לאחר קמפיין מביך שהציג התקפות חזקות על הממשלה של כמעט כל המועמדים על הכלכלה, הגבלות אינטרנט ואכיפה קשה של חוק החיג'אב על נשים, איראן ערכה בחירות ביום שישי לבחירת נשיא.
ההצבעה מגיעה בזמן מסוכן למדינה, כאשר הנשיא הנכנס מתמודד עם מפל של אתגרים, כולל חוסר שביעות רצון ומחלוקות בבית, כלכלה חולה ואזור הפכפך שלקח את איראן לסף מלחמה פעמיים השנה.
כשהמירוץ מגיע לקרב משולש בין שני מועמדים שמרנים לרפורמיסט, אנליסטים רבים צופים שאף אחד מהם לא ישיג את 50 האחוזים הדרושים מהקולות, מה שמחייב סיבוב שני ב-5 ביולי בין המועמד הרפורמיסטי לשמרן המוביל. .
תוצאה זו עשויה להימנע אם אחד המועמדים השמרנים המובילים יפרוש מהמירוץ, אבל בסכסוך ציבורי מר, לא הגנרל מוחמד באקר גליבאף, מפקד לשעבר בחיל משמרות המהפכה האיסלאמיים וטכנוקרט פרגמטי, ולא סעיד ג'לילי, א. קשוחה, זזה.
הקלפיות נפתחו בשעה 8 בבוקר ביום שישי שעון מקומי ברחבי המדינה, כאשר הסגירות נמשכות בדרך כלל גם לתוך הלילה. אבל הבחירות באיראן נשלטות בפיקוח הדוק, עם ועדה של אנשי דת ומשפטנים ממונים שבודקת את כל המועמדים והפחדה של קולות האופוזיציה בתקשורת החדשות.
כתוצאה מכך, איראנים רבים צפויים לעזוב את ההצבעה, בין אם כמחאה או משום שהם אינם מאמינים ששינוי משמעותי יכול להגיע דרך הקלפי.
ארבע צעירות שלמדו פסיכולוגיה באוניברסיטת טהראן, שקנו איפור בבזאר טאג'ריש בצפון איראן ביום רביעי נתנו טעם של חוסר שביעות רצון זו. למרות שהם היו מוטרדים מהתנאים באיראן, הם אמרו, הם לא מתכננים להצביע.
"אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בקשר למצב; אין לנו שום תקווה מלבד בעצמנו", אמר סוהגנד, בן 19, שביקש לא להזדהות יותר מחשש לרשויות. "אבל אנחנו רוצים להישאר באיראן כדי לשפר את זה עבור הילדים שלנו".
היא הייתה לבושה במכנסיים שחורים חתוכים היטב וז'קט צמוד, והשאירה את שערה החום חשוף. אבל היה לה גם צעיף עטוף על כתפיה למקרה שפקיד אמר לה ללבוש אותו. באשר לכללים המחייבים נשים ללבוש חיג'אב, היא הוסיפה בפשטות, "אנחנו שונאים את זה".
בניסיון להתמודד עם עמדות אלה, הבכירים באיראן, מהמנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, ועד למפקדים בכירים בחיל משמרות המהפכה, אפיינו את ההצבעה כאקט של התרסה נגד אויביה של איראן ואישור לשלטונה של הרפובליקה האסלאמית.
האייתוללה חמינאי הצביע עם פתיחת הקלפיות ביום שישי בבוקר מול בנק של מצלמות וכתבים באולם טקסים שהוקם לרגל האירוע במתחם הרשמי שלו במרכז טהרן.
הוא ניצל את ההזדמנות כדי להאיץ באיראנים להצביע למען המדינה, בלי קשר למי הם תמכו, והציג זאת כעניין של חובה אזרחית שתביא למדינה "כבוד וקרדיט" בעיני העולם.
"זוהי בחינה פוליטית גדולה לאומה ואני יודע שחלק מהאנשים חשדנים ולא החליטו מה לעשות", אמר, "אבל אני יכול להגיד להם שזה חשוב, יש לזה יתרונות רבים, אז למה לא?"
הממשלה צופה אחוז הצבעה של כ-50%, גבוה מהבחירות האחרונות לנשיאות ולפרלמנט, אך נמוך בהרבה מהבחירות הקודמות לנשיאות, שבהן השתתפו יותר מ-70% מהבוחרים.
מאחר שהאייתוללה חמינאי מקבל את כל החלטות המדינה המרכזיות באיראן, במיוחד במדיניות החוץ והגרעין, הבחירה של אלה שכן מצביעים היא יותר על האווירה הפוליטית הכללית של המדינה מאשר כל מועמד בודד.
כששניים מששת המועמדים המקוריים נשרו, הבוחרים יבחרו מבין מר ג'לילי, עם דעותיו הבלתי מתפשרות על מדיניות פנים וחוץ; מר חליבאף, שהוא יושב ראש הפרלמנט; המועמד הרפורמיסטי, ד"ר מסעוד פז'קיאן, קרדיולוג ושר בריאות לשעבר שמועמדותו היא כרטיס פראי; ומוסטפא פורמוחמאדי, איש דת שמרן בעל תפקידים בכירים בעבר במודיעין, שלפי הסקרים יקבל ככל הנראה פחות מאחוז אחד מהקולות.
הימים האחרונים של הקמפיין חשפו מתחים בין המועמדים השמרנים הבכירים, מר חליבף ומר ג'לילי, בשאלה מי צריך לנשור כדי לגבש את ההצבעה השמרנית, והם מקווים להימנע מסיבוב שני.
מעט מזה היה עדות בעצרת ביום רביעי באצטדיון ספורט בעיר הולדתו של מר חליבף, משהד, שם הוא נופף לקהל תומכים שאוחזים בדגל האיראני וקוראים בשמו, כך הראו סרטונים מהאירוע. "איראן חזקה זקוקה לנשיא חזק; איראן חזקה צריכה נשיא שעובד ללא לאות", אמר איש דת שהציג אותו.
אבל הדברים לא הלכו כמעט כל כך טוב עבור מר ג'לילי, שנאם בעצרת באותה עיר באותו לילה. עם כישלון המשא ומתן הקודם על איחוד ההצבעה, המפקד העליון של כוחות קודס, גנרל אסמאעיל ג'אני, טס ביום רביעי בלילה למשהד כדי לאלץ את שני האנשים לפגישת חירום, על פי דיווחי חדשות איראניים ושני פקידים מוכרים. עם פרטי הישיבה שביקש לא להזכיר את שמו כדי לדבר בפתיחות על האירוע.
גנרל גאאני אמר שהוא רוצה שמר ג'לילי ייסוג, לאור ההסלמה של המתיחות באזור, עם מלחמת עזה ועם סכסוך אפשרי בין חיזבאללה וישראל שעלול למשוך את איראן. לאור הנושאים הללו, הוא אמר כי מר חליבאף, עם הרקע הצבאי והשקפתו הפרגמטית, הוא המתאים ביותר להוביל את הממשלה, אמרו האיראנים המכירים את הפגישה.
במערכה ציבורית יוצאת דופן, כשבכירי קמפיין משני הצדדים תקפו זה את זה ברשתות החברתיות, אף אחד מהגברים לא התרצה.
הסקר האחרון של הטלוויזיה הממלכתית האיראנית – שפורסם ביום רביעי, היום האחרון לקמפיין – הראה את ד"ר פז'שקיאן מוביל ב-23.5%, מר חליבאף ב-16.9% ומר ג'לילי ב-16.3%, כאשר 28.5% מתלבטים והיתר חולק בין המועמדים, כולל אלה שנשרו.
הוויכוחים הטלוויזיוניים, שבהם המועמדים היו פתיחים באופן מפתיע בפגיעה בסטטוס קוו, הראו כי הכלכלה, נגועה בסנקציות אמריקאיות ושחיתות וניהול כושל, נמצאת בראש סדר העדיפויות של הבוחרים והמועמדים, אמרו אנליסטים.
אין לתקן את הכלכלה מבלי להתייחס למדיניות החוץ, הם אומרים, כולל העימות עם ארצות הברית על תוכנית הגרעין וחששות לגבי המעורבות הצבאית של איראן באזור באמצעות רשת קבוצות פרוקסי המיליטנטיות שלה.
"במקום שינוי קיצוני, הבחירות עלולות לייצר שינויים קטנים יותר, אם כי משמעותיים", אמר ואלי נאסר, פרופסור לעניינים בינלאומיים ולימודי מזרח תיכון בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון. "קולות בראש שרוצים כיוון אחר עלולים לדחוף את הרפובליקה האסלאמית לסגת מכמה מעמדותיה".
בעוד שאדישות נותרה גבוהה ברוב האזורים העירוניים, מצביעים במחוזות עם אוכלוסיות אתניות משמעותיות של טורקים וכורדים אזרי היו צפויים להופיע במספרים גבוהים יותר עבור ד"ר פז'קיאן. הוא עצמו הוא טורקי אזרי ושימש כחבר הפרלמנט של העיר תבריז, מרכז כלכלי מרכזי במחוז הצפון-מערבי של מזרח אזרבייג'ן. ד"ר פז'שקיאן נשא נאומים בקמפיין בשפת מולדתו הטורקית והכורדית.
בעצרת בטבריז ביום רביעי קיבל הרופא קבלת פנים של גיבור עממי, כשההמונים אורזים אצטדיון ושרים שיר לאומני טורקי, לפי סרטונים ודיווחים בחדשות. מיעוטים אתניים ודתיים מיוצגים רק לעתים רחוקות בתפקידים גבוהים באיראן, כך שמועמדותו של אחד לנשיאות עוררה עניין והתלהבות אזורית, אומרים פעילים אזרים.
מר חאקפור אמר שבעוד שהוא ופעילים רבים אחרים לא יצביעו ולא רואים בבחירות באיראן חופשיות או הוגנות, הוא אמר שאנשים שהצביעו על ד"ר פז'שקיאן מקווים לשיפורים קטנים בחייהם ובאזורים שלהם – כמו למשל. השקעות גדולות יותר; היפוך הייבוש של אגם אורמיה, פעם גוף מים מרכזי; והכי חשוב, תחושת הכלה גדולה יותר.
