הגברת הוצאות הביטחון זקוקה להנהון פרלמנט, מגיעה בזמן שאיראן וישראל החליפו באוקטובר פגיעות טילים בתמורה.
איראן מתכננת לשלש את תקציבה הצבאי, אמרה דוברת הממשלה, כאשר המתיחות עם ישראל היריבה עולה על רקע התקפות הצבא הישראלי ב- עזה ולבנון.
הגדלת תקציב הביטחון המתוכננת היא חלק מהצעה שהגישה הממשלה לאישור הפרלמנט, אמרה פטמה מוהג'ראני, דוברת הממשלה, ביום שלישי.
"העלאה ניכרת שמסתכמת ב-200 אחוז נראתה בתקציב הביטחון של המדינה", אמר מוהג'רני, ללא פרטים נוספים.
התקציב המוצע יידון, כאשר המחוקקים צפויים לסיים אותו במרץ 2025.
ההוצאות הצבאיות של איראן בשנת 2023 היו כ-10.3 מיליארד דולר, לפי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI) צוות חשיבה.
לשם השוואה, ישראל הוציאה 27.5 מיליארד דולר על הצבא ב-2023, אמר SIPRI.
המועצה ליחסי חוץ, צוות חשיבה שבסיסו בוושינגטון, אמר כי ארה"ב סיפקה לפחות 12.5 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל מה-7 באוקטובר 2023 עד אפריל 2024.
בשנת 2022, ההוצאה של איראן על הצבא שלה עמדה על 6.85 מיליארד דולר, על פי הנתונים הזמינים העדכניים ביותר שפרסם הבנק העולמי.
בשבת הצבא הישראלי פתחו בשביתות על בסיסים צבאיים באיראן, פגע בכ-20 אתרים במשך מספר שעות בעילאם, ח'וזסטן וטהראן, והרג ארבעה חיילים.
דיווח מטהראן, רסול סרדר של אל-ג'זירה אמר כי "תחושת הדחיפות" גברה באיראן בעקבות התקיפה "על אדמתה שלה לראשונה מאז מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80".
תגובתה של ישראל הייתה צפויה זמן רב לאחר איראן שיגר מטח של טילים ומזל"טים לעבר ישראל ב-1 באוקטובר, תוך ירי של כ-200 קליעים. איראן אמרה כי התקיפה הייתה כנקמה על תקיפות בחודשים האחרונים הרגו מנהיגים של ארגון חיזבאללה הלבנוני, חמאס הפלסטיני והצבא האיראני.
עם התגברות ההתקפות הישראליות והלחץ על חיזבאללה המתייחס לאיראן, אמר סרדר, "דוקטרינת ההגנה של טהראן הייתה להרחיק את המלחמה מאיראן, לא משנה מה", והוסיף, "עכשיו, דוקטרינת ההגנה הזו עומדת בפני אתגרים אדירים מכיוון שפקידי איראן הם לראות את האפשרות של מלחמה קונבנציונלית בבית… זה הופך למציאות יותר ויותר".
ביום שני הודיעה איראן כי היא "תשתמש בכל הכלים הזמינים" כדי להגיב למתקפה של ישראל על מטרות צבאיות בסוף השבוע.
ארה"ב הזהירה את איראן מפני "השלכות חמורות" אם היא תבצע פעולות תוקפניות נוספות נגד ישראל.
"לא נהסס לפעול מתוך הגנה עצמית. שלא יהיה בלבול. אנחנו מאמינים שזה צריך להיות הסוף של חילופי האש הישירים בין ישראל לאיראן", אמרה לינדה תומס-גרינפילד, שגרירת ארה"ב באו"ם, למועצת הביטחון של האו"ם.
