מחלת הפרקינסון תקפה גם את סולן הלהקה האהובה א-הא: מורת'ן הארקט, בן 65, מהקולות המזוהים ביותר של הפופ האירופי בשנות השמונים, הודיע שהובחנה אצלו מחלת פרקינסון. בהודעה שפורסמה באתר הרשמי של להקת א-הא, נחשף שהארקט עבר שני ניתוחי מוח מתקדמים בארה"ב, במסגרתם הושתלו אלקטרודות באזורים עמוקים במוחו, כחלק מטיפול שנקרא "גירוי מוחי עמוק".
הארקט, שהתפרסם בזכות קולו הגבוה והמיוחד בשיר Take On Me סיפר שההחלטה לצאת לציבור עם המחלה לא הייתה פשוטה, אך לדבריו לא התקשה לקבל את האבחנה. "עם הזמן, הפנמתי את הגישה של אבי בן ה-94 כלפי ההידרדרות הטבעית של הגוף: 'אני משתמש במה שעובד'", צוטט.
הארקט הסתיר את המחלה מרוב הסובבים אותו במשך שנים, ורק מעטים ידעו על ההתמודדות. הסולן ניסה לאזן בין נטילת התרופות ותופעות הלוואי לבין שמירה על שגרת חיים תקינה, מה שמתברר כמשימה יומיומית מורכבת. לצד הרגעים שבהם הארקט נראה כמי שאינו סובל מהתסמינים המוכרים של המחלה, הוא נדרש לתחזוקה רציפה של נטילת תרופות, איזון הסיגנלים מהמכשירים המושתלים במוחו, שמירה על רמות סוכר יציבות ושינה מספקת – כדי לדחות את ההידרדרות.
"אני מנסה ככל יכולתי למנוע מהמערכת כולה להיכנס לירידה", אמר. "זו אמנות איזון קשה מאוד". בין היתר, הארקט התייחס להשפעה של המחלה על קולו – אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של הלהקה. הוא סיפר שכרגע הוא אינו שר, והוסיף שזה סימן מדאיג עבורו. "אני לא בטוח שאצליח עוד לשיר כמו פעם. איני מצפה לשליטה טכנית מלאה, אבל השאלה היא אם אצליח עדיין לבטא את עצמי דרך הקול. נכון לעכשיו, זה לא בא בחשבון".
על אף זאת, הארקט לא איבד את רוחו, ומציין שהוא כותב מילים לשירים חדשים – אם כי אינו יודע האם יוכל אי פעם להשלים ולהוציא אותם. הוא מבהיר שהוא פתוח לאפשרות ליצור בדרכים אחרות, גם מחוץ לקונספט של הופעה ושירה כפי שהורגל.
הניתוחים שעבר בקליניקת מאיו בארצות הברית, שכללו השתלת אלקטרודות לשני צדי המוח, אמנם סייעו לו להתמודד עם התסמינים – אך אינם מרפאים את המחלה. כמו כוכבים אחרים שנאבקו בפרקינסון לאורך השנים, בהם מייקל ג'יי פוקס, אוזי אוסבורן ומוחמד עלי, גם הארקט מצטרף לרשימה של אמנים גדולים שהתמודדו באומץ עם המחלה.
חברו ללהקה, מגס פורוהולמן, פרסם ברשתות החברתיות מסר תמיכה נרגש: "המחשבות שלנו עם מורת'ן ומשפחתו, בתקופה קשה של הסתגלות לשינויים. החדשות מעציבות, אך גם מזכירות לנו להעריך את כל הרגעים היפים ואת התרומה המוזיקלית העצומה שלנו כקבוצה". הארקט סיכם את דבריו בקריאה מרגיעה למעריצים: "אל תדאגו לי. תנו את האנרגיה שלכם לדברים שבאמת זקוקים לה. אני מקבל טיפול מצוין".
פרקינסון, מחלה ניוונית של מערכת העצבים נגרמת בשל ירידה ברמות הדופמין במוח. מחלת הפרקינסון מתאפיינת ברעד, נוקשות שרירים, תנועות איטיות, ולעיתים גם בדיכאון, עצירות, פגיעה בתפקוד המיני ושינויים קוגניטיביים. המחלה מתקדמת בשלבים, החל משינויים קלים בתנועה ובקול, ועד למגבלות חמורות בתנועה ותלות גוברת בעזרה חיצונית.
האבחון של מחלת הפרקינסון מתבצע בדרך כלל בשלבים מתקדמים יחסית, כאשר כ-60% מתאי העצב האחראים על הפעילות המוטורית כבר נהרסו. האבחון מתבסס בראש ובראשונה על תסמינים קליניים ובדיקה נוירולוגית, שכן אין כיום בדיקת דם או הדמיה אחת שיכולה לאבחן את המחלה בוודאות.
הנוירולוג בודק האם מתקיימים לפחות שניים מתוך שלושת הסימנים האופייניים: רעד במנוחה, האטה בתנועה ונוקשות שרירים. במקרים מסוימים ניתנת גם תרופה ממשפחת הדופאמין כדי לבדוק אם מופיעה הקלה בסימפטומים – מה שיכול לחזק את האבחנה.
לצורך שלילת מחלות אחרות נעשה לעיתים שימוש בבדיקות הדמיה מוחיות, ובמקרים מסוימים אף נשלחים מטופלים לבדיקת DaTSCAN שמאפשרת להעריך את פעילות הדופמין במוח. כל אלה יחד מסייעים לרופא לקבוע האם מדובר בפרקינסון או במחלה אחרת עם תסמינים דומים.
הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים באמצעות תרופות כמו לבודופה, המאזנת את רמת הדופמין במוח, או אגוניסטים של דופמין. החולים מקבלים בנוסף טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ופעילות גופנית כמו הליכה, ריקוד או יוגה המסייעים לשימור המוטוריקה והיציבה. במקרים מתקדמים, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים יותר כמו גירוי מוחי עמוק באמצעות קוצב מוחי כמו זה שעבר סולן א-הא או ניתוחים לשיפור התסמינים.
