סיאול, דרום קוריאה – ביום רביעי בבוקר, רבים בדרום קוריאה התעוררו למציאות שלא חלמו עליה.
בלילה הקודם היה נשיא המדינה, יון סוק יאול הטיל חוק צבאי.
תוך שימוש בשפה מעורפלת, הוא הכריז על הצורך "להגן על המדינה מפני קומוניסטים צפון קוריאנים ולחסל גורמים אנטי-מדינתיים" תוך שהוא מצהיר על צורך "לבנות מחדש ולהגן על המדינה מפני נפילה". כששלח חיילים לחסום את בניין האספה הלאומית עם התקרב חצות, ניסה יון למנוע מחברי הפרלמנט להתערב בתוכניותיו.
יון נכשל: המחוקקים נכנסו לפרלמנט והצביעו בעד הסרה חוק צבאישנמשך בסופו של דבר רק שעתיים.
בבוקר, דרום קוריאה שרדה את ניסיון ההפיכה הראשון שלה מזה יותר מ-40 שנה.
ככל שחלף היום, חיי הסטודנטים בקמפוסים של האוניברסיטה ועובדי המשרדים במרכזי הערים נמשכו כרגיל. אולם בחזרה מול בניין האסיפה הלאומית, הדרמה מיום שלישי בלילה נמשכה.
מאות מפגינים ואזרחים התאספו מול מדרגות הבניין כדי להצטרף להפגנות בראשות חברי המפלגה הדמוקרטית באופוזיציה, שכמה שעות קודם לכן העלו הצעת חוק להדחה של יון. הם מקווים להעביר את זה עד שבת.
אבל המפגינים בשטח לא היו מוכנים לחכות כל כך הרבה זמן: רבים צעקו ליון לפרוש מיד.
"לא הייתה חוקיות פרוצדורלית כלל בפעולותיו של הנשיא אמש", אמר שין בייונג-סו בן ה-44, שהחזיק נר לצד מפגינים אחרים. "הוא הסתכל מעבר לרווחה והאינטליגנציה של האנשים שלנו, וקיבל החלטות חד-צדדיות שנשאו השלכות חסרות תקדים".

מין ג'ון-שיק, בן 43, שצילם את ההפגנות, הדהד את התחושה שליון "אין את היכולות של נשיא" ואיחלה שהוא "יתפטר בקרוב".
מוקדם יותר בלשכתו בסיאול, אמר מין שרוב הדיבורים בין עמיתים מתמקדים ב"כמה סוריאליסטית הייתה ההחלטה של יון".
"זה מזכיר לי לפני כמה שנים, כשעמדנו בקור לקרוא לפארק גאון-היי לפרוש מתפקידו", אמרה מין, בהתייחסה להדחה הנשיאותית הראשונה במדינה בשנת 2017. פארק – שהיה נשיא מ-2013 עד 2017 – הודח, ולאחר מכן הורשע על ידי בית המשפט החוקתי במדינה, באשמת שחיתות הקשורה להשפעה חוץ-חוקתית של עוזר.
"הכלכלה שלנו לא נהדרת והפרנסה קשה לרבים כמו שהיא. זה החמיר את המצב עוד יותר. הזכייה ירדה משמעותית, וכתם נוסף הושם על המוניטין של ארצנו", אמר מין.
צ'ונג ג'ו-שין, מנהל המכון של קוריאה לפוליטיקה וחברה, אמר כי מעשיו של יון פגעו במעמדה של דרום קוריאה בעולם.
"כאשר זרים מדברים על דרום קוריאה, הם נזכרים בניצחונות הדמוקרטיים השונים לאורך ההיסטוריה של המדינה שגרמו לזה לראות צמיחה חסרת תקדים", אמר צ'ונג. עם זאת, הטלת החוק הצבאי על ידי יון "הראתה שלדרום קוריאה יש עוד דרכים לעבור כדי להפוך לחברה דמוקרטית מתקדמת".
"מתמודד עם דירוגי אישור נמוכים בשל האינפלציה הגואה במדינה וסדירות השערוריות במהלך כהונתו, יון ניסה לראות נתיב מילוט", הוסיף צ'ון. "אבל לתוכנית שלו לא הייתה הצדקה לגיטימית והיא לא נבחנה במלואה תחילה."
התוצאה: יון, שדירוג הפופולריות שלו ירדו ל-25 אחוזים בסקרים האחרונים.
צנח ל-25% בסקרים האחרונים, פיקח על החוק הצבאי הקצר ביותר בתולדות המדינה.
זו היסטוריה משובצת בהכרזות כאלה – אבל הושמעה רק בעבר במהלך דיקטטורות צבאיות. אותם עשורים של שלטון צבאי הסתיימו רק ב-1988, לאחר שנים של מאבק לדמוקרטיה, כולל במהלך מרד גוואנגז'ומחאה המונית שפרצה ב-18 במאי 1980 בעיר גוואנגג'ו שבדרום המדינה. חשש שמאות מפגינים נהרגו בתקיפה של כוחות הביטחון.

עבור ג'ון היון-ג'ונג, בן 33, שאמו עבדה בגוואנגג'ו במהלך ההפגנות בראשות הסטודנטים, המחשבה על החזרת החוק הצבאי הקשתה להירדם אפילו מאוחר ביום רביעי.
"כשהתקשרתי לחברה שלי בסיאול, שמעתי מסוקים וכלי רכב משוריינים נעים ברחובות דרך הטלפון שלה", נזכר ג'און. "ממש חששתי שאולי חיילים יפעילו כוח נגד אנשים".
אבל לאחר שהאסיפה הלאומית הצביעה על ביטול החוק הצבאי, היא הלכה לישון בביטחון שהדברים יחזרו לקדמותם עד הבוקר.
"אני חושב שרבים מחבריי הדרום קוריאנים הלכו לישון כמוני. במקום זאת, החברים שלי מחוץ למדינה הגיעו אליי בהלם", אמר ג'און. "הם לא האמינו שזה קורה לדרום קוריאה".
לי גיל-בוק, המתגוררת במחוז פאג'ו הצפוני, ישנה גם היא בשקט יחסי מאחר שהאמינה שהמצב לא יחמיר בן לילה. אבל אירועי יום שלישי גרמו לה לחשוב שוב על הסיכוי לשלוח את נכדיה לגור בחו"ל.
"אני מרגיש שאין מנהיגים במדינה שילדים יכולים להסתכל אליהם בימים אלה", אמר בן ה-65. "פוליטיקאים שואפים רק להגן על האינטרסים שלהם, והם שחררו את ההיגיון שלהם בתהליך. אנחנו לא באמת יכולים לסמוך על אף אחד עם כוח יותר".