בעלות ברית אירופיות של ארצות הברית מנסות לשכנע את הנשיא טראמפ את מעלותיה של גישה משותפת לקראת סיום המלחמה באוקראינה, לשפר את המינוף הן במוסקבה והן ב- KYIV ולשמור על הביטחון האירופי.
אבל מר טראמפ וסגן הנשיא ג'יי.די ואנס התעקש ביום רביעי כי מערך הצעות שהממשל שלהן הציג בפני האירופאים ואוקראינה בשבוע שעבר היה כעת סוג של אולטימטום, כאשר ארצות הברית מוכנה יותר ויותר להתרחק. גורמים רשמיים באירופה שראו את ההצעות הללו חיוביות מדי לרוסיה והנשיא ולדימיר V. פוטין מתמודדים עם דילמה.
אם מר טראמפ רואה באוקראינה סתם עוד משבר לתקן או לא, מכשול לקשר דיפלומטי ועסקי מנורמל עם מר פוטין, האירופאים רואים את עתידה של אוקראינה כבסיסית. על כף המאזניים, אומרים גורמים באירופה ואנליסטים, הוא העיקרון העיקרי של הביטחון האירופי במשך למעלה מחמישים שנה – כי אין לשנות את הגבולות הבינלאומיים, אולם הם נמשכו לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בכוח.
והמדינות הללו אומרות שהן מוכנות להמשיך לתמוך באוקראינה אם האמריקאים יסתלקו.
"התחושה שלי היא שאירופה מבינה את ההימור, ואירופה תמשיך לתמוך בממשלת אוקראינה", אמר שר החוץ רדוסלב סיקורסקי מפולין בראיון. "ופולין בהחלט תעשה זאת, ואנחנו לא היחידים."
גרעין חשוב של מדינות אירופה גדולות – פולין, גרמניה, צרפת, בריטניה, המדינות הנורדיות והמדינות הבלטיות – כולם רואים את ביטחון אוקראינה חיוני לשלהם ואומרים שהם מוכנים להמשיך לסייע ל- KYIV. גם אם הם לא יכולים לעזור באופן מציאותי באוקראינה להוציא את הרוסים, הם רוצים להבטיח שאוקראינה תוכל לשמור על מה שיש לה ויכולה להמשיך לדמם את רוסיה, שבילתה את ששת החודשים האחרונים בלכידת כמה כפרים במחיר של אלפי חיילים.
מר סיקורסקי ציטט הערכות כי המלחמה עלתה לרוסיה לפחות 200 מיליארד דולר והרגה או פגעה כמעט מיליון חיילים רוסים.
"זו לא ההגדרה שלי לניצחון," אמר.
האמריקאים מספקים כמה אלמנטים מרכזיים לאוקראינה, כמו מודיעין, הגנה אווירית וכיסוי לווייני, אשר האירופאים מקווים שמר טראמפ ימשיך גם אם התמיכה הכספית האמריקאית תפסיק. עם זאת, בעוד ש"שיתוף מודיעין חשוב ", אמר מר סיקורסקי," זה לא כרטיס מספיק חזק כדי להכתיב כניעה לאוקראינה. "
מר טראמפ טוען כי הריאליזם מחייב את אוקראינה לוותר על שטח.
"מרבית המנהיגים האירופיים מסכימים על הצורך בפשרה טריטוריאלית כלשהי, אך לא אחת לא הושגה על עצמם ועל האוקראינים", אמרה קמיל גרנד, בכיר לשעבר של נאט"ו המוביל לימודי ביטחון במועצה האירופית ליחסי חוץ.
המטרה היא לאפשר ל- KYIV לנהל משא ומתן על עצמו סוף מקובל למלחמה, עם סיוע ביטחוני מספיק והבטחות כדי להרתיע את רוסיה לעתיד, באופן אידיאלי בעזרת עזרה כלכלית וצבאית אמריקאית, אם כי בלעדיה במידת הצורך.
בעסקת המסגרת האמריקאית הנוכחית, אירופה ואוקראינה במיוחד לאובייקט להצעה להכיר בסיפוח רוסיה של קרים בכוח. רעיון זה אינו מקובל אפילו לבעל ברית רוסיה, סין, שסירבה להכיר בסיפוח רוסיה.
"זה די מזעזע עבור האירופאים שארה"ב תתרחק מכיוון שהיא הייתה כל כך מהותית בממצק גבולות וביטחון אירופיים, וכי מניע הרבה מהדאגה בקרב האירופאים לגבי מה שבא הלאה," אמר מר גרנד.
המסגרת האמריקאית המוצעת "בעצם מוסרת לרוסיה ניצחון שהיא לא יכולה להשיג בשדה הקרב", אמר פביאן זולייג, מנכ"ל מרכז המדיניות האירופי בבריסל. "זה התאמה לרוסיה, בגידה באוקראינה ובביטחוננו."
להכיר בסיפוח הרוסי של קרים בכוח, אמר מר זולייג, הוא "שלילה של עקרונות השלום האירופי ומטיל ספק בכל הארכיטקטורה הביטחונית האירופית מאז מלחמת העולם השנייה."
המאמץ האירופי לשכנע את מר טראמפ כי מר פוטין הוא שעומד בדרך של עסקה, ולא נראה כי הנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה נכשל, כך אומרים האנליסטים. מר טראמפ עשוי אכן להחליט לוותר על כל הבעיה, כפי שעשה עם צפון קוריאה בקדנציה הראשונה שלו כאשר העסקה שחזה הוכיחה בלתי אפשרית.
מר טראמפ צודק כי אוקראינה חשובה יותר לאירופה מאשר לארצות הברית, אמר מר סיקורסקי. "אבל אחד משכנינו פלש לאחד משכנינו, ולכן אנו מוכנים להשקיע משאבים רבים יותר, כפי שעשינו."
סכום הכסף שאוקראינה דורשת אינו עצום בהתחשב בעושר של אירופה – אולי 50 מיליארד עד 60 מיליארד יורו בשנה (כ -57 מיליארד עד 68 מיליארד דולר) עבור סיוע פיננסי וצבאי, בעוד אירופה כבר מתכוונת לספק השנה 40 מיליארד אירו.
ובכל זאת, למרות מסה קריטית של מדינות גדולות – ככל הנראה כולל גרמניה תחת קנצלר השמרן החדש שלה – האירופאים מחולקים מבחינת סיוע מעשי לאוקראינה, כאשר מדינות מסוימות כמו איטליה מבטאות סולידריות עם קייב אך אינן מספקות כסף רב. מדינות מסוימות כמו צרפת ובריטניה מוכנות להסתכן יותר עבור אוקראינה, ומציעות לשלוח כוחות אירופאים לספק הבטחות ביטחוניות, אך עשויות להיות פחות כסף לבזבז מאשר פולין, לומר או גרמניה.
והונגריה וסלובקיה הם בעלי אהדה מועטה לקייב ובעצם מיישרים את עצמם עם מוסקבה.
מר זולייג הוא אופטימי יחסית. "המעצמות העיקריות באירופה מבינות את ההימור לביטחונם," אמר. ומר טראמפ הוביל לפתיחות אירופיות חדשות לבריטניה שלאחר הברקסיט, לנורבגיה ולטורקיה.
"ההכרה היא, למרבה הצער, כי מעשיו של טראמפ רק מיטיבים למתנגדי הדמוקרטיה הליברלית וביטחון האירופי," אמר מר זולייג. "מדינות מבינות שעליהן להיכנס לאן שהן יכולות."
