ממשלת גרמניה מתחמקת מלהציע צעד שכבר ננקט על ידי מספר מדינות אירופיות – קליטת ילדים עזתים חולים, פצועים או מוכי טראומה וטיפול בהם, כך דווח הבוקר (ראשון) ב"כאן".
לפי הדיווח הערים דיסלדורף, בון, לייפציג, הנובר וקיל כבר העלו את היוזמה אך הן זקוקות לתמיכת הממשלה הגרמנית לשם כך כדי שזו תסייע בבחירת הילדים ובענייני הבירוקרטיה והלוגיסטיקה, אך הממשלה בראשות הקנצלר פרידריך מרץ מהססת.
לפי הדיווח משרד החוץ ומשרד הפנים הגרמניים רוצים "לבחון תחילה את המצב".
בעוד דובר משרד הפנים אמר כי התמיכה תהיה תלויה "באופן מכריע במצב הביטחוני", שר הפנים הגרמני היה מפורש יותר: "עלינו להיות זהירים מאוד לגבי הצעדים שאנו דנים בהם בשלב זה". הוא הוסיף גם כי "המיקוד צריך להיות על מתן סיוע בשטח".
סיבה נוספת להיסוס יכולה להיות החשש של ממשלתו של מרץ מגל חדש של הגירה, אפילו שמדובר בכמה עשרות ילדים, לאחר שזה הבטיח לצמצם את ההגירה במדינה.
באשר לתמיכתן של דיסלדורף ובון ברעיון – ייתכן וזו נובעת מסיבות פוליטיות ומטרתן היא לקרוץ לבוחר מן השמאל ולמיעוטים המוסלמים בעיר לקראת הבחירות העירוניות שיתקיימו בחודש הבא.
דירק ויסה, מזכיר הסיעה בבונדסטאג מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית אמר כי טיפול בילדים יהיה סימן לאנושיות: "אם ישנן אפשרויות, אם ניתן להגיע להסכמות למתן טיפול רפואי בגרמניה, אז אני מאמין שעלינו לעשות זאת".
מאידך, אלכסנדר הופמן, ראש הסיעה של "הנוצרים דמוקרטים" בבונדסטאג, אמר ל"בילד" כי "בנוגע לקליטת קבוצות פגיעות, זוהי קודם כל אחריותן של מדינות ערב השכנות. גל חדש של הגירה לגרמניה לא יכול להיות התשובה".
נזכיר כי ביום שישי החליטה גרמניה להטיל אמברגו נשק התקפי על ישראל בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני לכבוש את רצועת עזה.
הקנצלר מרץ הודיע כי "החלטנו להשעות את יצוא הציוד הצבאי לישראל שיכול לשמש בעזה עד להודעה חדשה. אני קורא לממשלה הישראלית שלא לנקוט צעדים נוספים לכיוון סיפוח הגדה המערבית. אני עדיין חש דאגה עמוקה לגבי המשך סבלם של האזרחים בעזה. משא ומתן להפסקת אש ושחרור בני הערובה הם העדיפויות החשובות ביותר שלנו".
החלטתו המפתיעה של הקנצלר הגרמני להשעות את אספקת הנשק לישראל עוררה זעם רב בסיעת האופוזיציה CDU/CSU, שהודיעה על כינוס חריג של קבוצת העבודה למדיניות חוץ – באמצע פגרת הקיץ – כדי לדון במשבר.
על פי דיווח של ה"בילד", הפגישה תתקיים היום בווידאו ותימשך כשעה, ללא צוות מלווה, ובה ישתתף יועץ מדיניות החוץ של הקנצלר, גינטר סאוטר, כאורח. עצם קיומה של פגישה כזו במהלך הפגרה נתפס כמהלך חריג, שמעיד על עוצמת המחלוקת הפנימית.
חברי פרלמנט מהסיעה תקפו בחריפות את הקנצלר, וטענו כי ההחלטה התקבלה ללא כל התייעצות ותוך שינוי פתאומי של קו מדיני בן עשרות שנים. "אף אחד לא מבין מה מרץ עשה, ואז הוא לא יכול להסביר את זה. אנחנו המומים", אמר אחד מהם. אחרים טענו כי לא ניהלו קמפיין למען שינוי המדיניות, אך כעת הם חשים מרומים, ואף הטילו ספק באמינותו של מרץ.
גם פוליטיקאים בכירים בסיעה הודו כי אינם יודעים מה הוביל את הקנצלר לשנות את עמדתו בחדות, לאחר שבשבועות האחרונים דחה שוב ושוב יוזמות פנימיות להטלת סנקציות על ישראל. מרץ נימק את הצעד בהחלטת הממשלה להוביל לכיבוש רצועת עזה.
בסוף החודש שעבר הצטרפה גרמניה רשמית לקריאות הגוברות להכרה במדינה פלסטינית, והבהירה כי מבחינתה – "התהליך חייב להתחיל כעת". ההצהרה, שנמסרה על רקע ההכרזות הקודמות של בריטניה, צרפת וקנדה, חוללה סערה במערכת הפוליטית בגרמניה ועוררה ביקורת חריפה כלפי הקנצלר פרידריך מרץ – גם מתוך מפלגתו שלו. "ישראל הופכת למיעוט בהתנגדותה להקמת מדינה פלסטינית", אמר גורם מדיני גרמני לכתבים זרים.
