עבור אלון לייכמן, עוזר מאמן המגרש של סינסינטי רדס, תפקידו הוא באצטדיון דודג'ר בסוף השבוע. ליבו בישראל.
המאמן הראשון שלו, זה שלימד אותו לשחק בייסבול, מתקשה להחזיק מעמד בכל יום. אחיו של המאמן, נחטף מביתו על ידי חמושים של חמאס לפני שבעה חודשים, על פי ההערכות, נשאר שבוי ברצועת עזה.
"לפני 10 ימים", אמר לייכמן ביום חמישי, "הוא עדיין היה בחיים". הוא הוצג בסרטון בן ערובה.
גם אחד מחבריו לשעבר של לייכמן בנבחרת ישראל נחטף.
"אני חושש," אמר לייכמן, "הוא לא בחיים."
ה 7 באוקטובר התקפת חמאס היא לישראלים מה הייתה מתקפת אל-קאעידה ב-11 בספטמבר לתושבי ניו יורק: כולם מכירים מישהו שנהרג.
ישראל ציינה השבוע את יום הזיכרון שלה. לייכמן קיבל הודעה קודרת מאחד מחבריו שם, מתנצל בטון.
"הגעתי רק לארבעה קברים היום", נכתב בטקסט.
אלה צריכים להיות ימים של חגיגה ללייכמן, שנולד וגדל בישראל לפני ששיחק בנשף המכללות במכללת סייפרס ובאוניברסיטת סן דייגו. הוא עבד כמאמן ליגת המשנה – לזמן קצר עבור ה משתמטיםובמשך שש שנים עם סיאטל מרינרס – ועל הדרך השתלט על ישראל באולימפיאדת 2020.
האדומים שכרו אותו בעונה שעברה. הוא הגיע לליגה הבכירה.
"אני מגשים את החלום שלי", אמר.
אלון לייכמן הישראלי, כורע ברך, במהלך ימי משחקו לאחר משחק מול הרפובליקה הדומיניקנית באולימפיאדת טוקיו ב-3 באוגוסט 2021.
(Matt Slocum / Associated Press)
הוא מזכיר לעצמו דמעות של מדינה בכל מקום שהוא הולך, עם תג הכלב הכסוף שהוא עונד על צווארו. מוטבעת על תג הכלב, באנגלית ובעברית, הקריאה הלאומית לתמיכה בבני הערובה: "תחזירו אותם הביתה – עכשיו!"
בישראל בחורף האחרון השתתף לייכמן בצעדות מוצאי שבת באותה קריאת עצרת. הוא לא ענד שם את תג הכלב.
"כשאני מגיע לארצות הברית, אני מרגיש שזה הזמן שבו אני צריך ללבוש את זה," הוא אמר, כשהוא מערסל את התג בידו, "כי זה יוצר שיחה".
הוא לא מפחד מה גל המחאה נגד ישראל. במקום בו גדל, מחבל מתאבד יכול היה לארוב בכל פינה.
"בכל אוטובוס שנסעתי אליו", הוא אמר, "עלתה לי המחשבה שהוא עלול להתפוצץ".
עם זאת, לא אכפת לו לנהל את השיחות האלה, ולו רק כדי לחלוק את מה שהוא יודע באופן אישי. זה יכול להיות קשה, אמר, לשכנע אנשים שמה שהם רואים ברשתות החברתיות שונה מהחוויה שלו.
לייכמן שירת בצבא הישראלי, שם אמר שהאימונים היו קפדניים: אם אתה רואה מחבל חשוד ליד אזרח, אתה לא יכול לירות. אחיו חזר לאחרונה משירות חודשיים בעזה ואמר כי חמושים השליכו רימונים וירו לעבר חיילים ישראלים ולאחר מכן פיזרו מנהרות.
"אני הולך להאמין לאחי," אמר לייכמן.
על אחת הכפפות של אלון לייכמן מופיעה דגל ישראל ואת קריאת העצרת "תחזירו אותם הביתה עכשיו!" לכבוד החזקת ישראלים כבני ערובה על ידי חמאס.
(אלון לייכמן)
לייכמן לא בטוח איך המלחמה עלולה להסתיים. הוא לא גנרל, וגם לא פוליטיקאי. הוא אמר שממשלת ישראל "יורה לעצמה ברגל" ואמר שלמרות שחמאס עשויה להיות הבעיה, תושבי עזה לא.
"אנחנו רוצים שלום", אמר. "יש לנו חילוקי דעות לגבי איך אנחנו הולכים להגיע לשם."
הכפפות שבהן השתמש לייכמן העונה כוללות אחת שתפורה עם "תביא אותם הביתה עכשיו!" ודגל ישראל, אחר עם תמונה של תג הכלב שהוא עונד וכוכב יהודי.
הוא צילם את עצמו לבוש באחת הכפפות בשבוע שעבר ושלח למאמן הוותיק שלו בישראל, זה שאחיו נותר בן ערובה. זוהי מחווה מלאת חמלה ותחושה של חוסר אונים שהתגלגלה לכזאת, כשזה כל מה שאתה יכול לעשות.
