על רקע מתיחות הולכת וגוברת סביב תוכנית הגרעין של איראן והקפאת המשא ומתן, עיתון "קיהאן" המזוהה עם הזרם השמרני בטהראן ונחשב "לשופרו" של חמינאי פרסם מאמר חריג שבו תיאר את המצב הנוכחי כ"חלון ההזדמנויות האחרון" להצלת המסלול הדיפלומטי.
במאמר נטען כי ייתכן שאיראן תהיה מוכנה להציג ויתור טכני־מוגבל – כגון הורדת רמת העשרת האורניום לרמה שאינה צבאית, תוך אישור לביקורת בינלאומית – אך רק בתמורה להימנעות מהסלמה צבאית. עם זאת, הודגש: איראן לא תקבל לעולם פירוק מוחלט מיכולותיה הגרעיניות. העיתון פנה ישירות לנשיא דונלד טראמפ, והביע תקווה כי למד מהכישלונות של ממשלו הקודם במגעים מול טהראן. "טראמפ לא חיפש רק לבלום את איראן", נכתב, "הוא רצה הכרה עולמית – להצטייר כאיש שהצליח במקום שאחרים כשלו, מבלי לפתוח במלחמה".
עוד נכתב בטון ביקורתי: "איזה מנהיג שפוי יעדיף את אש המלחמה על פני פתרון דיפלומטי, כל עוד נותר פתח – גם אם צר – למשא ומתן?". במהלך המאמר רמזה "קיהאן" כי אם טראמפ יתעקש על קו נוקשה, לא רק שמדיניות החוץ שלו תיכשל – אלא שהוא יפגע גם בתדמיתו האישית. "הוא לא ייזכר כתגרן מבריק, אלא כמי שנכשל שורת כישלונות מדיניים והביא אסון", נכתב. המאמר אף חתם באזהרה חדה: "טראמפ עלול למצוא עצמו ראוי לתיאור הבוטה שהטיח פעם בג’ו ביידן – 'טיפש מסוכן להחריד'".
המאמר פורסם בעיתוי רגיש במיוחד. שורת צעדים אמריקאיים מהתקופה האחרונה, בהם סנקציות מחודשות, קריאות להפסקת העשרה והאזהרות של שר ההגנה האמריקאי בנוגע למעורבות איראנית בתימן – כל אלה מלמדים על החרפה מתמשכת במעמד הגרעין. גם דחיית הסבב הרביעי של השיחות – צעד שהתרחש לאחרונה – רק העמיקה את תחושת חוסר האמון. גורמים דיפלומטיים מזהירים כי הצדדים קרובים מתמיד לכישלון מוחלט של המגעים, מה שעשוי להצית עימותים שאיש לא יוכל לבלום.
נזכיר כי העיתון האיראני פרסם בעבר איומים מפורשים על חייו של טראמפ. במאמר שפורסם באפריל 2025, נכתב כי "כמה כדורים יירו לתוך גולגולתו הריקה של טראמפ" כנקמה על חיסולו של קאסם סולימאני . איומים אלו עוררו גינויים חריפים, כולל אזהרה רשמית ממועצת הפיקוח על העיתונות באיראן, שציינה כי רטוריקה כזו מזיקה למאמצים הדיפלומטיים של המדינה .
חשוב לציין כי "כיהאן" נחשב לשופר של הזרם השמרני הקיצוני באיראן, אך גם בתוך הממסד האיראני ישנם קולות שמסתייגים מהתבטאויות כאלה, במיוחד כאשר הן עלולות לסכן את האינטרסים הדיפלומטיים של המדינה. לכן, למרות הקרבה האידיאולוגית בין העיתון להנהגה העליונה, לא כל התבטאות שלו משקפת בהכרח את עמדת חמינאי או את המדיניות הרשמית של איראן.
