אולם הסרט מצא תהודה בהווה כמו גם בעבר, כאשר ברזיל מתמודדת עם נפילת ניסיון הפיכה מודרני.
רק בחודש שעבר, הנשיא לולה סימן את יום השנה השני להתפרעות בשלוש המעצמות של ברזיליה, שם קיוו המפגינים לעורר התקוממות צבאית נוספת.
אלפי תומכי הנשיא לשעבר ג'יר בולונארו ירדו ברחבה ב- 8 בינואר 2023, שבוע בלבד לאחר לולה כניסה לתפקיד לכהונה שלישית ולא רצופה.
שם, הפורעים חטפו את בית המשפט העליון, את בניין הקונגרס הלאומי ואת הארמון הנשיאותי בברזיליה, והתנגשו עם קציני הביטחון. במשטרה אומרים כי האלימות הייתה חלק מניסיון רב -משובץ להדיח את לולה ולהחזיר את בולונארו לשלטון.
לוקאס פיגואיו, עיתונאית וסופר של מספר ספרים על הדיקטטורה, מאמין כי חוסר מודעות לעבר איפשר לברזילאים רבים לרומנטיזציה של עידן השלטון הצבאי.
"עד היום הצבא רואה את עצמו כזכות לנסות הפיכה במאה ה -21. זוהי הוכחה רבה לכך שלא נבנה שום זיכרון לגבי אותם אירועים, "אמר פיגואיו.
קפטן לשעבר של הצבא, בולסונארו הגן בפומבי על הדיקטטורה הצבאית והביע נוסטלגיה לאותה תקופה.
במהלך נשיאותו, משנת 2019 עד 2022, הוא גם הרוט את ועדת אמנסטי ואת הוועדה המיוחדת למקרי מוות והעלמות פוליטיים – שני פאנלים שנועדו לתעד ולהגיב להתעללויות של זכויות האדם.
כשנשאל על הסרט אני עדיין כאן, בולונארו אמר לכתב בלומברג, "אני אפילו לא הולך לבזבז את זמני."
Figueiredo מאמין שהעובדה שאף פקידים לא נענשו על תפקידם בדיקטטורה הצבאית סייעה לתדלק את המהומה של ימינו.
"זה יצר דינמיקה של חסינות המעדיפה עמדות כמו אלה שראינו ב- 8 בינואר," אמר פיגיירו.
אולם מרסיה קרניירו, המלמדת היסטוריה באוניברסיטה הפדרלית פלומיננס, הבחינה כי תחושת החסינות עשויה לדעוך, בהתחשב בדחיפה להחזיק את בולונארו ובני בריתו באחריות.
ב- 18 בפברואר הגיש התובע הבכיר בברזיל, פאולו גונט, אישומים נגד בולונארו ו -33 אחרים, והאשים אותם בתכנון להפיל את הממשלה. בולונארו יכול להתמודד עם עשרות שנים בכלא אם יורשע.
"יש מודעות חדשה המופיעה כי ניתן להעניש את מי שפועל נגד שלטון החוק. זה מעניין וחדש בברזיל, "אמר קרניירו.
אם בולונארו היה בשלטון, קרניירו מאמין שהסרט שאני עדיין כאן קיבל את פני המחאות ואפילו בהתקפות.
היא ציינה כי תחת בולסונארו בשנת 2019, המפגינים השיקו את קוקטיילים של מולוטוב במטה של קבוצת הקומדיה פורטה דוס פונדוס, בעקבות סרט חג מולד קצר בנטפליקס שצייר את ישו כהומו.
אבל אפילו הפוליטיקה של הסרט אולי הבהירה כמה מהביקורות הימניות. אני עדיין כאן מתמקד באופן אינטימי בכוח המשפחה, ומשרטט חיי בית אידיליים המופרעים מאלימות.
מומחים אומרים כי הדגש על הדינמיקה המשפחתית על הפוליטיקה הפך אותה למושכת לקהל רחב.
"לכולם יש משפחה – אם, אב – ונפגעת כאשר הם רואים אותם סובלים. הצופים מכירים באפשרות של משהו כזה שקורה בביתם, "הסביר קרניירו.
