קבוצות פוליטיות פרו-ישראליות שינו בחירות מקדימות דמוקרטיות בפאתי העיר ניו יורק, והכריעו את המירוץ עם הוצאות חיצוניות מדהימות להפיל את אחד המתנגדים הבוטים ביותר של ישראל, הנציג ג'מאל באומן.
ההסתערות של הוועדה האמריקאית לענייני ציבור וקבוצות בעלות בריתה מימשה את האזהרה שנמסרה למחוקקים כמו באומן לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר: מתן את דעותיך או התמודד עם מבול של התקפות פוליטיות.
כעת, תוך חודש בקושי, ועדת פעולה סופר פוליטית המזוהה עם אייפא"ק הוציאה 14.5 מיליון דולר – עד 17,000 דולר לשעה – על המירוץ, מילוי מסכי טלוויזיה, סתימת תיבות דואר וסתימת קווי טלפון בהתקפות קאוסטיות. עם ימים לסיום, ההוצאות האפילו על מה שהוציאה אי פעם קבוצת אינטרסים על מרוץ בית בודד.
קבוצות פרו-ישראליות משתמשות באותה גישה במקומות אחרים, בעיקר בפריימריז באוגוסט בסנט לואיס. ה-Super PAC של AIPAC, פרויקט הדמוקרטיה המאוחדת, הוציא שם 1.5 מיליון דולר כדי להוציא את הנציג קורי בוש, שהוא חבר שחור ב"חוליית השמאל" של הבית כמו באומן.
ההודעות בתשלום כמעט ולא מזכירות את ישראל. במירוץ של באומן, הם העדיפו התקפות שמטרתן בסיס המפלגה מציגות את חבר הקונגרס כפרדיה ש"ממשיך לתקוף את הנשיא (ג'ו) ביידן" ובית המשפט "מחלוקות, כאוס וקנוניה".
"לג'מאל באומן יש אג'נדה משלו, והוא פוגע בניו יורק", מזהיר נקודת טלוויזיה אחת. חברת המעקב AdImpact מעריכה שהוא נצפה 180 מיליון פעמים.
הגישה עוררה את זעמו של באומן, בן בריתו של הנשיא, שטוען כי הוא נענש על עמידה בשכנוע מוסרי נגד מלחמת ישראל-חמאס, בעוד יריבו המתון יותר, ג'ורג' לטימר, מהסס על סדרי עדיפויות מרכזיים של ביידן כמו העלאת מסים.
ההתערבות יוצאת הדופן עוררה גם קואליציה של ארגונים בעלי נטייה שמאלנית לנהל קמפיין השפעה משלהם שנועד להכפיש את אייפא"ק, על ידי הדגשה שהקבוצה מקבלת מימון משמעותי מתורמי מגה רפובליקנים ומעדיפה עמדות מימין לבסיסם.
"אני אדם צבעוני בוטה. אני גבר שחור בוטה. אני נלחם נגד רצח העם בעזה, ואני נלחם למען הצדק כאן", אמר באומן במהלך ויכוח השבוע עם לטימר. "ותומכיו לא רוצים את זה כי זה מאתגר את כוחם".
אבל בעוד ימים ספורים, ההשפעה של איפא"ק נראית ברורה. סקרים מצביעים על כך שלטימר, שהוא לבן, תפס מנהיגות פיקודית, ותומכיו הפרו-ישראליים קוראים לדמוקרטים אחרים לשים לב.
"בהנחה שהתוצאה תהיה כפי שאנו מצפים לה, המסר הולך להיות שלהיות פרו-ישראלי זו לא רק מדיניות נבונה, זו פוליטיקה חכמה", אמר מארק מלמן, סוקר דמוקרטי שהרוב הדמוקרטי בישראל הוציא מיליון דולר נגד באומן.
בעלי בריתו של חבר הקונגרס – ואפילו כמה דמוקרטים השורשים נגדו – חוששים שתבוסה תהווה תקדים מדאיג יותר.
הם חוששים שאם היא תצליח, ההוצאה עלולה להשפיע לא רק על הדמוקרטים המוכנים להתבטא נגד המלחמה, אלא גם להציע אסטרטגיה שניתן לשכפל עבור אינטרסים עשירים אחרים בשתי המפלגות.
"זה המסר של הקמפיין הזה: אתה עומד מול אינטרסים רבי עוצמה, הם ינסו להפיל אותך", אמר הסנאטור ברני סנדרס, I-Vt., שהיה אמור לצאת לקמפיין עם באומן ביום שישי.
הוא הוסיף: "היום הם בפריימריז הדמוקרטי. מחר הם יהיו בפריימריז הרפובליקני. לא אכפת להם."
Super PACs אינם דבר חדש בפוליטיקה האמריקאית. והם הפכו לשחקנים יותר ויותר גדולים מאז שבית המשפט העליון החל לאפשר לקבוצות חיצוניות להוציא כסף ללא הגבלה, כל עוד הם לא מתאמים ישירות עם המועמדים.
אבל לקנה המידה והטקטיקה של איפא"ק ושל הרוב הדמוקרטי לישראל יש מעט קווים מקבילים. למעט אלו הקשורים לתעשיית מטבעות הקריפטו, רוב הסופר-PAC הגדולות האחרות המסוגלות להוציא מיליוני דולרים קיימות בדרך כלל כדי לקדם מועמד מסוים או מפלגה פוליטית מסוימת.
אייפא"ק פעלה במשך עשרות שנים לפוליטיקאים אמריקאים של שתי המפלגות, ונהנתה מקשרים הדוקים עם נשיאים ומנהיגי חקיקה. הוא הקים סופר PAC משלו רק בסביבות 2022. היא הוציאה 26 מיליון דולר באותו מחזור, בעיקר מכוונת לדמוקרטים מתקדמים שבשנים האחרונות החלו למשוך את מפלגתם לעבר ראייה ביקורתית יותר על ישראל.
שנתיים לאחר מכן, המלחמה ומעמדה הקלוש של ישראל על הבמה העולמית האיצו את שתי המגמות. רפובליקנים כמו פול סינגר וברנרד מרקוס הגדילו לעשות עם תרומות של מיליוני דולרים ל-PAC של AIPAC, כמו כמה דמוקרטים.
למרות איומים קודמים, הקבוצה בחרה נגד מתקפה רחבה על המבקרים הדמוקרטיים של ישראל. לאחר שנאבקה בזיהוי מתמודדים ברי קיימא, היא בחרה עד כה שלא לקרוא תיגר על מבקרי ישראל אחרים, כולל הנציגים סאמר לי, רשידה טלאיב, אילהאן עומר ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז.
באומן, המייצג אוכלוסייה יהודית גדולה, הציג את עצמו כיעד האידיאלי.
למרות שהוא גינה את התקיפה של חמאס ב-7 באוקטובר, באומן היה בין המחוקקים הראשונים שקרא להפסקת אש ברצועת עזה, להאשים את ישראל בביצוע רצח עם שם ולדחוף לצמצם את הסיוע הצבאי האמריקני לישראל – עמדות ש-AIPAC ישירות מתנגד.
הוא היה פגיע מבחינה פוליטית, עם כספים מועטים יחסית בחשבון הבחירה מחדש שלו ואישום חדש על עבירה על הפעלת אזעקת שריפה בבית כאשר לא הייתה שריפה.
ובמקום לחזור בו מול האיומים של איפא"ק, הוא רק הפך להיות יותר גלוי. בנאום שנשא לאחרונה, אמר באומן כי הוא "מותקף על ידי המשטר הציוני שאנו מכנים אייפא"ק".
"המירוץ הזה מציע בחירה חד משמעית", אמר מרשל ויטמן, דובר איפא"ק. "ג'ורג' לטימר הוא מועמד פרוגרסיבי, פרו-ישראלי, בעוד ג'מאל באומן סירב לתמוך במדינה היהודית מכיוון שהיא נלחמת במלחמה מוסרית וצודקת נגד נציגי הטרור האיראניים".
לאחר שעזר לגייס את לטימר, בכיר במחוז ווסטצ'סטר, AIPAC שימש כצרור הגדול ביותר שלו, והזרים יותר מ-2.4 מיליון דולר ישירות לחשבונות הקמפיין שלו, חלקם מתורמים רפובליקנים. ואז, באמצע מאי, החלה ה-Super PAC שלה לבזבז, הרוויה את הטלוויזיה המקומית למרות מחירי הפרסום הגבוהים הידועים לשמצה של ניו יורק.
לשם השוואה, באומן ובני בריתו מ-Justic Democrats ומפלגת Working Families הצליחו לגרוף כ-4 מיליון דולר בסך הכל לפרסום, פחות משליש ממה שמוציא פרויקט United Democracy.
"זהו סכום אסטרונומי של הוצאות בכל מרוץ לבית, שלא לדבר על בחירות מקדימות דמוקרטיות בניו יורק", אמרה מרדית' קלי, שניהלה את התקשורת עבור זרוע הקמפיין של הדמוקרטים בבית הנבחרים.
United Democracy Project העמיד 3.2 מיליון דולר מאחורי פרסומת טלוויזיה חיובית המצחיקה את תדמיתו של לטימר כבעל ברית של ביידן "המספקת תוצאות מתקדמות", לפי AdImpact.
הקבוצה הוציאה לפחות פי שניים מזה על מודעות תקיפה. הופק על ידי חברת פרסום דמוקרטית ותיקה, הם כמעט תמיד מזכירים את הצבעתו של באומן נגד הצעת חוק התשתיות של ביידן. באומן אמר שהוא מתנגד לחקיקה כדי ללחוץ על הקונגרס להעביר חקיקה נלווית לשינויי אקלים, אבל על גלי האתר, זה מוצג כבגידה.
נראה כי המקומות היחידים שפרויקט דמוקרטיה מאוחדת שילם עבור פרסום הקשור לישראל היו במודעות אינטרנט ובדיוור מבריק שניתן למקד בקלות רבה יותר לבוחרים.
רבים מצטטים מידע שפורסם על ידי כלי תקשורת שהרוב הדמוקרטי לישראל אומר כעת שהוא חשף. הקבוצה אמרה שהיא שילמה לחוקרים שמצאו פוסטים וסרטונים בבלוג שבהם נראה באומן מתעסק בתיאוריות קונספירציה לגבי ה-11 בספטמבר ומשבחים סופר שיהודים רבים מחשיבים כאנטישמי, ואז שיתפו אותם עם עיתונאים. (באומן התנצל, ואומר שאין לו דעות קדומות כלפי אף קבוצה).
"בסופו של יום, Super PACs כמו שלנו עוסקים בניצחון במרוצים בהם אנו עוסקים, ואנחנו משתמשים בבעיות שעובדות בצורה היעילה ביותר", אמר מלמן.
באשר לטימר, נראה שיש לו מעט התלבטויות עם ריסוק הכסף המשמש בשמו. בראיון שנערך לאחרונה הוא אמר שהוא בעד שינוי חוקים כדי להגביל את השפעת הכסף בפוליטיקה. אבל לעת עתה, הוא אמר שהוא פשוט "עקוב אחר כללי המשחק".
מאמר זה הופיע במקור ב הניו יורק טיימס.
