כאשר הצרפתי פרדיננד דה לספס הציע לחבר את הים האדום והים התיכון באמצעות בניית תעלת סואץ, הרעיון שלו היה ברור: נתיב שיט קצר יותר מאסיה לאירופה ומקור הכנסה מדמי מעבר.
הרעיון התקבל בברכה על ידי החדיב של מצרים, איסמעיל פאשה, ותעלת סואץ נפתחה ב-1869. מאז היא הפכה לאחד הנתיבים הימיים החשובים בעולם.
זאת עד ל-19 בנובמבר, כשישה שבועות למלחמתה של ישראל בעזה, אז החלו החות'ים בתימן לתקוף ספינות שלדבריהם קשורות לישראל כשעברו דרך ים סוף לסואץ.
החות'ים אמרו שפעולותיהם יימשכו עד שישראל תסיים את מלחמתה בעזה.
מאות ספינות נאלצו לנסוע דרומה על ידי המפעילים והמבטחים שלהן, תוך כדי עקיפת הים האדום כדי להקיף את כף התקווה הטובה של אפריקה.
ימים לא בטוחים
כ-12% מהסחר בעולם עובר בתעלת סואץ, כולל כ-40% מהסחר באסיה-אירופה.
הפניית התנועה הרבה הזו למסלול ארוך יותר השפיעה לרעה על הכלכלה העולמית, אמר ממדו סלמה, מומחה לכלכלת אנרגיה ותחבורה, לאל-ג'זירה.
"ספינות הנוסעות בנתיב כף התקווה הטובה… מוסיפות כ-14 ימים לזמן ההפלגה, מה שאומר עלויות גבוהות יותר עבור הובלת סחורות בנוסף לעלויות ביטוח גבוהות יותר בשל הסיכונים המוגברים שאליהם חשופות אוניות", הסביר.
עלויות המשלוח עלו פי 3, על פי כמה ניתוחים.
זיאן זוואנה, כלכלן פוליטי ויועץ לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, אמר כי היעדר תאריך סיום ברור לפעילות החות'ים בים האדום מחמיר את המצב עבור חברות הספנות.
אין חלופות דומות לתעלת סואץ למרות הדיווחים על ציפה של פתרונות שונים.
חלק מהדיווחים אמרו שספינות פורקות באיחוד האמירויות הערביות והמטען מועבר יבשתי לים התיכון.
סמי אבו שחאדה, ראש מפלגת האספה הלאומית בישראל וחבר הפרלמנט הישראלי לשעבר, אישר כי "אכן יש סחורות שהגיעו מהאמירויות לשוק הישראלי, אך השפעתה מוגבלת", והוסיף כי זה לא יכול לפצות על אילו ספינות ענק עוברות דרך סואץ.
יתרה מכך, עלות המסלול של איחוד האמירויות היא הרבה יותר גבוהה.
"תעלת סואץ נותרה הדרך הקצרה, המהירה והזולה ביותר בין אסיה לאירופה. זו העובדה שאי אפשר להכחיש", אמר סלמה.
איך עשתה מצרים
מצרים הסתכלה על תעלת סואץ כמקור הכנסה שהיא תוכל לטפח, והשקיעה 8 מיליארד דולר כדי להפוך חלק גדול ממנה לדו-מסלולי כדי לאפשר ליותר אוניות גדולות יותר לעבור מהר יותר.
כדי לגייס הון לכך, הנפיקה מצרים אג"ח ממשלתיות ב-2014 בריבית של קרוב ל-12%, הגבוהה ביותר בשוק באותה תקופה.
העבודה החלה בשנת 2014 והסתיימה תוך שנה אחת בלבד, הממשלה רוצה להשיג הכנסות במהירות ולהעלות את המורל על ידי השלמת מגה-פרויקט.
עם פתיחת הפרויקט באוגוסט 2015, הבטיח ראש רשות תעלת סואץ דאז, מוהב ממיש, להעלות הכנסות ל-100 מיליארד דולר בשנה.
אבל הציפיות הללו מעולם לא התממשו מכיוון שהסחר העולמי לא צמח מהר כפי שציפו וסבל מאוד במהלך מגיפת COVID-19.
ב-18 ביולי, ביקר ראש פיקוד מרכז ארה"ב, גנרל מייקל קורילה, את אוסאמה ראבי, ראש רשות תעלת סואץ, כדי לדון במצב.
רביי אמר לקורילה כי הכנסות התעלה ירדו בכמעט 25% מ-9.4 מיליארד דולר בשנים 2022-2023 ל-7.2 מיליארד דולר בשנים 2023-2024.
הנתון של 9.4 מיליארד דולר היה הגבוה ביותר שהשיגה התעלה בתולדותיה, אמר רבי.
זאוואנה קושרת את ההפסדים שספגה מצרים לעובדה שחתמה על שותפות של 35 מיליארד דולר עם איחוד האמירויות לפיתוח מגה-עיר רב-תכליתית בראס אל-חקמה שבחוף הצפוני שלה.
איך ישראל הצליחה
ההשפעה של התקפות החות'ים על הכלכלה הישראלית הייתה חמורה, לפי אבו שחאדה.
זה המקרה במיוחד משום ש"לישראל אין משאבי טבע והיא מסתמכת על יבוא כדי לענות על צרכיה השונים", אמר.
אבו שחאדה הסביר שכאשר נמל אילת בים האדום נמצא כמעט בקיפאון, עלות הסחורה לנמלי הים התיכון של חיפה ואשדוד עלתה מאוד, מה שהגדיל את העלויות לצרכנים.
באוגוסט, מדד המחירים לצרכן בישראל היה ברמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2023, כך דיווח ה"טיימס אוף ישראל".
ישראל ניסתה למצוא חלופות, כמו הובלה אווירית או הובלה יבשתית דרך ירדן, אך אף אחת מהן לא הספיקה כדי להכיל את הבעיה", אמר אבו שחאדה.
ישראל גם מפסידה בהגשמת חלומה להפוך למרכז אזורי לייצור ויצוא של גז טבעי נוזלי לאור הקושי וההוצאות של הכנסת מכליות גדולות לנמליה.
השנה, ישראל ראתה כמה גירעונות תקציביים חודשיים עולים מעל 6.6% מהתוצר המקומי הגולמי שהממשלה מנסה להישאר בתוכם.
אבו שחאדה הוסיף כי הוא ראה שינוי בחברה הישראלית ככל שהממשלה האריכה והרחיבה את מלחמתה. הלחץ המוגבר על אנשים, הוא אמר, הביא ל"אלפי ישראלים מהמעמד הבינוני (מהגרים),… כולל עובדים מיומנים, וזו עוד מחיר של המלחמה הזו".
