יוהנסבורג, דרום אפריקה – אניטה אודוניאו סולארין, ניגרית בת 21 שבילתה את כל חייה בדרום אפריקה, מוצאת שבטוח יותר לא לחשוף את שורשיה המערב אפריקאים.
היא עושה כמיטב יכולתה כדי להיטמע עם בני גילה ולעתים רחוקות מנדבת את מוצאה. זה, לדבריה, מגן עליה מפני בריונות מתמשכת – תופעה שהיא מתמודדת איתה מאז ילדותה לאחר שעברה לדרום אפריקה כתינוקת.
"אני מנסה לא להראות מאיפה אני או להיראות ניגרי. אני מסתיר את הזהות שלי מבחינה חברתית", אמר סולארין לאל-ג'זירה. "בגלל שהייתי צריך לעשות את זה כל כך הרבה זמן, זה הפך להיות נורמלי."
הזיכרונות המוקדמים ביותר שלה מהמתחים בין דרום אפריקאים לניגרים מתוארכים לגן הילדים, שם התעללו בה על ידי בן גילה.
"זה היה מייאש. ילד, רק בן ארבע, שנא אותי למרות שהיינו באותו בית ספר, נראה אותו הדבר ועשה את אותם הדברים", שיתף סולארין.
"חיי בית הספר היו קשים כי הציקו לי בגלל הרקע שלי. קראו לי בשמות, במיוחד כינוי הגנאי, makwerekwere (השמצה מקומית לזר). לדרום אפריקאים יש את הרעיון הזה שאם אתה לא אחד מהם, לא מגיע לך להיות כאן", הוסיפה, התסכול שלה עדיין מורגש.
סולארין גדלה בפרטוריה, אבל היא לא מרגישה שייכת לדרום אפריקה. אפילו עשרות שנים לאחר מכן, היא אומרת שעדיין קל לה – ולצעירים ניגרים אחרים – לא לחשוף את המורשת שלהם.
"לא הרבה ילדים ניגרים כאן יגידו 'אני ניגרי' כי הם מפחדים מתגובת הנגד והשנאה. זה פשוט לא בטוח עבורם", אמרה.
לדרום אפריקה יש היסטוריה ארוכה של סנטימנט אנטי-זרים רותח, והמתחים החברתיים המופנים כלפי אפריקאים שחורים אחרים במדינה הפכו אַלִים לאורך השנים.
עם זאת, האירועים האחרונים הם שהעמיקו את האכזבה של סולארין מדרום אפריקה, כאשר בחודש שעבר, מלכת היופי בת ה-23 צ'ידימה אדטשינה התמודדה עם הטרדות קסנופוביות חמורות כל כך כמועמדת לגמר בתחרות מיס דרום אפריקה (מיס דרום אפריקה) עד שבסופו של דבר יצאה מהאתר. תַחֲרוּת.
תקלה של Chidimma Adetshina
אדטשינה, שנולדה בסווטו, יוהנסבורג לשני הורים מהגרים, דיברה בגאווה על המורשת הניגרית שלה במהלך מיס SA, ועוררה זעם מצד דרום אפריקאים ברשתות החברתיות.
רבים התעקשו שאין לה זכות לייצג את דרום אפריקה בתחרות.
כשהמחלוקת סביב אדטשינה החלה, אמרה סולארין שהיא העלתה את הנושא לדיון עם כמה מהפרופסורים שלה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרטוריה, אך התעלמה במידה רבה. בני גילה, לעומת זאת, ניסו להצדיק את אמונתם שיש לפסול את אדטשינה על סמך שמועות מופרכות שאולי אביה נקשר לפלילים.
"(אדטשינה) הוטרדה באינטרנט כי אביה היה ניגרי. אם זה היה כל לאום אחר, לא הייתה בעיה", אמר סולארין. "אנשים אפילו אמרו שאביה היה סוחר סמים. מאיפה זה בא? זו ההנחה שכל הניגרים הם פושעים – זה מעצבן".
במשך שבועות סבלה אדטשינה טרולים והתעללות, כאשר הוויטריול המקוון מגביר את המתחים הקיימים בדרום אפריקה-ניגריה, הניזונים מתסכולים כלכליים וסטריאוטיפים לגבי זרים.
דרום אפריקה סובלת מאבטלה נרחבת ומצמיחה כלכלית איטית. בעוד שהממשלה עושה מעט כדי לשפר את המצב, לרבים קל יותר להפעיל את קהילות המהגרים האפריקאיות, ולהאשים אותן בלקיחת מקומות עבודה והגברת הפשיעה. המתחים הללו גולשים בהכרח לדיונים ברשתות החברתיות, שם הרטוריקה של שנאת זרים גוברת.
מצבה של אדטשינה הגיע לקצה כשסרטון הפך ויראלי שבו היא חוגגת את ההסמכה שלה למיס SA עם אביה, שהיה לבוש בלבוש ניגרי מסורתי. תגובת הנגד הייתה מהירה ובלתי פוסקת.
שר הספורט, האמנות והתרבות של דרום אפריקה, גייטון מקנזי – הידוע ברטוריקה שנאת הזרים שלו – רק הוסיף שמן למדורה.
"אנחנו באמת לא יכולים לגרום לניגרים להתחרות בתחרות מיס SA שלנו. אני רוצה לקבל את כל העובדות לפני שאני מגיב, אבל זה כבר נותן אווירה מצחיקה", פרסם מקנזי ב-X.
הצהרה זו פתחה מטח של התעללות מקוונת, והסלימה לאיומים גלויים – למרות העובדה שאדטשינה נולדה בדרום אפריקה ולכן היא כשירה להתחרות.
מחלקת הפנים של דרום אפריקה פתחה בחקירה רשמית. שר הפנים ליאון שרייבר טען כי אמה של אדטשינה ביצעה גניבת זהות כשרשמה אותה כאזרחית דרום אפריקה.
בעוד שהממשלה הודתה שאדטשינה לא ביצעה פשע, אמה – שטוענת שמוצאה מדרום אפריקה ומוזמביק – הפכה למושא של חקירה פלילית. שתי הנשים הכחישו כל עבירה, אבל הלחץ אילץ בסופו של דבר את אדטשינה לפרוש מתחרות מיס SA.
"קיבלתי את ההחלטה הקשה לפרוש מהתחרות למען הבטיחות והרווחה של משפחתי ושלי", הודיעה באינסטגרם באוגוסט, ימים לפני גמר מיס SA.
ההתעללות הפכה ליותר מדי לשאת, מה שהוביל אותה לפרוש מפלטפורמת המדיה החברתית X ולהגביל את המעורבות שלה באינסטגרם. מאוחר יותר, אדטשינה המשיכה להתחרות וזכתה בתחרות מיס יוניברס ניגריה, וייצגה את מולדתו של אביה על בסיס היותה נושאת אזרחות כפולה.
בראיונות, אדטשינה שיתפה כיצד החוויה הקשה הותירה אותה בספק אם היא תחזור אי פעם לדרום אפריקה. הצלקות הרגשיות היו כה עמוקות שהיא הודתה שהיא תפנה לטיפול כדי להתמודד.
"מאוכזב בדרום אפריקה"
עבור סולארין, הנסיגה של אדטשינה הייתה מייאשת.
"מאוד התאכזבתי מדרום אפריקה," היא אמרה, קולה מלא חרטה. סולארין, שחולם להפוך יום אחד לאיש ציבור בזירה הפוליטית, מקווה ללמד אנשים על ההשלכות של המתיחות החברתית בין דרום אפריקאים לניגרים.
עם זאת, "אני לא רואה לעצמי עתיד בדרום אפריקה", היא התוודתה.
אמו של סולארין, דוריס איקרי-סולארין, שהיא ראש הקבוצה האזרחית של האיחוד הניגרי בדרום אפריקה, אומרת שאדטשינה הייתה מטרה לא הוגנת על ידי סנטימנט אנטי-ניגרי.
"הגברת הצעירה הזו נולדה, גדלה והתחנכה בדרום אפריקה. מה שקרה לפני שהיא נולדה, לא הייתה לה שליטה על זה. היא גדלה עם השאיפה להפוך למלכת יופי, ופתאום, בגלל המתח הזה, היא נפלה קורבן. גם אם יתברר שאמה הייתה מעורבת בהונאת זהות, צ'ידימה לא צריכה לשאת בתוצאות", אמרה.
היא רואה בבריונות של אדטשינה סימפטום של יריבות עמוקה יותר.
"זה מעבר לצ'ידימה. אתה רואה את זה בספורט, בתחרויות בית ספר – בכל פעם שיש ניגרי מעורב, יש את הקנאה הבסיסית הזו. דרום אפריקאים לא רוצים שהניגרים יעלו עליהם", אמרה.
איקרי-סולארין משווה את חוויותיהן של שתי בנותיה: אניטה בת ה-21, הלומדת בדרום אפריקה, ואסתר בת ה-23, שלומדת בארצות הברית.
"יש הבדל בולט. בדרום אפריקה רואים בזרים איומים", אמרה והוסיפה שהממשלה צריכה לעשות יותר כדי לחנך אזרחים. "אנשים מהגרים בכל העולם. יש דרום אפריקאים שחיים בחו"ל, והם לא זוכים ליחס של ניגרים כאן".
דרום אפריקה הייתה עדה להתפרצויות של אלימות שנאת זרים קשה בשנים 2008 ו-2015 שבהן נהרגו עשרות בני אדם. ה-NGO Xenowatch דיווח גם על 170 תקריות של שנאת זרים ב-2022 ו-2023 ו-18 תקריות ברבעון הראשון של 2024.
אנליסטית יחסי החוץ הדרום אפריקאית, סאנושה נאידו, הסבירה כי הרגשות נגד המהגרים בדרום אפריקה הם אפרופוביים. עם זאת, היא הזהירה מלפרש את תקלת אדטשינה כמו שדרום אפריקאים מכוונים יותר לניגרים.
"תן לי לנסח את זה ככה, הניגרים נותנים כפי שהם מקבלים", אמרה על היריבות החברתית המקוונת בין שתי המדינות.
נאידו אמר כי המתיחות בין מדינות אפריקה הגדולות היא פוליטית, כלכלית וחברתית.
"אני חושבת שהאתגר אינו קשור לדרום אפריקה ולניגריה והאם אנחנו (אנחנו) אפרופובים כלפיהם… יש הרבה גורמים מתחרים ודחפים וסוגיות דוחפות ומושכות שהשפיעו על הדרך שבה אנחנו מגיבים", אמרה.
"הצרכים אינם מסופקים"
Harvest-Time Obadire, ניגרי שעבר ליוהנסבורג כדי ללמוד בתיכון בשנת 2001 ולאחר מכן למד לתואר שני באנרגיה בת קיימא, עבר חוויה שונה מזו של Solarin.
"באופן אישי, לא התמודדתי עם שנאת זרים. האינטראקציות שלי היו די נורמליות. עם זאת, באינטרנט, זה המקום שבו העימותים קורים", אמר.
אובאדיר מאמין ששורש המתח החברתי הוא תסכול משני הצדדים.
"תושבי דרום אפריקה מרגישים שהצרכים שלהם לא נענים, ואז הם רואים מישהו ששונה מהם מתקדם לכאורה. מהצד השני, הניגרים פתוחים לגבי ההצלחה שלהם, מה שיוצר חיכוכים", הסביר.
בניגוד לסולארין, אובאדיר מצא את חיי האוניברסיטה ביוהנסבורג מסבירי פנים ואף הבטיח תעסוקה לאחר סיום הלימודים. עם זאת, כשנשאל על מחלוקת אדטשינה, הוא מודה ששני הצדדים יכלו להתמודד עם זה טוב יותר.
בינתיים, ג'וזף (לא בשמו האמיתי), מאבטח דרום אפריקאי שעובד בבית החולים כריס האני בראגוואנת' בסווטו – שם נולדה אדטשינה – טוען שאזרחים זרים רבים יולדים בבית החולים ומנסים לרשום את ילדיהם כדרום אפריקאים בדרך לא חוקית. אֶמְצָעִי.
"הכסף מדבר כאן", אמר יוסף, ורמז לשחיתות בשירותי הממשלה.
בסווטו, סבלנות דלמיני בת ה-22 נוטרת דעות שליליות על ניגרים, מהדהדת סטריאוטיפים נרחבים.
"ניגרים מבצעים הרבה פשעים", אמרה, למרות שהיא מודה שאין לה הוכחות. "אני לא חושב שהממשלה תשקר לגבי אמה (של אדטשינה) שגנבה את זהותו של מישהו. הם צריכים לרדת לעומקו".
הסנטימנט של דלמיני משותף לצעירים דרום אפריקאים אחרים המאמינים שהמהגרים מניגריה שולטים במגזרים כמו אירוח וקמעונאות תוך כדי תרומה לאבטלה ולפשיעה.
סערת המדיה החברתית סביב אדטשינה אף עוררה מתיחות בין דרום אפריקאים לניגרים בפלטפורמת ה-email Bolt – שהיא גדולה בשתי המדינות. אפליקציית המוניות מאפשרת למשתמשים להזמין בקשות "בין מדינות". אנשים בשתי המדינות ניצלו זאת בחודש שעבר, כאשר ניגרים ביקשו נסיעות בדרום אפריקה ודרום אפריקאים ביקשו נסיעות בניגריה לפני שביטלו אותן. מה שנקרא 'מלחמת בריח' גרם לעלייה במחירים, הותיר כמה רוכבים תקועים, והוביל לבולט להגביל בקשות בין מדינות.
"להיות מהגר מצליח זה פשע"
אלכס אסאטיקפי, סוציולוג ניגרי שבסיסו ביוהנסבורג, מזהיר כי למתחים ברשת עלולות להיות השלכות על החיים האמיתיים. הוא מייחס את הסכסוך ליריבות כלכלית בין דרום אפריקה לניגריה.
"ההערות של כמה שרים מדרום אפריקה על צ'ידימה בהחלט הסלימו את הנושא", אמר.
אסאקטיקפי, שעבר ליוהנסבורג ב-2012, מודה שבעוד שהוא חווה שנאת זרים, רוב עמיתיו הדרום אפריקאים תמכו.
"אני מתעלם מהעוינות העדינה. אבל נקטתי באמצעי זהירות, כמו הפסקת תקשורת עם אנשים מסוימים. אני לא מבקר אותם יותר וגם לא מזמין אותם לבקר אותי", הודה.
לטענתו, פוליטיקה ונרטיבים בתקשורת מזינים לעתים קרובות שנאת זרים כלפי ניגרים.
"זה מצער. ממש לאחרונה, ממשלת דרום אפריקה דחתה ויזת קבוצת ספורט ניגרית. פעולות כאלה ממסדות אנטגוניזם", אמר.
Olorunfemi Adeleke, פעילת זכויות מהגרים, מסכימה.
"בדרום אפריקה, זה כמעט כמו להיות מהגר מצליח זה פשע. ברגע שאתה מצליח, אתה עומד בפני מטח חקירות", אמר.
הניסיון של אדטשינה, למרות שהוא טראגי, מדגיש את המורכבות של יחסי דרום אפריקה-ניגריה, אומרים אנליסטים.
המתחים הללו, אף שהם גלויים ביותר ברשת, משקפים סוגיות עמוקות יותר ששתי המדינות חייבות להתמודד איתן אם הן מקווים לטפח שלום והבנה הדדית.
גם האנליסטים החברתיים הדרום אפריקאים וגם הניגרים מסכימים שהיריבות אינה מועילה לאף מדינה או לתושביה.
