אוקראינה ומעצמות אירופה הציגו בסוף השבוע הצעה נגדית להצעת הפסקת האש של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שדרשה ויתורים טריטוריאליים מאוקראינה. המהלך מגיע לקראת פסגה מתוכננת בין פוטין לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ באלסקה ב־15 באוגוסט, שעל פי הערכות צפויה לעסוק במאמצי סיום המלחמה, כך פורסם ב"וול סטריט ג'ורנל".
לפי גורמים אירופיים, ההצעה הרוסית – שהועברה באמצעות שליחו המיוחד של טראמפ, סטיב ויטקוף – כללה דרישה מאוקראינה לוותר על כשליש מהאזור שבשליטתה במחוז דונייצק בתמורה להפסקת אש, תוך הקפאת קווי החזית בשאר הגזרות, ובהן זפוריז'יה וחרסון. הצעה זו זכתה לדחייה נחרצת מצד קייב והבירות האירופיות.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כתב ברשתות החברתיות כי "לא ניתן להחליט על עתידה של אוקראינה ללא האוקראינים, שנלחמים על חירותם וביטחונם כבר למעלה משלוש שנים. גם האירופאים יהיו בהכרח חלק מהפתרון".
התוכנית שהוצגה על ידי בריטניה, גרמניה, צרפת ואוקראינה קובעת כי הפסקת אש חייבת להקדים כל מהלך נוסף, וכל החלפת שטחים תתבצע אך ורק באופן הדדי – אם אוקראינה תיסוג מאזורים מסוימים, רוסיה תצטרך לסגת מאזורים אחרים. בנוסף, כל ויתור טריטוריאלי מצד קייב יותנה בערבויות ביטחוניות מחייבות, בהן אפשרות להצטרפות לנאט"ו.
ההצעה הוצגה בסוף השבוע לפקידים אמריקאים בכירים – בהם סגן הנשיא האמריקאי ג'יי.די. ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו ושליח טראמפ לאוקראינה קית' קלוג – במטרה לשרטט קו אדום משותף מול מוסקבה.
בשיחות הראשונות לאחר פגישת ויטקוף עם פוטין, טראמפ רמז כי ייתכן שרוסיה מוכנה לסגת מזפוריז'יה וחרסון בתמורה לדונייצק. אולם יום לאחר מכן, ויטקוף הבהיר לעוזרי מנהיגי אירופה כי ההצעה היחידה היא נסיגה חד־צדדית של אוקראינה מדונייצק – ללא ויתורים מקבילים מצד מוסקבה. בעקבות ההבהרה, דחו זלנסקי והמנהיגים האירופים את התוכנית על הסף.
זלנסקי, שלא הוזמן לפסגה באלסקה, תיאר את ההצעה הרוסית כ"תוכנית לצמצם הכל לדיון על הבלתי אפשרי", והצהיר כי "אוקראינה לא תמסור את אדמתה לאף אחד". בכירים באירופה הביעו חשש שמימוש ההצעה היה מעניק לפוטין הישגים טריטוריאליים משמעותיים ללא כל מחיר מצדו – תוך התעלמות מהיסטוריית ההפרות של הסכמי הפסקת אש על ידו.
המלחמה, הנמשכת כבר למעלה משלוש שנים, גבתה מרוסיה מאות אלפי חיילים והביאה להישגים טריטוריאליים חלשים ביותר – פחות מ־1% משטח אוקראינה, בעיקר בדונייצק. הקרבות על הערים פוקרובסק וחסיב יאר נמשכים, אך לפי אנליסטים צבאיים, רוסיה רחוקה מלכבוש את סלוביאנסק וקרמטורסק – מוקדי שליטה בצפון המחוז.
בכיר אירופי סיכם: "לא משנה מה יקרה בוושינגטון, אירופה תמשיך לספק לאוקראינה נשק וכספים. עתידה של אוקראינה ייקבע יחד איתה – ולא מעל ראשה".
ההצעה האירופית נוסחה לאחר שבוע של מגעים דיפלומטיים קדחתניים, שהחלו עם פנייתו המפתיעה של פוטין לוויטקוף. שעות לאחר פגישתם בקרמלין, טראמפ עדכן בשיחת ועידה את זלנסקי ומנהיגים אירופיים נבחרים בפרטי ההצעה, מה שהצית גל של התייעצויות חפוזות בין הבירות המעורבות.
מספר גורמים בבריסל ובפריז טענו כי פוטין הצליח, באמצעות המהלך הזה, למנוע מטראמפ להטיל חבילת סנקציות משניות שהייתה עלולה לפגוע קשות בכלכלת המלחמה של רוסיה. לדברי אחד העוזרים הבכירים, "פוטין הראה עד כמה הוא פגיע ללחץ אמריקאי, וטראמפ צריך להשתמש בכך לטובת הסכם אמיתי".
העמדה הרוסית הנוכחית נחשבת למתונה מעט לעומת הדרישות הקודמות שהציב הקרמלין, בהן פירוק צבא אוקראינה מנשקו, החלפת ממשלתה ומסירת כל מחוזות חרסון וזפוריז'יה – דרישות שדחו על הסף הן קייב והן המערב. עם זאת, ההצעה החדשה עדיין נתפסת במערב כבלתי מקובלת ומנוגדת לעקרונות הבסיסיים של הריבונות האוקראינית.
לפי ההערכות, גם אם טראמפ ופוטין יגיעו להבנות כלשהן, ללא השתתפותם ואישורם של מנהיגי אירופה – ובפרט של אוקראינה – הסיכוי ליישום מלא של כל הסכם יישאר נמוך. "העולם ראה כבר יותר מדי הבטחות שנשברו", אמר דיפלומט גרמני, "וזה לא הזמן לחתום על ניירות שאין מאחוריהם כוח ממשי".
