לפי כל המדדים הניתנים לכימות, ראש ממשלת בנגלדש שהודח כעת, שייח חסינה, היה הדיקטטור המבורש, הדומיננטי והאכזרי ביותר שראתה המדינה מאז עצמאותה. היא כלאה, הגלה וחיסלה את רוב חבריה הפוליטיים כמו שום שליט אחר בהיסטוריה של דרום אסיה. היא הביאה את כל הסניפים של מדינת בנגלדש תחת פיקודה ביעילות כה גדולה עד שבשלב מסוים היא הפכה למדינה.
עם זאת, תנועה חסרת מנהיגים של סטודנטים אתגרה אותה בצעדות עם תאריכים ומקומות ידועים מראש. תוך שבועות ספורים, מהפכנים צעירים אלה משכו את האומה איתם לרחובות עד כדי כך שחסינה נאלצה לתפוס מסוק כדי לברוח. הם השיגו משהו שיריבים פוליטיים מבוססים של ראש הממשלה לשעבר ניסו במשך יותר מעשור אך נכשלו בעקביות.
בעוד למהפכנים הצעירים ולתומכיהם יש הרבה סיבה לחגוג, הדרך למדינה לא תהיה נטולת אתגרים.
מתכון לתנועת סטודנטים מצליחה
תחילת הסוף של חסינה הגיע כאשר קבוצת צעירים החלה להעלות דרישות להסרת שיטת מכסות לא הוגנת בחלוקת משרות בשירות המדינה, שבעצם הענקת יחס מועדף לקרובים של מקורביה הפוליטיים.
בארגון המחאות שלהם, התלמידים יצרו מבנה מנהיגות משותפת מבוזרת, שבו המנהיגים מילאו את תפקיד הרכזים. הם קראו לקואליציה שלהם תנועת הסטודנטים נגד אפליה. הרכזים הגיעו ממוסדות חינוך ציבוריים ופרטיים כאחד.
מה שניתן היה לבלום בכמה הבטחות פשוטות לרפורמות עתידיות דלקה על ידי הערות גסות של ראש הממשלה ודיכוי אכזרי על ידי כוחות הביטחון שלה. אבל מארגני המחאה עברו מבחן קרב וידעו בדיוק למה לצפות.
רק לפני שש שנים, רבים מהם השתתפו כבני נוער בגל עצום נוסף של הפגנות שהתמקדו במגזר התחבורה חסר החוק במדינה. ההפגנות הללו פרצו לאחר שאוטובוס מסחרי דרס שני תלמידים. הרכב שגרם למקרי המוות הללו היה בבעלות חברה הקשורה לקרוב משפחה של שר.
בדיוק כמו ב-2024, גם ב-2018 הוכו בני הנוער ללא רחם על ידי המיליציה האזרחית של חסינה, כלומר אגף הסטודנטים של מפלגת ליגת אוואמי. השימוש באלימות הצליח לדכא את ההפגנות, אך לא לפני שדור המהפכנים הזה צבר מספיק ניסיון בארגון הפגנות מוצלחות, יצירת מבני פיקוד חלופיים, שימוש בטכניקות תקשורת מאולתרות בחסימות אינטרנט והתחמקות ממעקב ממשלתי וכו'.
כל הכישורים הללו עזרו להם בניסיון המוצלח שלהם להדיח את הדיקטטור האכזר ביותר בתולדות בנגלדש.
האם זה הסוף לשיח' חסינה?
חסינה נאלצה לעזוב את בנגלדש בעבר. בזמן שהתגוררה באירופה, התרחשה הפיכה עקובה מדם נגד אביה, הנשיא שייח' מוג'יבור רחמן, ב-1975, שהרגה כמעט את כל משפחתה. היא האריכה את שהותה בחו"ל וחזרה לארץ רק בתחילת שנות ה-80. היא זכתה במהרה לגדולה בזירה הפוליטית והצליחה ליצור קהל חסידי של כת בקרב חברי ליגת האוואמי של אביה.
בעקבות הפיכה צבאית נוספת ב-2006, הן חסינה והן היריבה הפוליטית העיקרית שלה, חאלדה זיא, עמדו לאבד את זכותן להשתתף בפוליטיקה בבנגלדש. זיא סירב לצאת לגלות ונשאר בבנגלדש במעצר בית. חסינה לקחה את היציאה הבטוחה ובילתה באירופה ובארצות הברית לפני שחזרה לבנגלדש. היא התמודדה בבחירות 2008 וניצחה בגדול.
אבל סביר להניח שחזרתה המנצחת לשלטון ב-2008 תחזור על עצמה. בהתחשב בשפיכות הדמים האדירה והרציחות חסרות הבחנה שהתרחשו במהלך כהונתה, יהיה קשה מאוד לחסינה בת ה-76 להחיות את הונה הפוליטי הפעם.
הגנרל ווקר עוז זמאן, המפקד הצבאי שביקש בסופו של דבר מחסינה לעזוב את המדינה, הוא במקרה קרוב משפחה שלה דרך נישואים. עם זאת, האפשרות של הפיכת נגד מוצלחת כדי להקל על חזרתה לבנגלדש אינה סבירה כרגע, לאור הטינה העממית כלפי שלטונה.
העובדה שאף דמות פוליטית אחרת במעמדה מעולם לא נאלצה להימלט מהמדינה מול זעם העם פגעה לצמיתות במוניטין של חסינה כמנהיגה בלתי מנוצחת. אחרי הכל, היא גורשה משם על ידי מאות אלפי צעירים המחזיקים במקלות ולבנים, בעוד שלאנשיה היו כל הרובים והם יורים ללא הבחנה. היציאה המפוארת הזו תהפוך את הקאמבק העתידי שלה לבלתי נסבל מבחינה פוליטית.
מה צפוי לבנגלדש
ממשלה זמנית בראשות אחד מאויבי חסינה, ד"ר מוחמד יונוס, חתן פרס נובל היחיד בבנגלדש, הושבעה ב-8 באוגוסט, שלושה ימים לאחר שברח חסינה. ד"ר יונוס, אחת הדמויות הפוליטיות הבולטות הבודדות שזוכה לכבוד ברחבי המדינה, יהיה היועץ הראשי, תואר שווה ערך לראש ממשלה.
פאנל היועצים המונה 16 איש (המקבילה לשרי הממשלה) שהוא בחר כולל אנשי חברה אזרחית, שכמה מהם זכו לשבחים בינלאומיים. בין היועצים שני רכזים מובילים משורות תנועת הסטודנטים. ד"ר יונוס ויועציו הנבחרים זכו עד כה להסכמה חיובית בתקשורת ובציבור, אך יש להם עבודה קשה לפניהם.
כרגע, מארגני הסטודנטים דורשים למחוק את הפוליטיקה הבנגלדשית מפוליטיקאים הקשורים בשחיתות וניהול כושל, לא רק בתקופת שלטונה של חסינה אלא גם בממשלות שבאו לפניה.
הצרה היא שה-DNA הפוליטי של חסינה נמצא בכל פינה במדינת בנגלדש שהיא השאירה מאחור. השופטים שנבחרו ביד, הביורוקרטים, המשטרה והמפקדים הצבאיים עדיין מנהלים את התוכנית. הפיכת הממשלה החדשה למקובלת על העם תצריך תהליך מבולגן של עירוב מינהלי, פיטורים ומעצרים מוחלטים של אנשי חסינה, תהליך שכבר החל.
במהלך נאומו הראשון בטלוויזיה, הבטיח הגנרל זמאן להביא צדק לקורבנות של הרג חסר הבחנה על ידי מנגנון המדינה בתקופת שלטונו של חסינה. יועצים שזה עתה שמונו לממשלת הזמנית הדהדו את הכוונה הזו. עם זאת, תהליך האחריות הזה בהחלט יהיה ארוך ולא ברור אם ניתן יהיה להשלים אותו אי פעם תחת השגחתם. גם רפורמה במשטרה, בבירוקרטיה האזרחית ובפיקוד הצבאי כדי להחזיר את אמון האנשים בכל תהליך בחירות עתידי ייקח זמן.
ד"ר יונוס גם צריך להתמודד עם אתגרים שונים ביחסים עם שתי השכנות הגדולות של בנגלדש: הודו וסין.
הודו, המדינה שהייתה המגנה הראשית של חסינה על הבמה העולמית, מזועזעת וגם עצובה על עזיבתה. יש לה חששות ביטחוניים לגבי התפרקות אפשרית של החוק והסדר, ודיכוי ממוקד של האוכלוסייה ההינדית הגדולה בבנגלדש.
גובינדה צ'נדרה פראמניק, אחד ממנהיגי הקהילה ההינדית הבולטים בבנגלדש, ביקש להפיג את הפחדים ההודיים, וקבע כי ההינדים מתמודדים עם אנרכיה בדיוק כמו שאר המדינה כרגע, והדברים נרגעים בהדרגה כמתנדבים ממפלגות פוליטיות גדולות. מופיעים כדי להגן על הקהילה ההינדית.
ייתכן שהקבינט של היועצים והמפלגות הפוליטיות הגדולות בכלל יצטרכו לתת מענה ללחץ ההודי כדי שאנשים שהיוו איומים חמורים על הביטחון הלאומי לאותה מדינה לא יחזרו לשלטון. המשא ומתן הזה יהיה מסובך.
לוח השחמט הגיאופוליטי של חסינה נועד להתמודד עם דאגות אמריקאיות בנוגע לזכויות אדם על ידי התייחסות לפחדים הביטחוניים של הודו ועיסוק באינטרסים העסקיים של סין. כעת, ייתכן שהממשלה העתידית תהיה עסוקה בהקהה של דאגות ביטחוניות הודיות על ידי מימוש החרדות של האמריקאים לגבי סין. תזמור הריקוד הגיאופוליטי הזה ייהנה מההכרה הבינלאומית הרחבה שמביא ד"ר יונוס, אבל הביצוע וההגשה עדיין עשויים להיות קשים.
המשימה העיקרית של הממשלה הזמנית נותרה לארגן בחירות כלליות חדשות. הדרישות לבית דין להעמיד לדין אלפי מקרי מוות בלתי חוקיים והפרות חמורות של זכויות אדם, מקומית או בינלאומית, עשויות להקשות על השתתפותה של ליגת האוואמי בבחירות לאומיות עתידיות. המפלגה עצמה עשויה גם לקבוע את השתתפותה העתידית בבחירות בתנאים המעדיפים את החזרת החמולה של חסינה, אם לא חסינה עצמה.
גם כל המפלגות האחרות יצטרכו להתמודד עם קשיים משפטיים, לאור ההאשמות הפליליות החמורות שהוגשו תחת חסינה נגד יריביה הפוליטיים כדי להפוך אותם לא כשירים להתמודדות בבחירות. זה כולל את טאריק רחמן, המנהיג בפועל של המפלגה הלאומית של בנגלדש, שמרצה מאסר עולם על תפקידו לכאורה במזימה להתנקש בחיי חסינה ב-2004. המפלגה הפוליטית האסלאמית הגדולה ביותר בבנגלדש, ג'מאת-א-איסלאמי, נאסרה ב-3 באוגוסט ונאסר עליה להתמודד בבחירות מאז 2013.
בהתחשב במכשולים העצומים, סביר להניח שהממשלה הזמנית הנוכחית בבנגלדש תימשך מספר חודשים, אם לא לפחות שנה. עם השבעה, לא נתנו היועצים כל אינדיקציה לגבי משך כהונתם.
בנגלדשים רבים קוראים להפלת חסינה את העצמאות השנייה שלהם – הראשונה הייתה הפרידה מפקיסטן לפני 53 שנים.
יש התרגשות ותקווה לעתיד טוב יותר בכל מקום. אבל אופטימיות צריכה להיות זהירה. האם המהפכה האחרונה הזו מעגנת בנגלדש הוגנת יותר, חופשית יותר, פחות אכזרית ודמוקרטית תלויה במעשיות הדרישות שהציבו המהפכנים ובמיומנותו של הממשל החדש, לא רק בנוגע לניהולן אלא גם להתמודדות עם לחצים מצד כוחות חיצוניים.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
