לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, התוכניות שנדחו בעבר לגבי גרינלנד עולות שוב לכותרות. בכיר בצוות טראמפ אישר כי המהלך בנוגע לגרינלנד קשור לדינמיקה גיאופוליטית רחבה יותר, כאשר ארה"ב רואה ברוסיה כיריבה על ההגמוניה באזור הארקטי. כך על פי דיווח ב"פוליטיקו".
המצב החריף השבוע כאשר דונלד טראמפ ג'וניור, בנו הבכור של נשיא ארצות הברית הנכנס, ביקר בנוק, בירת גרינלנד, מה שמדגיש את העניין הרציני של הממשל החדש באי הארקטי האסטרטגי.בכירים לשעבר בממשל טראמפ מקדמים הסכם התאגדות חופשית עם גרינלנד, בדומה להסכמים קיימים של ארה"ב עם איי האוקיינוס השקט. הסכם כזה יעניק לארה"ב גישה צבאית בלעדית בתמורה להטבות כלכליות, אם כי תחילה גרינלנד תצטרך להפוך לעצמאית מדנמרק.
טראמפ עצמו סירב לשלול שימוש בכוח צבאי להשתלטות על תעלת פנמה וגרינלנד, ואיים להפעיל 'כוח כלכלי' כדי לאחד את קנדה עם ארצות הברית. חשיבותה האסטרטגית של גרינלנד הפכה ברורה יותר על רקע התחרות הגוברת באזור הארקטי עם רוסיה וסין. מיקומו של האי באגף הצפוני של נאט"ו לצד המחצבים הנדירים המשמעותיים שבו, הופכים אותו לבעל ערך מיוחד לאינטרסים האמריקאים.
"זה לא רק על גרינלנד. זה על הארקטי כולו. יש כאן רוסיה שמנסה להיות השולטת זה על נפט וגז. זה על הביטחון הלאומי שלנו. זה על מינרלים קריטיים", אמר מייק וולץ.
גרינלנד וסבאלברד, ממוקמים באופן אסטרטגי. סבאלברד חשוב במיוחד לרוסיה מכיוון שהצי הצפוני שלה חייב לעבור דרך נתיב הים של האיים כדי להגיע לאוקיינוס האטלנטי הסמוך לארה"ב.
מומחים לענייני האזור הארקטי הזהירו כי הסכנה הגדולה ביותר באובססיה של טראמפ להשתלט על גרינלנד היא ההשראה הפוטנציאלית שזה עלול לתת למעצמות יריבות להתחיל לפעול באותה גישה אימפריאליסטית.
עם זאת, קיימים מכשולים משמעותיים. החוק הבינלאומי המודרני מונע מארה"ב לרכוש פשוט שטח מדנמרק, וסקרי דעת קהל אחרונים מראים שבגרינלנד מעדיפים שותפים בינלאומיים אחרים על פני ארה"ב. בנוסף, אוכלוסיית גרינלנד המונה פחות מ-60,000 תושבים מתמודדת עם אתגרים בניהול ריבונות מלאה על שטח שגודלו פי שלושה מטקסס.
למרות המכשולים, תומכים מקומיים כמו יורגן בואסן, תושב נוק שליווה לאחרונה את דונלד טראמפ ג'וניור בעיר, רואים הזדמנויות פוטנציאליות בקשרים הדוקים יותר עם ארה"ב, במיוחד כאשר גרינלנד שואפת לעצמאות מדנמרק. הנושא ממשיך לפלג את דעת הקהל המקומית, כאשר גרינלנדים רבים מביעים דאגה מהגברת ההשפעה האמריקאית בשטחם.
לנשיא הנבחר, תוכניות ושאיפות גדולות יותר, בשבוע החולף טראמפ השמיע הצהרות מפתיעות במסיבת עיתונאים סוערת, כדרכו בקודש, באחוזתו בפלורידה. בהן, כפייה על קנדה להצטרף לארה"ב, השתלטות על תעלת פנמה וגרינלנד, ושינוי שמו של מפרץ מקסיקו ל'מפרץ אמריקה'.
בתגובה שנמסרה לעיתון "לה אסטרייה" הפנמי, הודיע נשיא פנמה חוסה ראול מולינו כי "לא אגיב לדבריו – של טראמפ- עד שיהיה נשיא".
בהתייחסו לקנדה, טען טראמפ כי עליה להפוך למדינה נוספת בארה"ב בשל התמיכה הכלכלית האמריקאית בקנדה. הוא הבהיר כי לא ישתמש בכוח צבאי להשגת המטרה, אך יפעיל לחץ כלכלי.
"למה אנחנו תומכים במדינה הזו, מעל 200 מיליון בשנה?" שאל, "הצבא שלנו עומד לרשותם – וכן כל הדברים האחרים. הם צריכים להיות מדינה (-כחלק מיתר המדינות המרכיבות את ארה"ב, ג'.ט). זה מה שאמרתי לטרודו כשהוא הגיע".
התגובות מקנדה לא איחרו לבוא. שרת החוץ הקנדית, מלאני ז'ולי, הגיבה ברשתות החברתיות כי "קנדה לעולם לא תיכנע לאיומים", בעוד ראש הממשלה היוצא ג'סטין טרודו הצהיר כי "אין סיכוי בגיהנום שקנדה תהפוך לחלק מארה"ב". פייר פוליבר, המנהיג השמרני שעשוי להפוך לראש הממשלה הבא של קנדה, פרסם סרטון ברשת X בו הצהיר: "המסר שלי לנשיא הנכנס טראמפ הוא שקודם כל, קנדה לעולם לא תהיה המדינה ה-51 של ארה"ב".
טראמפ איים להטיל מכסי מגן גבוהים על דנמרק אם לא תמכור את גרינלנד לארה"ב. בתגובה, ראשת ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, דחתה את רצונו של טראמפ להשתלט על גרינלנד, אך קראה להידוק היחסים בין המדינות.
