המבוגרים בישראל חלוקים ביניהם בשאלה האם הם סומכים על הממשלה הלאומית שתעשה מה שנכון למדינה, ורק 35% אופטימיים לגבי עתיד המערכת הפוליטית בישראל. מוסדות כמו הצבא, המשטרה ובית המשפט העליון נתפסים בדרך כלל כבעלי השפעה חיובית על החברה, אם כי דעות אלו משתנות באופן משמעותי בקווים אתניים ואידיאולוגיים.
בזמן הסקר, שנערך לפני שגנץ עזב את הממשלה ונתניהו פיזר את קבינט המלחמה, רוב הישראלים הביעו גישה שלילית כלפי מנהיגיהם הפוליטיים. רק אחד משבעת הפקידים ששאלנו עליהם – שר הביטחון יואב גלנט – קיבל דירוג חיובי מרוב ברור של הישראלים.
אמון בממשלה
הישראלים חלוקים למדי בשאלה האם הם סומכים על הממשלה הלאומית שתעשה מה שנכון לישראל, כאשר 53% אמרו שהם סומכים עליה ו-47% אמרו שלא. יהודים ישראלים נוטים בערך פי שלושה מערביי ישראל לומר שהם סומכים על הממשלה הלאומית (61% לעומת 23%). ואכן, כמעט ארבעה מתוך עשרה ערביי ישראל (37%) אומרים שהם לא סומכים על כך בכלל.
כיום, הישראלים בימין האידיאולוגי נוטים הרבה יותר לסמוך על השלטון הלאומי (75%) מאשר אלו שבמרכז (40%) או בשמאל (19%).
בקרב היהודים, 88% מהחרדים ("חרדים") ודתיים ("דתיים") אומרים שהם סומכים על הממשלה הלאומית שתעשה מה שנכון לישראל – יותר מכפול מ-39% מהחילונים ("חילונים"). ) שמרגישים כך.
גם ישראלים עם ראייה חיובית של ראש הממשלה בנימין נתניהו נוטים הרבה יותר מאשר אלה עם ראייה לא חיובית כלפיו להביע אמון בממשלה (95% לעומת 22%).
באופן דומה, תומכי המפלגות בקואליציה של נתניהו בטוחים בממשלה הלאומית הרבה יותר מאלה שאינם תומכים בקואליציה (91% לעומת 29%).
בעוד האחוז הכולל של הישראלים המביעים לפחות כמה האמון בממשלה ללא שינוי מאז נשאלה השאלה בפעם האחרונה ב-2017, הן המניות שסומכות על הממשלה הרבה והמניה שאינם בוטחים בו בכלל עלו.
הקיטוב הזה התרחש בעיקר על פי קווים אתניים: חלקם של היהודים הישראלים שאומרים "הרבה" הוכפל (מ-16% ב-2017 ל-32% ב-2024), בעוד שחלקם של ערביי ישראל שאומרים "בכלל לא" יש יותר מכפיל את עצמו (מ-15% ל-37%).
השפעת קבוצות וארגונים שונים בחברה הישראלית
בעוד מלחמת ישראל-חמאס נמשכת, רוב הישראלים (81%) אומרים שלצבא יש השפעה טובה מאוד או מעט על הדרך בה מתנהלים הדברים בישראל. זה גדול יותר מהחלק שאומרים את אותו הדבר על כל מוסד או קבוצה אחרים שנשאלו בסקר. מנהיגים דתיים קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר (51% אומרים שיש להם השפעה טובה).
בערך בין שניים לאחד, יותר ישראלים אומרים שלבית המשפט העליון יש השפעה טובה מאשר השפעה רעה על הדרך שבה הדברים מתנהלים בישראל. זאת בהמשך מחאות גדולות ב-2023 בתגובה לתוכנית נתניהו לרפורמה במערכת המשפט.
שחקנים אחרים בחיים הישראליים – כמו חברות זרות גדולות, המשטרה, התקשורת, המדיה החברתית ובנקים ומוסדות פיננסיים גדולים אחרים – נתפסים בדרך כלל כבעלי השפעה חיובית גם כן.
עם זאת, דעותיהם של רבים מהמוסדות והקבוצות הללו נוטות להיות שונות בהתאם למוצאו האתני, האידיאולוגיה הפוליטית ורמת המצוות הדתית של הנשאל.
צפיות לפי מוצא אתני
ישראלים יהודים נוטים יותר מאשר ערבים ישראלים לומר שלצבא, לחברות זרות ולמשטרה יש השפעה טובה מאוד או מעט על הדרך בה מתנהלים הדברים בישראל. הבדל של 59 נקודות בהשקפות על הצבא בולט במיוחד: 93% מהיהודים אומרים שלצבא הישראלי יש השפעה טובה, בעוד שרק 34% מהערבים מסכימים.
הפער הזה גדל מאז ששאלנו את השאלה בפעם האחרונה ב-2007. אז, 77% מהיהודים ו-57% מהערבים אמרו שלצבא יש השפעה טובה. במילים אחרות, יש 23 נקודות לְהַקְטִין בקרב ערבים ו-16 נקודות להגביר בקרב יהודים בעלי דעות חיוביות על הצבא מאז 2007.
ערבים נוטים יותר מיהודים לומר שלתקשורת יש השפעה חיובית על החיים בישראל (79% לעומת 60%). (הסקר נערך לפני ישראל מפסיקה את פעילות אל-ג'זירה במדינה.) וערבים נוטים יותר מיהודים לומר שלמדיה החברתית יש השפעה חיובית (63% לעומת 50%).
יהודים וערבים אינם נבדלים באופן משמעותי בהערכותיהם לגבי ההשפעה שיש למנהיגים דתיים, בית המשפט העליון, ובנקים ומוסדות פיננסיים גדולים אחרים על הדרך בה מתנהלים הדברים בישראל.
השקפות לפי אידיאולוגיה
קיימים הבדלים גדולים בכל הקשת האידיאולוגית על השפעתם של מוסדות וקבוצות שונות בישראל.
הפער בין מבוגרים מימין לשמאל אידיאולוגי גדול במיוחד בכל הנוגע ליחס למנהיגים דתיים. כשלושה רבעים מאנשי הימין טוענים שלמנהיגים דתיים יש השפעה חיובית על התנהלות העניינים בישראל, לעומת כרבע כל אחד מהמרכז והשמאל.
אנחנו רואים גם פערים של יותר מ-30 נקודות בין המניות של הישראלים בימין ובשמאל שאומרים שלצבא ולמשטרה יש השפעה חיובית.
כיוון הפער מתהפך לגבי ההשפעה החיובית של המדיה החברתית (-29 נקודות מימין), התקשורת (-27) ובית המשפט העליון (-25).
עמדות לגבי השפעת בית המשפט העליון בולטות: ישראלים בשמאל ובמרכז יגידו באותה מידה שהיא חיובית (75% כל אחד), לעומת 50% מהימין.
דעות של שומרי מצוות יהודיים
בקרב יהודים, מי שמזדהים בעצמם עם הקטגוריות הדתיות ביותר – חרדים ודתיים – אומרים ברובם המוחלט שלמנהיגים דתיים יש השפעה חיובית על מהלך הדברים בישראל. בסך הכל, 98% מהיהודים החרדים/דתיים אומרים זאת, כאשר 82% אומרים שלמנהיגים דתיים יש מאוד השפעה חיובית. רוב המסורתיים, או היהודים ה"מסורתיים", מסכימים (61%). בקרב חילונים, או יהודים "חילונים", רק 18% אומרים שלמנהיגים דתיים יש השפעה חיובית על החיים בישראל.
הדפוס הוא הפוך בכל הנוגע להשפעת המדיה החברתית ובית המשפט העליון. קצת יותר ממחצית או יותר מיהודי חילוני (64%) ומסורטי (54%) אומרים שלמדיה החברתית יש השפעה חיובית, לעומת 26% מהחרדים/דתיים. בדומה לכך, כשלושה רבעים מהחילונים (76%) טוענים שלבית המשפט העליון יש השפעה חיובית, לעומת כמחצית או פחות בקרב המסורת (49%) והחרדים/דתיים (45%).
השקפות של מנהיגות פוליטית ישראלית
לישראלים היו בדרך כלל דעות עמומות על רוב המנהיגים הפוליטיים ששאלנו עליהם בסקר שלנו מ-3 במרץ-4 באפריל (שקדם ל- פירוק קבינט המלחמה של ישראל).
חלק מחברי הקבינט המלחמה נראו לטובה על ידי כמחצית מהציבור או יותר. אבל נתניהו, חברי קואליציית השלטון שלו ובעלי האופוזיציה היו הרבה פחות פופולריים.
מבין המנהיגים הפוליטיים שנשאלו עליהם, שר הביטחון יואב גלנט היה הפופולרי ביותר: ל-61% הייתה דעה חיובית מאוד או מעט כלפיו. כמחצית הרגישו באופן דומה לגבי חבר קבינט המלחמה לשעבר בני גנץ, שעזב את האופוזיציה כדי לסייע בהקמתו ממשלת אחדות חירום זמן קצר לאחר תחילת המלחמה עם חמאס. (הסקר התקיים גם לפני כן גנץ התפטר מהממשלה.)
נתניהו, יו"ר קבינט המלחמה לשעבר, היה הפחות פופולרי מבין חבריו. כארבעה מתוך עשרה ישראלים התייחסו אליו בחיוב (41%), בעוד שלרוב של 58% הייתה דעה לא חיובית על ראש הממשלה הוותיק.
חברי קואליציית הימין האחרים של נתניהו קיבלו עוד פחות תמיכה. שליש מהציבור הישראלי ראה בחיוב את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. נתח דומה (36%) העדיף את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מניות גדולות יותר ראו אותן באור שלילי – למעשה, 45% ו-41% מהישראלים הביעו מאוד תצוגות שליליות של בן-גביר וסמוטריץ', בהתאמה. (הסקר נערך לפני ששני המנהיגים איימו למוטט את הממשלה אם נתניהו יקבל את הצעתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להפסקת האש.)
גם האופוזיציה הישראלית לא הייתה אהודה בציבור. מנהיגה, יאיר לפיד, הועדף על ידי 38% מהישראלים. לרוב (57%) הייתה ראייה לא חיובית לגביו.
מנצור עבאס, מנהיג הרשימה הערבית המאוחדת (מפלגה שמרנית המוכרת יותר בישראל בשם רעם), זכה להערכה חיובית בקרב 20% מהישראלים. כשלושה רבעים מהציבור (76%) חשבו עליו לא בטוב.
דעותיהם של פוליטיקאים ישראלים היו שונות לפי מוצא אתני, שמירה על מצוות יהודית ואידיאולוגיה פוליטית.
צפיות לפי מוצא אתני
ההבדלים הגדולים ביותר בין ישראלים ערבים ויהודים בשאלה זו היו בדעותיהם של גלנט ועבאס. יותר משבעה מתוך עשרה יהודים דירגו את גלנט בצורה חיובית, בעוד שרק 9% מהערבים עשו זאת. במקרה של עבאס, 64% מהערבים הישראלים העדיפו אותו, לעומת 8% בלבד מהישראלים היהודים.
הדעות היו הכי קרובות לגבי לפיד, מנהיג מפלגת המרכז יש עתיד. 41% מהערבים ו-37% מהיהודים ראו אותו לטובה.
באופן כללי, פוליטיקאים השייכים לימין הישראלי – בן-גביר, גלנט, נתניהו וסמוטריץ' – קיבלו מעט מאוד תמיכה מערביי ישראל.
דעות של שומרי מצוות יהודיים
לרובם של יהודים חרדים ודתיים היו דעות חיוביות על בן-גביר (77%) וסמוטריץ' (78%). נתניהו זכה לרווחה בקרב חלק גדול עוד יותר של חרדים ודתיים (88%).
יהודים חילונים הביעו בדרך כלל חביבות נמוכה כלפי מנהיגים אלה. בקרב חילונים, כאחד מכל חמישה או פחות היה דעה חיובית על נתניהו (21%), עבאס (17%) או סמוטריץ' (17%). רק 13% ראו את בן-גביר באור חיובי.
לחילונים היו דעות חיוביות יותר מחרדים/דתיים בכל הנוגע לגנץ (76% מול 32%) ולפיד (61% מול 11%).
השקפות לפי אידיאולוגיה
גלנט דורג לטובה על ידי שלושה רבעים מהישראלים בימין האידיאולוגי, מה שהפך אותו לפוליטיקאי הפופולרי ביותר בקרב אנשי הימין בזמן הסקר. לרוב קטן יותר של ישראלים הנוטים לימין היו דעות חיוביות על נתניהו (69%), סמוטריץ' (61%) ובן-גביר (58%).
בקרב הישראלים בשמאל האידיאולוגי, פחות מ-10% נתנו רייטינג חיובי לבן-גביר, נתניהו וסמוטריץ'. מבין שבעת המנהיגים שנשאלו עליהם, אנשי שמאל ראו את לפיד בצורה חיובית ביותר (66%).
הישראלים במרכז חשבו בצורה הטובה ביותר על גנץ (71%) וגלנט (61%), ויותר ממחציתם העדיפו את לפיד (56%). בן-גביר, נתניהו וסמוטריץ' זכו כל אחד לטובה על ידי חמישית מהישראלים במרכז או פחות.
(קרא על דעות ישראליות של מנהיגים פלסטינים אצלנו דיווח קודם.)
