הסצנה הדרמטית בפרק הראשון של הסדרה "טהרן" הציגה זוג ישראלים צעירים שעלה על טיסה של חברה מהמפרץ. באמצע הטיסה, בעקבות תקלה טכנית, המטוס מבצע נחיתת חירום בנמל התעופה בטהרן. השניים מבוהלים אך נראים כמי שמבינים את הסיכון, ומתחננים שלא להוריד אותם מהמטוס – אך ללא הועיל. כוחות הביטחון האיראנים מובילים אותם באלימות לחקירה, כשהם מנותקים מהעולם.
על אף שמדובר בסדרת דרמה, הסכנה אמיתית. מטיילים ישראלים – גם כאלה שמחזיקים בדרכון זר – עלולים למצוא את עצמם בתרחיש דומה. לכן, חשוב להבין איך נתיב הטיסה נבחר, איך ניתן לבדוק אותו ואיך להימנע ממעבר מעל מדינות אויב ומנחיתה בהן.
כל טיסה מתוכננת מראש באמצעות תוכנת טיסה בין לאומית ששמה LIDO. מדובר במערכת תכנון גלובלית המשמשת את מרבית חברות התעופה בעולם, המקבלת נתונים על סוג המטוס, מספר הנוסעים, גובה הטיסה, מזג האוויר ונתוני צריכת הדלק – ומציעה נתיבי טיסה אפשריים בהתאם. עם זאת, כל חברה מזינה לתוך המערכת את רשימת המדינות שאסור למטוס לעבור מעליהן – לפי שיקולים ביטחוניים, רגולטוריים ופוליטיים.
חברות תעופה ישראליות, לדוגמה, מגדירות בתוכנה שהמטוסים לא יעברו מעל איראן, לבנון, סוריה, תימן או עיראק – בהתאם להגדרות משרד החוץ. הדבר אינו נתון לשיקול דעת הטייס, ואינו משתנה "באוויר". התוכנה מציעה כמה מסלולים, אך כל מסלול נבדק מראש גם מבחינת הבטיחות וגם מבחינת החוק הישראלי.
גדי עמל, הקב"ט הראשי של ארקיע, מסביר שאם אתם טסים עם חברה זרה, האחריות לבדוק את הנתיב עלולה ליפול דווקא עליכם. חברות תעופה מהמזרח הרחוק, מהמפרץ או מאפריקה אינן בהכרח נמנעות ממעבר מעל מדינות אויב לישראל, ולכן מומלץ מאוד להשתמש באפליקציות כמו Flightradar24 או FlightAware, לחפש את מספר הטיסה שלכם או לבדוק את המסלול של טיסות קודמות באותו הקו. ככה תוכלו לראות בדיוק מעל אילו מדינות עובר המטוס. תוכלו לעשות זאת גם באמצעות מנועי בינה מלאכותית כמו צ'אט ג'יפיטי או ג'מיני, אך הן עשויות לכלול מידע לא מעודכן.
לדוגמה, טיסות מסוימות מדובאי ליעדים במזרח אסיה עוברות דרך איראן, וישראלים בעלי דרכון זר עשויים שלא לשים לב לכך עד שיהיה מאוחר מדי. לא פעם נשאלו נוסעים: "מה כבר יקרה אם אני רק עובר מעל איראן?" – ובכן, תקלת טיסה, מזג אוויר קיצוני או נחיתת חירום רפואית עלולים להוביל את המטוס לנחות בשטח מדינה עוינת.
מה קורה אם זה בכל זאת קורה? חשוב לציין כי המטוס עצמו הוא שטח של המדינה שאליה שייך המטוס, מבלי כל קשר להיכן נחת, אולם צוות המטוס רשאי להוריד את כלל הנוסעים לשדה התעופה, שאמור להיות בין לאומי. עם זאת, במדינות שאינן דמוקרטיות ואינן סרות לאמנות בין לאומיות, עלולים להתרחש תרחישים שונים ולא סימפטיים.
"קודם כל, אל תיכנסו לפאניקה" אומר עמל, "השתדלו להימנע מדיבור בעברית, מהצגת מסמכים ישראליים או מכל פעולה שעשויה להסגיר את מוצאכם. בעודכם במטוס נסו להתקשר מייד אל חדר המצב של משרד החוץ או לבני המשפחה ודווחו להם על התקרית, בתקווה שממשלת ישראל ומערכת הביטחון יטפלו בחילוצכם. במקרים חריגים, מדינות מתווכות כמו שווייץ או גרמניה מתערבות ומבצעות חילוץ שקט".
עמל מדגיש כי הטייס לא יסטה לנתיב אסור גם במקרה של בעיה – אלא יחפש נחיתה בשדה חלופי במדינה שאינה עוינת, אך מערכות מזג אוויר, פיקוח אווירי או הוראות חירום עלולות להשפיע. לכן, ההמלצה הברורה היא: אם אתם טסים עם דרכון ישראלי – העדיפו חברות ישראליות. אם אתם טסים עם דרכון זר – בדקו את נתיב הטיסה מראש. ואם יש חשש שהמטוס עובר מעל מדינה עוינת – שקלו להחליף טיסה.
