירול 21, תל אביב, 054־5540640 (לא כשר).
מתכון לאמצע החיים: עמוד האינסטגרם של דני גיל בן ה־48 מציג מתכונים, חיבור אנושי – והצלחה מפתיעה
בעולם הווירטואלי של אינסטגרם וטיקטוק שולטים פרצופים צעירים ותזזיתיים. אלא שלצידם מתבלט לאחרונה קול בשל וייחודי: דני גיל, בן 48 מבת חפר, שחשב תחילה להציג שולחנות שוק, ומצא עצמו כובש את האינסטגרם דווקא באמצעות מתכוניו. השבוע הוא חגג ציון דרך מרשים: 60 אלף עוקבים.
“זה באמת התחיל עם רעיון שונה לגמרי, שולחנות שוק מעוצבים לאירועים, וקראתי לדף האינסטגרם ‘אני בשוּק’", הוא מספר. “אבל אז התחלתי לפרסם פה ושם מתכונים, ופתאום הם התחילו לעוף. העוקבים ביקשו עוד, שיתפו, שמרו. החיים לוקחים אותך למקום שלא תכננת, אבל כזה שמתאים לך הרבה יותר. היום אין שולחנות, יש רק מתכונים. והשם? הוא נשאר. יש בו משהו חצוף ומפתיע.אני מופתע בכל פעם מחדש מהאהבה שהעמוד מקבל. לא חשבתי במונחים של ‘לכבוש את הרשת’. חשבתי יותר בקטע של ‘יאללה, נעלה תמונה יפה’. וגיליתי שזה קורה וזה עובד. זה אפשרי, וזה אפילו מתוק יותר בגילנו. כי כשאתה מגיע עם ניסיון חיים, אתה יודע מי אתה, ואתה לא מתנצל על מה שאתה מביא לשולחן. 60 אלף עוקבים? זו לא רק כמות, זו תחושה של קהילה. זה לדעת שיש עשרות אלפי אנשים שמחכים למתכון הבא שלך, מקשיבים למה שיש לך לומר ומשחזרים את מה שיצרת במטבח הפרטי שלהם. זה מדהים. אני אומנם בן 48, אבל הלב חוגג כאילו זה 28".
הצלחתו בתחום הנשלט לרוב על ידי צעירים ונשים מעוררת תהיות. גם הוא עצמו מתקשה להסביר: “אני מבשל כמו שאני חי, בגובה העיניים, מהלב, עם ניסיון חיים שעוזר לי לדייק טעמים, עם סבלנות להכין ציר כמו שצריך ועם יכולת להבין שאוכל הוא לא רק אוכל – הוא דרך לתקשר, לחבר, לגעת. הקהל מרגיש את זה. אני לא רודף טרנדים, אני בונה קשרים".
המתכון שהזניק את העמוד הוא פסטה בצלים מקורמלים. “זו הייתה נקודת המפנה", גיל אומר. “המתכון חצה את רף מיליון הצפיות, עם עשרות אלפי שיתופים ושמירות. ההצלחה האמיתית הייתה לראות את ההדים שהוא יצר בבתים של אנשים: ‘הילדים שלי לא נוגעים בבצל בחיים. ופתאום הם עפו על המנה שלך ולא השאירו לי כלום’. שם זה פוגע בול. לא בלייקים, בלב".
אפשר להתפרנס מלהיות משפיען אוכל?
“אני עוד לא בשלב שבו אני מתפרנס מהעמוד באופן מלא, אבל בהחלט נהנה מהדרך. יש שיתופי פעולה מפנקים, חיבורים עם אנשים, קהילה מדהימה וחברים חדשים שהכרתי. אני מאמין שכל דבר טוב נבנה בצעדים קטנים. אם תשאל אותי שוב בעוד שנה, אולי אפילו בעוד כמה חודשים, אני מקווה שאוכל לענות לך ב’כן!’".
הסיפוק הגדול ביותר, לדברי גיל, הוא לראות את המנות שלו על שולחנות העוקבים: “יש משהו כמעט לא ייאמן בזה שאתה עומד במטבח שלך, קוצץ בצל, ובסוף מישהו בצפון, בדרום או בלוס אנג’לס מכין ואוכל את מה שדמיינת". ועצתו לבוגרים אחרים שאוהבים לבשל ושוקלים להיכנס לתחום: “אל תיבהלו מהטכנולוגיה. מצלמה טובה זה אחלה, אבל לב זה מה שעובר מסך". באינסטגרם: ani.beshuk@.
