"שכול וכשלון וזומבים" מצליח מבחינה מוזיקלית, לשונית ואף מעט מבחינה עלילתית, וכולל כמה קטעי סיפור מותחים לצד הרהורים על הכתיבה. חרף הווירטואוזיות של חרש ורגישותו לשפה, הזומבים נותרים "שמן ומים" מול מה שברנר מייצג – רצינות עילאית, אימת המוות וחיוב החיים
Source link
