
ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר מנסה לנצל את ניסיון ההתנקשות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. צילום-איור מאת נורה ברמן; דבי היל ואנה Moneymaker/Getty Images
לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כמעט ולא לקח זמן להתחיל לנסות להשתמש בניסיון ההתנקשות בשבת בנשיא לשעבר דונלד טראמפ למען הרווח הפוליטי שלו.
זה היה קצת אחרי 1:00 לפנות בוקר ביום ראשון בישראל, כאשר תומס מת'יו קרוקס החל לירות בעצרת של טראמפ בפנסילבניה, מרעה את אוזנו של המועמד והרג אחד מהמשתתפים בעצרת. אבל של נתניהו שרים קיצוניים בליכוד מיהרו להציע שהאירוע מבשר רעות עבור המנהיג שלהם.
"ניסיון ההתנקשות בנשיא טראמפ מגיע לאחר הסתה בלתי פוסקת נגדו בארה"ב", שר התקשורת שלמה קרחי כתבתי בטוויטר. "בישראל המציאות חמורה משמעותית".
כמו תומכי טראמפ בארה"ב, חבריו של נתניהו מנסים לנצל את ההלם הקולקטיבי מניסיון ההתנקשות – שלטענת הרשויות לא היה חלק מקונספירציה רחבה יותר – כדי למחוץ התנגדות נגד מטרותיו האוטוריטריות. בארה"ב, הסנאטור JD Vance, שהיום הוכרז בתור המועמד של טראמפ לסגן הנשיאנאמר ב א הַצהָרָה כי "הנחת היסוד המרכזית של קמפיין ביידן היא שהנשיא טראמפ הוא פשיסט סמכותי שיש לעצור אותו בכל מחיר. הרטוריקה הזו הובילה ישירות לניסיון ההתנקשות של הנשיא טראמפ". (ביידן הכריז ניסיון ההתנקשות באומרו "לא משנה כמה חזקות האמונות שלנו, לעולם אסור לנו לרדת לאלימות.")
אבל אם ניסיונות לגנות בצורה ברורה ותקיפה את הנטיות הפשיסטיות של טראמפ ונתניהו יתויגו כהסתה להתנקשות, הרי שהיכולת שלנו לדבר את האמת בחופשיות ספגה מכה מוחצת.
חוויתי את ההשלכות של הסביבה החדשה והמאיימת הזו במהלך טיול במאי בישראל. בארוחת צהריים עם חברים בתל אביב, בעלי הישראלי ואני דיברנו על אי הסכמה עמוקה שלנו לנתניהו: כמה מבישה הייתה המנהיגות שלו, במיוחד אחרי 7 באוקטובר; כמה שקוף הפך הרצון שלו להחזיק בשלטון בכל מחיר.
ואז הבחנו בגבר בגיל העמידה שעמד ליד השולחן שלנו, מחזיק טלפון נייד ומצלם אותנו.
"הרגע הקלטתי אותך מסית נגד ראש הממשלה", אמר בשלווה. "אני הולך לפרסם את הסרטון הזה."
הרעיון ששיחה פרטית בין ארבעה אנשים בארוחת צהריים יכולה להתפרש כהסתה לאלימות נגד מנהיג עולמי היה מגוחך. אבל מעשיו של האיש היו מצמררים. לא פחדתי בגלל מה שהוא איים לעשות לנו, אלא בגלל המשמעות של האיום שלו על החברה הישראלית, ומהיכולת של אזרחיה לדבר אמת לשלטון.
זה הרגיש כמו המפגש הראשון שלי עם "משטרת מחשבות" אורווליאנית, והצצה מפחידה לעתיד שבו עיסוק בהתנגדות פוליטית עשוי להיות מסוכן יותר ויותר.
תהליך יצירת העתיד הזה בישראל כבר בעיצומו. מאז ה-7 באוקטובר, ממשלת נתניהו פצחה באכזריות בהפגנות שלווה ועצרה פלסטינים אזרחי ישראל על רק הבעת הזדהות עם אזרחים בעזה ברשתות החברתיות. שוטרים בהפגנות, בשליטה של אחד השרים הרדיקליים של נתניהו, איתמר בן גביר, נִגרָר בני משפחה של בני ערובה הרחק בשערם; שלטים נגד הממשלה הוחרמו ממפגינים (למרות שזה לא חוקי לעשות זאת); ו חובשים מתנדבים ממוקדים עם תותחי מים.
אולם למרות העובדה שההפגנות נגד נתניהו התנהלו ברובן בשלום, כשהמשטרה אחראית לרוב האלימות נגדן, שרי נתניהו ביטלו אותן במשך חודשים כראיה של "הסתה גלויה לרצוח את ראש הממשלה".
מכיוון שפוליטיקאים ימניים בארה"ב ניסו להאשים את המתקפה של טראמפ בשבת בביקורת הליברלית כלפיו כמי שעומד להיות סמכותי, קל מדי לדמיין פעולות דומות שייכנסו לתוקף כאן, אם טראמפ ינצח בנובמבר.
הימין האמריקני נואש להציע שהזעם על הפוליטיקה של טראמפ יחדיר בהכרח רצון לבצע אלימות פוליטית באלה שבשמאל – וזה אירוני עמוק בהתחשב ברקורד הנרחב של טראמפ של תומכת באלימות, הן נגד אויביו הפוליטיים והן נגד מפגינים.
בשנת 2016, טראמפ הציע כי "אנשי התיקון השני"יכול לקחת את העניינים לידיים נגד יריבתו הנשיאותית דאז, הילרי קלינטון. ב-2017, הוא עודד את רשויות אכיפת החוק בלונג איילנד להתנהג בגסות עם האנשים שהם עצרו. בשנת 2020, הוא הציע לירות במפגינים הפגנה מחוץ לבית הלבן לאחר שג'ורג' פלויד נרצח.
הדפוס ברור: לימין אין בעיה אם מנהיג אוטוריטרי מסית את חסידיו לאלימות. אבל אם יריביו מתנגדים להסתה הזו, הם הופכים להיות האלימים באמת.
בישראל נתניהו היה הואשם שוב ושוב בהסתה לחיסול של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, לאחר שהיה הנואם בהשתתפות בהפגנות שבהן קרא הקהל "מוות לרבין". הוא אפילו צעד בראש מסע הלוויה מדומה לרבין ארבעה חודשים לפני שנורה.
אולם כעת, למרות היותו "אחד מראשי המדינות המוגנים ביותר בעולם", לפי עמוס הראלמנתח אבטחה ב הארץ, תגובת נתניהו להתקפה על טראמפ היה להורות לרשויות אכיפת החוק ולתובע הכללי של ישראל לחקור "הסתה אנטי-ימנית" נגדו ונגד משפחתו. בבוקר שלאחר ניסיון ההתנקשות בטראמפ, אמר נתניהו בישיבת הממשלה – ללא ראיות – שרוב האלימות הפוליטית בישראל הופנתה כלפי פוליטיקאים מהימין.
הפעולות שלו חיקה את אלה של המחנה של טראמפ, שקרא לחקור את קמפיין ביידן, משרד המשפטים וה-FBI בעקבות ניסיון ההתנקשות שהאשים אותם בטיוח מזימה להרוג את המועמד הרפובליקני. שני ראשי המדינות ובני בריתם מנשקים פחדים אמיתיים מהתנקשות פוליטית כדי לבטל את ההתנגדות לסמכותיות שלהם. אם המאמצים שלהם יצליחו – ואם טראמפ ייבחר בנובמבר – אירועי סוף השבוע הזה יבטיחו שהעתיד של ארה"ב וישראל יהיה עגום עבור אלה שמאמינים בחירות ובהתנגדות שלווה.
דיוויד פרום כתבתי אתמול ב האטלנטי כי: "נראה שלאף אחד אין שפה לומר: אנחנו סולדים, דוחים, דוחים ומענישים כל אלימות פוליטית, אפילו כשאנחנו טוענים שטראמפ נשאר בעצמו מקדם של אלימות כזו, חתר של מוסדות אמריקאים, וההפך הגמור מכל דבר. הגון ופטריוטי בחיים האמריקאיים".
זה הכרחי שנמצא את השפה, או שבקרוב, זכותנו להשתמש בה תיעלם.

אנו בונים על 127 שנים של עיתונות עצמאית כדי לעזור לך לפתח קשרים עמוקים יותר למה שזה אומר להיות יהודי היום.
עם כל כך הרבה על כף המאזניים עבור העם היהודי כרגע – מלחמה, אנטישמיות גואה, בחירות לנשיאות ארה"ב בעלות סיכון – יהודי ארצות הברית תלויים בפרספקטיבה, ביושרה ובאומץ של הפורד.
– ג'ודי רודורן עורך ראשי


