המשק האיראני נקלע למשבר חמור בעקבות הפסקות חשמל נרחבות, המשתקות את התעשייה ומאיימות על יציבות הכלכלה. המצב צפוי להחמיר עם כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לבית הלבן, על רקע הכוונה להטיל סנקציות חדשות על תעשיית הנפט האיראנית, כך פורסם בעיתון "בלומברג".
"זה מצב מפחיד כשמנתקים את החשמל באמצע יום העבודה והעובדים נותרים חסרי מעש", מספר אמין סמיעיפור, בעל מפעל לעיתון. "המצב כיום הוא הגרוע ביותר שידענו, וההערכות הן שהוא רק ילך ויחמיר".
השפעה הרסנית על התעשייה
מאז אוקטובר, מפעלים רבים נאלצים להתמודד עם הפסקות חשמל של עד יומיים בשבוע. רשת החשמל המיושנת קורסת תחת נטל הסנקציות הבינלאומיות והיעדר השקעות זרות. ההפסקות, החמורות ביותר שידעה איראן בעשורים האחרונים, פוגעות בענפי תעשייה מרכזיים ודוחקות את המדינה העשירה במשאבי אנרגיה עמוק יותר לתוך המשבר.
התעשיינים נאלצים להתמודד עם שילוב קטלני של סנקציות בינלאומיות, אינפלציה של 30% ומטבע מתרסק, כאשר בעלי עסקים רבים נותרים מיואשים ושוקלים לסגור את העסקים שלהם.
משבר פוליטי ואזורי
המשטר האיראני מתמודד עם רמות חסרות תקדים של מחאות בקרב האוכלוסייה. השפעתו האזורית של המשטר נחלשת על רקע המלחמות בעזה ובלבנון והשינויים בסוריה. לטענת העיתון, למרות הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, החשש מעימות ישיר עם ישראל נותר מוחשי.
לפי "בלומברג", אם איראן תספוג מתקפות צבאיות על חלקים קריטיים ברשת החשמל שלה, מתקני גרעין או תשתיות מפתח אחרות, היא תתקשה להשתקם.
ניסיונות קודמים של הממשלה להעלות את מחירי הדלק עוררו הפגנות אלימות, האחרונות שבהן היו בנובמבר 2019. מאז ישנם דיווחים על שביתות במגזר התעשייתי. כמו כן, פנסיונרים, עובדים בתחום הבריאות וסוחרים בבזאר הגדול של טהראן, שפועל מאות שנים, ערכו הפגנות ושביתות בחודשים האחרונים.
לפי העיתון, בכיר במשרד הנפט טען כי ללא הפוגה כלשהי מהסנקציות, מחסור האנרגיה צפוי להחמיר. המדינה זקוקה להוציא כ-15 מיליארד דולר בשנה עד 2029 כדי להתמודד עם המחסורים.
"המצב הוא הגרוע ביותר שראיתי ב-25 השנים האחרונות"
על פי הערכות לשכת המסחר האיראנית, הפסקות החשמל עולות למשק כ-250 מיליון דולר ביום. כ-40% מכושר ייצור הפלדה מושבת, אספקת הגז למפעלים פטרוכימיים רבים הופסקה, וענף הבנייה סובל מקיצוץ של 80% באספקת הגז.
"משבר האנרגיה באיראן הוא חלק מקריסה כלכלית רחבה, שבה כשל בתחום אחד גורר השפעות שרשרת על תחומים אחרים", מסביר דניאל רחמת, אנליסט עצמאי בטהראן.
צריכת החשמל הוכפלה מאז 2005, אך כושר הייצור לא הדביק את הקצב בשל הרתיעה של משקיעים זרים מהסנקציות האמריקאיות. שר האנרגיה אבאס עליאבדי הזהיר כי המחסור בחשמל צפוי להגיע ל-25,000 מגה-וואט עד אמצע השנה, עלייה משמעותית לעומת 20,000 מגה-וואט בקיץ האחרון.
לפי "בלומברג", הממשלה האיראנית מתכננת 14 פרויקטים לטווח הקצר, הכוללים שדרוג יחידות ייצור, שיפור תשתיות הרשת והגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת. עם זאת, למרות שלאיראן יש את מאגרי הגז הטבעי הגדולים בעולם, היא מתקשה לנצל אותם ביעילות.
הסנקציות והשפעתן
הריאל האיראני איבד כ-90% מערכו מאז פרישת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018. אמנם תחת ממשל ביידן חלה עלייה של 65% בייצוא הנפט, שהגיע ל-3.3 מיליון חביות ביום בממוצע בשנה שעברה, אך מגמה זו עלולה להשתנות עם כניסתו המחודשת של טראמפ לתפקיד.
נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, רואה בהסכם חדש עם טראמפ מפתח להישרדות כלכלית. הממשלה האיראנית קיימה לאחרונה סבב שלישי של שיחות עם בריטניה, צרפת וגרמניה בנושא, כשסגן שר החוץ מתאר את השיחות כ"משמעותיות וכנות".
כזכור, בשבוע שעבר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והנשיא האיראני חשפו כי חתמו על הסכם שיתוף פעולה רחב, כאשר מדינותיהם העמיקו את השותפות שלהם מול הסנקציות המערביות, כך דווח בסוכנות הידיעות AP.
גורמים רוסים ואיראנים אומרים כי "אמנת השותפות האסטרטגית המקיפה" מכסה את כל התחומים – החל משיתוף פעולה מסחרי וצבאי ועד למדע, חינוך ותרבות. פוטין שיבח את העסקה כ"פריצת דרך אמיתית, שיוצרת תנאים לפיתוח יציב ובר-קיימא של רוסיה, איראן והאזור כולו".
משבר האנרגיה באיראן מעיד על החלשות התשתיות האיראניות כמו גם החלשות המשטר, והמשבר הכלכלי המתמשך מצמצמים את יכולתה של טהרן לתמוך כלכלית בארגוני הטרור באזור ומחלישים את השפעתה האזורית.
הסכם זה הגיע לאחר ששליח הנשיא לאוקראינה, קית' קלוג, קרא בכנס האופוזיציה האיראנית בפריז לפני כשבועיים להחזיר את מדיניות "הלחץ המקסימלי" נגד איראן, וטען כי יש לנצל את חולשת המשטר כדי להוביל לשינוי דמוקרטי. בדבריו הדגיש קלוג כי הלחצים על איראן חייבים לכלול לא רק אמצעים צבאיים, אלא גם סנקציות כלכליות ודיפלומטיות.
ההיחלשות של מערכת החשמל האיראנית חושפת נקודת תורפה משמעותית של המשטר, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה אזורית. בעוד המחאות בקרב הציבור הולכות ומתגברות, המצוקה הכלכלית עלולה לדחוף את המשטר האיראני לנקוט בצעדים קיצוניים יותר כדי לשמר את שלטונו, כולל הגברת המתיחות מול ישראל והמערב.
