ככל שאנו מתקרבים לבחירות בנובמבר בארצות הברית, הדינמיקה הפוליטית הקשורה לישראל-פלסטין ממשיכה להשפיע על התפתחויות מרכזיות בזירה הפוליטית האמריקאית. דעת הקהל כבר אינה חיובית באופן דומיננטי כלפי ישראל כפי שהייתה בעבר, מה שמדאיג את ממשלת ישראל ואת תומכיה האמריקאים.
הדבר ניכר בעיקר בפעולותיה של הוועדה האמריקאית לענייני ציבור (AIPAC), קבוצת הלובינג הפרו-ישראלית המובילה בארה"ב. במהלך החודשים האחרונים היא השקיעה 8.5 מיליון דולר בקמפיין להביס את חברת הקונגרס הדמוקרטית המתקדמת קורי בוש בפריימריז הדמוקרטים במיזורי. בוש, שדגל בסוגיות הצדק של פלסטין בקונגרס, הפסיד ביום שלישי לתובע סנט לואיס ווסלי בל. זה בעקבות איפא"ק סיפקה סכום חסר תקדים לתחרות יחידה של 17 מיליון דולר כדי להביס תומך פלסטיני אחר, חבר הקונגרס ג'מאל באומן, בפריימריז הדמוקרטים בניו יורק.
לאחר ההפסד של באומן, אייפא"ק הכריזה על העמדה הפרו-ישראלית בארה"ב כ"מדיניות טובה וגם פוליטיקה טובה".
בתגובה לטענה זו, פעילת השמאל מדיאה בנימין כתב: "להפך, זה הראה שקבוצות פרו-ישראליות יכולות לקנות בחירות וזה העביר מסר מפחיד לכל נבחרי הציבור שאם הם יבקרו את ישראל, אפילו בזמן רצח עם, הם עשויים בהחלט לשלם בקריירה שלהם".
היא ציינה שבעוד המימון של איפא"ק לתבוסותיהם של בוש ובאומן ממחיש את כוחו ומשאביו של השדולה הפרו-ישראלית, הם גם מראים שעליה לספק כעת סכומי כסף גדולים יותר מתמיד כדי לשמור על ידידותיות הקונגרס לישראל ולמזער את ההשפעה של חברים פרוגרסיביים.
זה חושף כמה מאתגר הפך ללובי הישראלי להתמודד עם הפופולריות הגוברת של המטרה הפלסטינית. זה גורם לה להיראות נואשת יותר ויותר, מכיוון שהיא נוקטת באמצעים שעלולים לפגוע, וליצור טינה גדולה יותר בקרב הציבור ובתוך המערכת הפוליטית.
מסעות מימון אגרסיביים שכאלה של אייפא"ק וכוחות פרו-ישראליים אחרים עשויים להיתפס בקרוב כממד נוסף של התערבות זרה בבחירות בארה"ב, שגדל כדאגה לאומית מאז 2016. אמריקאים שרוצים שממשלתם תהיה אחידה בפלסטין-ישראל עשוי לראות מימון ישראלי גדול יותר או קמפיינים ברשתות החברתיות להעדפת מועמדים מסוימים כמעורבות זר בלתי הולמת בבחירות בארה"ב. ישראל עשויה להצטרף בקרוב לרוסיה, סין, איראן וקובה כמדינות הנתפסות כמחבלות בבחירות בארה"ב.
צעד פרו-ישראלי נואש נוסף שעלול להסתיים הוא הדחיפה לחקיקה להפללת הסברה פרו-פלסטינית, להעניש ארגונים ללא מטרות רווח התומכים בעניין הפלסטיני או לשלול מאוניברסיטאות כספים פדרליים על מתן אפשרות להפגנות פרו-פלסטיניות. חקיקה כזו עלולה לפגוע בחופש הביטוי ובזכויות התיקון הראשון ותכתים עוד יותר את הלובינג הפרו-ישראלי ככוח רגרסיבי ואנטי-דמוקרטי בעיני אמריקאים רבים.
צעדים כאלה נמשכים מכיוון שהדומיננטיות של הנרטיב הישראלי בעיצוב דעת הקהל בארה"ב הולכת ופוחתת לאט. הסיבה לכך היא שמדיה חברתית, כלי תקשורת מתקדמים ואקטיביזם פלסטיני דינמי יותר מאפשרים לאמריקאים כיום לראות ולהעריך בקלות פעולות רצח עם ישראליות בפלסטין המתאפשרות על ידי תמיכת ממשלת ארה"ב.
זה הניע את דעת הקהל לכיוון מאוזן יותר עם יותר אמריקאים שהזדהו עם הפלסטינים. לפי מרץ סקר גאלופבפריסה ארצית מספר זה הוא 27 אחוזים; בקרב הדמוקרטים הוא 43 אחוז ובקרב צעירים – 45 אחוז.
השקפות המלחמה ביקורתיות יותר כלפי ישראל. א נתונים לסקר התקדמות שפורסם במאי חשף 56 אחוז מהדמוקרטים מאמינים שישראל מבצעת רצח עם. עוד אחד שלו סקרים שפורסם ביוני הראה כי 64 אחוזים מהמצביעים הסבירים תומכים בהפסקת אש ובנסיגה של חיילים ישראלים מעזה; בקרב הדמוקרטים, המספר היה 86 אחוז. סקר יוני של מועצת שיקגו לעניינים גלובליים הראה 55 אחוז מהאמריקאים דוחים שליחת חיילים אמריקאים להגן על ישראל אם היא תותקף על ידי שכנותיה.
פוליטיקאים אמריקאים לא יכולים להתעלם כל העת מגישות ציבוריות משתנות כאלה – במיוחד בקרב דמוקרטים. ונראה שהם לוקחים אותם בחשבון.
בחודש שעבר, כאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נשא את נאומו הרביעי בקונגרס האמריקני, כמעט מחצית מחבריו הדמוקרטיים נעדרו.
לצד שינוי דעת הקהל, כוחות אחרים פותחים בהתמדה סדקים בקונצנזוס הפרו-ישראלי בפוליטיקה האמריקאית. אחת מהן היא התנועה הלאומית ללא מחויבות, שבמהלך הפריימריז הדמוקרטים ביקשה מהדמוקרטים הרשומים להצביע "לא מחויבים" כדי להראות את דחייתם למדיניות של ממשל ביידן בנוגע לרצח העם בישראל בעזה.
הקמפיין צבר יותר מ-700,000 קולות, שרבים מהם הגיעו ממדינות קריטיות בשדה הקרב כמו מישיגן וויסקונסין. אם התנועה תחזיק מעמד עד נובמבר והבחירות יהיו קרובות, ייתכן שהקולות שלהן יספיקו להטביע את קמאלה האריס, יורשו של הנשיא ג'ו ביידן בכרטיס הדמוקרטי, שתמך נאמנה במדיניות הפרו-ישראלית שלו בעזה.
הקמפיין של האריס – בדיוק כמו של ביידן לפני כן – מודאג בבירור. סימן אחד הוא החלטתה לבחור במושל מינסוטה טים וולץ כחבר המועמד שלה על פני מושל פנסילבניה ג'וש שפירו, שעמדותיו הפרו-ישראליות והציוניות החזקות בנושא מחאת הסטודנטים הפרו-פלסטינית, הקמפיין להחרמת ישראל ומלחמת עזה, בין היתר. , נדונו בפומבי כמפריעות אולי לסיכוייו של האריס לזכות.
האריס עצמה גם רמזה ברטוריקה שלה שהיא רוצה לשים מרחק מסוים בינה לבין עמדתו הפרו-ישראלית הנחרצת של ביידן. היא דיברה בתקיפות רבה יותר על הפסקת אש מיידית והביעה את דאגתה מסבל של אזרחים פלסטינים. היא גם אמרה למנהיגי הקמפיין Uncommitted שאותם פגשה בקצרה בדטרויט בשבוע שעבר שהיא תקבל את בקשתם להיפגש ולדון בדרישתם לאמברגו מיידי של נשק אמריקאי על ישראל.
עם זאת, פעילים פרו-פלסטינים ובלתי מחויבים מתעקשים שכדי להצביע עבורה הם חייבים לראות פעולות מוחשיות, כמו אמברגו נשק על ישראל והחלת חוקים אמריקאים שמונעים מארה"ב לספק סיוע צבאי לכוחות ביטחון זרים שמפרים זכויות אדם.
בימים האחרונים הופרע האריס במהלך שני נאומי עצרת על ידי פעילים שדרשו ממנה לפרוץ ממדיניות ביידן. תגובותיה הבלתי מספקות הראו שהיא נאבקת להתמודד עם דרישות הדמוקרטים הפרוגרסיביים למדיניות עזה הומנית יותר.
על שינויים מהותיים כלשהם בעמדתה לגבי ישראל-פלסטין נלמד רק לאחר הוועידה הלאומית הדמוקרטית בשיקגו החודש. לא משנה מה יחליט הקמפיין של האריס לעשות, ברור יותר ויותר שלראשונה לבוחרים אמריקאים התומכים בעניין הפלסטיני עשוי להיות מספיק כוח כדי להשפיע על הבחירות לנשיאות ולקונגרס, ובכך על מדיניות החוץ והפנים של וושינגטון בעתיד.
השינוי הפתאומי למדי של הנוף האלקטורלי יביא ללובי הפרו-ישראלי כאבי ראש חדשים שהוא יתקשה להתמודד איתם.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
