בעקבות תקיפת צה"ל על תשתיות ובכירים באיראן במסגרת מבצע חסר תקדים לסיכול תכנית הגרעין של טהרן, מדינות רבות בעולם פרסמו תגובות רשמיות – שחלקן גיבו את ישראל, בעוד אחרות גינו את הפעולה בחריפות. מדינה נוספת שהצטרפה לתמיכה בישראל, היא בריטניה. "אנו תומכים, יחד עם מנהיגי צרפת וגרמניה] בזכותה של ישראל להגן על עצמה", כתב ראש הממשלה המקומי.
שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הדגיש כי "הלילה, ישראל נקטה בפעולה חד-צדדית נגד איראן". רוביו הבהיר כי ארה"ב אינה מעורבת בתקיפות וכי "העדיפות העליונה שלנו היא להגן על כוחותינו האמריקאים באזור". עם זאת, ציין כי ישראל עדכנה את וושינגטון על כך שהיא רואה את הפעולה כחיונית להגנה עצמית. "על איראן להימנע מפגיעה באינטרסים של ארה"ב או באנשינו", אמר רוביו.
שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי הביע דאגה עמוקה מהתפתחויות הלילה: "הסלמה נוספת מהווה איום חמור על השלום והיציבות באזור ואינה לטובתו של איש. זהו רגע מסוכן, ואני קורא לכל הצדדים לנהוג באיפוק".
ז'אן-נואל בארו, שר החוץ הצרפתי, מסר כי "צרפת עוקבת בתשומת לב רבה אחר ההתפתחויות", והדגיש את מחויבות מדינתו ליציבות האזורית. הוא חזר על תמיכת צרפת בזכותה של ישראל להגן על עצמה, אך קרא להפעיל את כל הערוצים הדיפלומטיים כדי למנוע הסלמה. בנוסף הביע דאגה עמוקה מהמשך פיתוח הגרעין האיראני.
קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הודיע כי "המטרה חייבת להישאר למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני". בהמשך, גרמניה הכריזה כי רשויות הביטחון יחזקו את ההגנה על מתקנים יהודיים וישראליים בשטחה.
הקרמלין ברוסיה הודיע בתגובה להתפתחויות: "אנו מגנים את ההסלמה החדה במתיחות בין ישראל לאיראן. אנו מודאגים מהמצב בעקבות התקיפות הישראליות על איראן".
ממשלת ירדן פרסמה הצהרה חריפה ולפיה: "ירדן לא אפשרה ולא תאפשר פגיעה במרחב האווירי שלה, ולא תהפוך לשדה קרב לכל סכסוך". המסר משדר התנערות מכל מעורבות אפשרית.
ערב הסעודית גינתה בחריפות את הפעולה, שלדבריה פגעה בריבונותה של איראן והפרה את המשפט הבין־לאומי. משרד החוץ הסעודי מסר כי שר החוץ, פייסל בן פרחאן, שוחח עם מקבילו האיראני, עבאס עראקצ'י, והבהיר כי "השימוש בכוח רק מכשיל את המאמצים להפחתת ההסלמה ולהגעה לפתרונות דיפלומטיים".
בתוך כך, בעקבות יציאת צה"ל לפעולה נגד תשתיות באיראן, משעות הלילה מנהל שר החוץ גדעון סער מרתון שיחות מדיניות עם מקביליו ברחבי העולם. השיחות מתבצעות במסגרת מאמץ דיפלומטי להבטיח לגיטימציה בינלאומית לפעולה הצבאית ולהסביר את עמדתה של ישראל.
במקביל, בהנחיית סער, משרד החוץ עבר למתכונת חירום והקים חמ"ל הפועל 24/7. החמ"ל מרכז את פעילות כל נציגויות ישראל בעולם, שמונחות לפעול בזירה המדינית והתקשורתית במטרה לגייס תמיכה למהלכים הישראליים.
אחת מהשיחות הראשונות שקיים סער הייתה עם שר החוץ הגרמני, יוהאן וודפול, בשעה מוקדמת של הבוקר. בשיחה, עדכן סער את עמיתו בהחלטת הקבינט שהתקבלה פה אחד, וביציאתו של צה"ל למבצע. לדבריו: "קיבלנו את ההחלטה הזו בדקה התשעים, אחרי שכל הדרכים האחרות נוסו. כל העולם ראה והבין שהאיראנים לא מוכנים לעצור, ואנחנו היינו חייבים לעצור אותם. דו"ח סבא"א האחרון המחיש את ההפרות האיראניות החמורות. אנחנו יודעים שלפנינו ימים מאתגרים, אבל אין לנו ברירה אחרת".
בהמשך שוחח סער גם עם שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טאיאני. השניים דנו בהחלטת הקבינט לפעול לסיכול תכנית הגרעין האיראנית, וכן נגעו בסוגיית עזה. סער הדגיש כי ישראל ממשיכה לחתור לעסקת חטופים, אך לדבריו, "עד כה חמאס דחה את ההצעות שהוגשו".
בתוך כך, שר החוץ קיים שיחה טלפונית עם קיה קאלאס שרת החוץ של האיחוד האירופי ועדכן אותה בהחלטת הקבינט ובפעולת צה״ל. השר סער התייחס בנוסף להכרח בבלימת תכנית הגרעין האיראנית, גם לפרויקט הטילים ארוכי הטווח של איראן. הוא הדגיש כי היקפי הטילים הקיימים כיום באיראן וקצב הייצור של טילים חדשים שלה, הוא בלתי נתפס והוא מאיים להפוך אותה ליצרנית הטילים מספר אחת בעולם.
השר התייחס גם למהלכי השיקום של מערך ייצור הטילים בהם נקטה איראן מאז פעולת צה״ל בסוף אוקטובר 2024. עוד ציין כי איראן שוקדת על תכנית השמדה נגד ישראל, ופרויקט הטילים שלה מוסיף נדבך נוסף על איום הגרעין ומייצא איום דרמטי על מדינה קטנה כמו ישראל. השר הדגיש כי הטילים האיראנים ארוכי הטווח מסכנים גם את אירופה, כפי ששמע לא אחת בשיחותיו עם מנהיגי אירופיים.
כך התקיפה סוקרה בחדשות
בארצות הברית, התקשורת נעה בין גיבוי לחשש. CNN ו־Fox News דיווחו בהרחבה על הפגיעה במתקנים הגרעיניים בנאטנז ובמפקדות משמרות המהפכה, תוך ציון דברי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ שאמר כי "ישראל עשתה את מה שארה"ב הייתה צריכה לעשות מזמן". עם זאת, The New York Times הדגיש כי ממשל וושינגטון לא היה שותף לתקיפה ואף הופתע מעיתויה.
בבריטניה, BBC הציג את התקיפה כ"הסלמה חמורה שתערער את יציבות האזור", בעוד The Guardian בחר כותרת חריפה: "הכרזת מלחמה – כך רואה טהראן את תקיפת ישראל". העיתון ציטט גורמים איראניים שהתחייבו ל"תשובה שאין לה תקדים".
בגרמניה וצרפת הדיווחים התרכזו בתגובות הפוליטיות. ערוצי ARD ו־Le Monde הדגישו את קריאת מנהיגי אירופה להרגעה מיידית ולהחזרת המשא ומתן הדיפלומטי.
מדינות ערב
במדינות ערב התקיפה התקבלה בכעס גלוי. אל־ג'זירה הקטארית האשימה את ישראל ב"הפרת ריבונות בוטה", והזהירה מהתלקחות בזירה הלבנונית והעיראקית. אל־ערביה הסעודית נקטה בגישה פחות תקיפה, אך הדגישה את החשש מפגיעה באספקת נפט והשפעה על הכלכלה העולמית.
בתקשורת האיראנית, הדיווח היה אחיד: "תוקפנות ישראלית פלילית" – כך כינתה סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית IRNA את התקיפה. לפי הדיווחים באיראן, נהרגו לפחות שלושה קצינים בכירים, כולל ראש יחידת הטילים של משמרות המהפכה.
המזרח הרחוק ורוסיה: אזהרה מהסלמה גרעינית
בסין, China Daily פרסם אזהרה חריגה מפני "השלכות גלובליות של צעד פזיז", תוך קריאה להחזרת הפיקוח הגרעיני המלא. ברוסיה, ערוץ RT טען כי מדובר בצעד שמוביל ל"מלחמה פרוקסי פתוחה בין טהראן לתל אביב", והצביע על האפשרות של עימות מתמשך גם בזירות נוספות כמו לבנון וסוריה.
האו"ם והסוכנויות הבינלאומיות: קו אחיד של גינוי
האו"ם, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ומועצת הביטחון גינו את התקיפה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטיירש קרא ל"הימנעות מכל פעולה חד־צדדית", בעוד ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, הביע דאגה מהפגיעה במתקנים בהם שהו פקחי הסוכנות רק ימים קודם לכן.
העולם צופה: לאן זה הולך מכאן?
בעוד דיפלומטים מנסים להרגיע את הגזרה, ובורסות העולם מגיבות בירידות חדות, כלי התקשורת הבינלאומיים ממשיכים לפרש, לחקור ולחזות: האם מדובר בתקיפה אחת או תחילתו של עידן חדש של עימות גלוי? והאם תגובת איראן תהיה מיידית – או מתוחכמת וארוכת טווח?
סיקור תקיפת ישראל באיראן חושף לא רק את עומק הקיטוב בזירה הגלובלית, אלא גם את גבולות הדיפלומטיה כשאינטרסים ביטחוניים נפגשים עם פחדים גרעיניים.
