נפילת משטר אסד אמש (ראשון) הנחיתה גם מכה לא צפויה באיראן, בת בריתה. על רקע ההבנה המתהווה בטהרן שמשטר אסד כנראה בלתי ניתן להצלה, ממשלת איראן נאבקה לפנות את הדיפלומטים והקצינים הצבאיים שלה מדמשק.
"בדרך כלל אימפריות קורסות בהדרגה", אמר דיפלומט מערבי עם ותק רחב במזרח התיכון. "אבל האימפריה הבלתי פורמלית של איראן, רשת ההשפעה שלה, בסטנדרטים היסטוריים, קורסת מהר מאוד".
דיפלומטים מערביים אחרים, אנליסטים ואפילו חברי הכוחות המזוינים האירניים והממסד הפוליטי מודים בכך שהאפשרויות של טהרן הולכות ומצטמצמות.
אם המשטר יחזק את עמדתו ההחלשה, הם אומרים, איראן תצטרך כנראה לאמץ גישה פרגמטית, ולהיכנס למשא ומתן אמיתי ומשמעותי עם המערב, או שהיא תצטרך להתחרות בבניית ובפיתוח הגרעין שלה.
בעוד היא מתאמצת להסתגל לחוסר הניבוי של הממשל הנכנס של דונלד טראמפ, היא עשויה בהחלט לנסות לעשות את שניהם. בינתיים, איראן שולחת מסרים סותרים.
מוחמד ג'וואד זריף, אחד מ-15 סגני הנשיאים של איראן, קרא למשא ומתן על תוכנית הגרעין של המדינה, ואמר כי נשיא המדינה הרפורמיסט מסעוד פז'קיאן רוצה "לעסוק בצורה בונה עם המערב" ו"לנהל את המתיחות" עם ארצות הברית.
אולם במקביל, הן האו"ם והן סוכנויות הביון האמריקאיות הגיעו למסקנה כי טהרן הסלימה במהירות את העבודה על בניית נשק גרעיני. דו"ח שפורסם ביום חמישי על ידי משרדה של אבריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי של ארה"ב, הזהיר כי איראן צברה כעת מספיק חומר לייצור יותר מתריסר נשק גרעיני.
למחרת אישר רפאל גרוסי, מפקח הגרעין הראשי של האו"ם, כי איראן מכפילה פי ארבעה את מלאי האורניום המועשר שלה ל-60%, קרוב לרמה הדרושה לנשק גרעיני.
במילים אחרות, איראן קרובה להגיע לצומת שבו היא עשויה להחליט אם היא תלך "אול-אין" על הכל, לפחות לזמן מה, בתוכנית הגרעין שלה. על רקע עדויות לפילוג והאשמה בתוך המשטר, זו לא עמדה שהאייתוללה עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, רצה למצוא את עצמו בה – עדיין לא, בכל מקרה.
לפני שנה, האייתוללה היה במצב הרבה יותר נוח ומוגן כשהוא מוקף ברשת של מיליציות ושל נציגים ובעלי ברית בעזה, לבנון, סוריה, עיראק ותימן.
עם זאת, המיליציות שבהן איראן תמכה לא תמיד רקדו לפי החליל שלה, ולפעמים רדפו אחר אג'נדות שלא תמיד תאמו את רצונותיה של טהרן. תוך קצת יותר משנה, ישראל החלישה קשות את המיליציות, הרגה הן את יחיא סינוואר והן את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, חיסלה מספר בכירים ואלפי לוחמים. ההשפעה בסוריה אמנם הייתה פחות ברורה ומורגשת בהתחלה, אך עם היחלשות חיזבאללה נוצר ואקום גם בזירה הסורית.
ארגון המורדים הסורי "היאת תחריר א-שאם", שלוחה לשעבר של אל-קאעידה שהתנתקה ממנה ב-2017, בילה שנים באימונים והתכוננות עד שהשתלט על חאלב.
איראן הסתכלה בחוסר אונים אל מול השינוי הדרמטי הזה, והגיעה למסקנה שללא חיזבאללה, אי אפשר היה להציל את אסד בפעם השנייה. ככל שהמצב התפתח, מקורבים לצבא האיראני דיברו על התסכול העמוק שלהם מהאופן שבו הצבא הסורי המדוכדך קיפל את זנבו בין הרגליים, עם התקדמותם של המורדים בלחימה.
"רבים הופתעו מהתקדמותם המהירה ואינם ששו להציע תמיכה מלאה ולשלוח כוחות הפעם", אמר אחד מהם. "חלקם אומרים שהיו לאסד 10 שנים למנוע זאת, אבל לא עשה דבר כי הוא ידע שנהיה שם בשבילו".
בעוד סוריה מהווה גשר יבשתי חיוני המאפשר לאיראן לחמש מחדש את חיזבאללה, ללא סוריה כעת איראן תהיה חלשה מאוד, אומרים אותם גורמים.
השאלה העומדת על הפרק לאור המצב היא, כאמור, האם איראן תאמץ את הפרגמטיות או תצא למדיניות גרעין מלאה, וכן איך דונלד טראמפ יגיב לזה.
"רבות מבחירות הקבינט של טראמפ צורמות מאוד בהשקפתן נגד המשטר", אמר דניאל רוט, מנהל מחקר ב"האיחוד נגד איראן הגרעינית". "יש לך אנשים כמו מרקו רוביו, מזכיר המדינה המיועד שכתב פעמים רבות על הסכנות האמיתיות של איראן, אז בסופו של דבר אני חושב שטראמפ הולך להכות די חזק באיראן". בכל אופן, בכל הקשור לממשל טראמפ הנכנס, ההערכה היא שהוא עומד בפני רגע של הזדמנות וסכנה גדולה כאחד.
