ג'ורדן ברדלה, מנהיג העצרת הלאומית של הימין הקיצוני שעשוי להפוך לראש הממשלה הבא של צרפת, חזר על אותן הבטחות בסיסיות מאז שנקראו בחירות בזק בצרפת.
אם מפלגתו תרכיב את ממשלת המדינה, הוא יצמצם מאוד את ההגירה, יקצץ מסים ויפצח את הפשע, הוא אומר.
אבל העצרת הלאומית היא היורשת של מסורת פוליטית בצרפת הקשורה לגזענות גלויה, אנטישמיות והכחשת שואה, ולמרות שהמפלגה התרחקה מהעבר הזה, כמה פילוסופיות בסיסיות נותרו מוטמעות במדיניות שלה: מהגרים מהווים איום על ביטחונה של צרפת. , כלכלה וזהות לאומית,.
בין תוכניותיו של מר ברדלה יש להסיר את הזכות האוטומטית לאזרחות צרפתית בגיל 18 לילדים שנולדו בצרפת להורים שאינם צרפתים; הפסקת טיפול רפואי חינם לאנשים חסרי תיעוד, למעט מקרי חירום; והגבלת אזרחים עם דרכונים שניים מעבודות שנחשבות רגישות, כמו לנהל מפעל גרעיני ולעבוד בהגנה "אסטרטגית".
הוא גם רוצה לחסום פושעים מורשעים מלגור בדיור ציבורי ולקצץ את מס המכירה של המדינה על כל סוגי האנרגיה, מדלק ועד חשמל.
איך הוא יעשה את הדברים האלה לא לגמרי ברור. התוכנית של המפלגה בת 21 עמודים, מפוצצת בתמונות וגרפיקה, עמוסה ברעיונות סוחפים אך דלה בפרטים כיצד ליישם אותם. ובמהלך שלושת השבועות האחרונים של קמפיין ודיונים זועם, מר ברדלה חזר בכמה התחייבויות או הניח אותן על המדף למועד מאוחר יותר.
אבל אפילו חלק מהצעדים שנשארו בעקביות בתוכנית שלו – כמו שלילת כמה זכויות אזרחות אוטומטיות – ושהוא רוצה להפעיל מיד, צפויים לעמוד בפני דחיה מצד הנשיא עמנואל מקרון והמועצה החוקתית של המדינה.
ואז ישנה השאלה איך מר ברדלה ישלם על הכל.
"יהיו להם קשיים ביישום חלק מהתוכנית שלהם", אמר רמי לפבר, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ליל.
זה אפילו לא ברור מר ברדלה, בן 28, יהפוך לראש הממשלה הבא של צרפת. המפלגה שלו ובני בריתה זכה בכ-33% מהקולות הפופולריים לאסיפה הלאומית המונה 577 מושבים בבחירות הראשונות של שני סיבובים ביום ראשון שעבר. אבל רק 38 מהמועמדים שלהם זכו במושבים שלהם על הסף.
רוב השאר יעמדו בפני הצבעה שנייה מכרעת ביום ראשון הבא, ותנועה לאומית נבנתה ברחבי הארץ כדי למנוע מהם להשיג רוב מוחלט. יותר מ-200 מהמתמודדים שלהם השתחוו ממרוצי תלת כיוונים, והציעו קולות נוספים ליריב החזק ביותר כדי לחסום אותם.
מר ברדלה אמר שהוא לא ייכנס לתפקיד ראש הממשלה ללא רוב מוחלט של 289 מושבים. אבל אם הוא אכן יהפוך לראש ממשלה, הוא הבטיח שממשלתו תנקוט קומץ נדיב של צעדים בקיץ הקרוב.
כמה הצעות חוק תואמות את האמונות נגד ההגירה של מפלגתו כמו ההגבלה על אזרחים כפולים קבלת עבודות מסוימות, כמו גם סוף טיפול רפואי חינם לאנשים חסרי מסמכים.
במהלך השנים הבאות, מר ברדלה הבטיח לקיים את עיקרון המפלגה של "העדפה לאומית" – הענקת יחס מועדף לאזרחים צרפתים על פני זרים עבור עבודות ממשלתיות, הטבות או סובסידיות מסוימות.
הצעדים צפויים להידחות על ידי המועצה החוקתית הבכירה במדינה, אמרה אן-שרלן בז'ינה, פרופסור חבר למשפט ציבורי ומומחית לחוקה באוניברסיטת רואן נורמנדי.
רק באביב האחרון, בית המשפט פסק נגד הגבלות על הטבות סוציאליות לאזרחים שאינם צרפתים השוהים במדינה פחות מחמש שנים, וקבע כי הגבלות כאלה יפגעו באופן בלתי מידתי בזכות לסולידריות לאומית שהיא מעוגנת בחוקת צרפת. .
הקצאת הטבות על ידי הפרדת אנשים על סמך לידה או אזרחות קיצוץ כנגד המבנים היסודיים של הרפובליקה הצרפתית, המתוארכים לעידן הנאורות ומעוגנים בהצהרת זכויות האדם והאזרח משנת 1789, הסבירה גב' בזינה.
"אי אפשר להבדיל בין צרפתים שהם לאומיים או דו לאומיים", אמרה בראיון. "זה אותו הדבר להבדיל בין צרפתית לפי זכות מלידה או דם. זה נוגד את עקרון השוויון".
תוכניותיו המיידיות של מר ברדלה להתחזק בפשע נוטות יותר למצוא יישום מהיר וחלק, אומרים מומחים. בשבועות הראשונים לתפקיד, הוא הבטיח להעביר חוקים הקובעים עונשי מינימום לעבריינים חוזרים ולקצץ בסבסוד המדינה למשפחות של עבריינים צעירים שנתפסו בעבירה חוזרת.
"אני חושב שהם יוכלו לעשות את זה כדי לספק את קהל הבוחרים שלהם", אמר מר לפבר, הפרופסור למדעי המדינה.
כדי להחזיר כסף לארנקים הצרפתיים, ההבטחה העיקרית של מר ברדלה הייתה לקצץ מאוד במס המכירה של המדינה על אנרגיה. כאשר דחף משרד האוצר כיצד הוא ישלם עבור הצעד הזה – המוערך ב-17 מיליארד יורו (כ-18.2 מיליארד דולר) – הציע מר ברדלה מספר אפשרויות, כולל קיצוץ של תשלומי צרפת לאיחוד האירופי ב-2 מיליארד יורו.
שם, הוא צפוי שוב לעמוד בפני סכסוך עם מר מקרון, תומך נמרץ של האיחוד האירופי, חזה מר לפבר.
אבל מר ברדלה עשוי להתמודד גם עם אתגר טכני. בטווח הקצר, אם ממשלה צרפתית פשוט תסרב לשלוח את התשלום הזה, היא כנראה תעמוד בפני סנקציה מיידית והפחתה תואמת בהעברות מהאיחוד האירופי – שרבות מהן מגיעות לחקלאים צרפתים, הנהנים הגדולים ביותר מסובסידיות חקלאות. אוליה רוביו, עמיתת מחקר בכירה לענייני כלכלה אירופית במכון ז'אק דלורס בפריז.
המשא ומתן על התקציב הרב-שנתי הבא של האיחוד האירופי אמור להתחיל בשנה הבאה. אם ממשלת צרפת תתעקש לקבל הנחה בתשלומים שלה בעתיד, היא צפויה לקבל משהו, אמרה, אם כי לא עד שני מיליארד יורו.
אבל העלות לאיחוד האירופי, שצרפת היא התורמת לו השנייה בגודלה, תהיה גדולה, אמרה גב' רוביו, שהיא גם עמיתת מחקר בכירה במרכז לחקר המדיניות האירופית.
"צרפת תמיד הייתה המדינה עם חזון של תקציב גדול יותר לאיחוד האירופי", אמרה גב' רוביו. "ראית את מקרון מבקש להכפיל את הוצאות האיחוד האירופי. אז אנחנו יכולים לשכוח לגמרי מהתקציב הגדול לביטחון ולשכוח לגמרי מתמיכה כלכלית נוספת באוקראינה".
