באודיטוריום קריר באפגניסטן, ערימות של אבני אמרלד ירוקות טריות זוהרו מתחת למנורות שולחן בהירות בזמן שסוחרי אבני חן מזוקנים בדקו את הטוהר והאיכות שלהן.
מכרז ביקש להציע הצעות על המגרש הראשון, ששקל 256 קראט. עם זאת, המכירה הפומבית השבועית של אבני החן של הטליבאן יצאה לדרך.
המכירות הללו, במחוז פנג'שיר העשיר באזמרגד במזרח אפגניסטן, הן חלק ממאמץ של ממשלת הטליבאן להרוויח כסף מהפוטנציאל העצום של מינרלים ואבני חן במדינה.
מאז תפסו את השלטון באוגוסט 2021, הטליבאן אומרים שהם חתמו על עסקאות עם עשרות משקיעים לכריית אבני חן, זהב, נחושת, ברזל ומינרלים יקרי ערך אחרים, כמו כרומיט. אוצרות קבורים אלה מציעים גלגל הצלה רווחי לכלכלה חלשה.
סין הובילה את הדרך בהשקעות במסגרת יוזמת החגורה והדרך שלה, מאמץ אגרסיבי להפיץ את ההשפעה הסינית ברחבי העולם. גם משקיעים רוסים ואיראנים חתמו על רישיונות כרייה, וממלאים את החלל שהותירה הנסיגה הכאוטית של ארה"ב ב-2021.
ממשלת ארה"ב מעריכה שלפחות טריליון דולר במרבצי מינרלים נמצאים מתחת לנוף המחוספס של אפגניסטן. המדינה עשירה בנחושת, זהב, אבץ, כרומיט, קובלט, ליתיום ומינרלים תעשייתיים, כמו גם באבני חן יקרות ויקרות למחצה כמו אמרלד, אבני אודם, אבני ספיר, גרנטים ולפיס לזולי.
אפגניסטן מחזיקה גם בשפע של אלמנטים נדירים של כדור הארץ, על פי משרד המפקח הכללי לשיקום אפגניסטן, סוכנות אמריקאית שייסגר השנה. אלמנטים כאלה משמשים במערך של טכנולוגיה מודרנית, כמו טלפונים ניידים, מחשבים ניידים וכלי רכב חשמליים.
הטליבאן מנסים לעשות את מה שארצות הברית לא הצליחה במהלך 20 שנות הכיבוש שלה. ממשלת ארה"ב הוציאה כמעט מיליארד דולר לפיתוח פרויקטי כרייה באפגניסטן, אך "ההתקדמות המוחשית הייתה זניחה ולא מתקיימת", סיכם המפקח הכללי בהודעה. דִוּוּחַ פורסם בינואר 2023.
רבים מהמכשולים מאותה תקופה עדיין יכלו לחול: חוסר אבטחה, תשתית לקויה, שחיתות, מדיניות ותקנות ממשלתיות לא עקביות ותחלופה תכופה של פקידי ממשל.
הטליבאן בכל זאת נותנים לו הזדמנות, נואשים להכנסות לאחר אובדן הסיוע המהיר של אפגניסטן עם נסיגת ארה"ב.
במהלך המלחמה, ארצות הברית סיפקה בערך 143 מיליארד דולר בפיתוח וסיוע הומניטרי לאפגניסטן, תמיכה בממשלת ארה"ב. מאז 2021, ארצות הברית נתנה 2.6 מיליארד דולר בסיוע כזה, שנמסר על ידי קבלן פרטי בחבילות מזומנים עטופים בשרינק בטיסות לקאבול, לדברי המפקח הכללי המיוחד.
כלכלת אפגניסטן התכווצה ב-26% במהלך השנתיים האחרונות, כך דיווח הבנק העולמי באפריל. הירידה החדה בסיוע הבינלאומי, אמר הבנק, הותירה את אפגניסטן "ללא כל מנוע צמיחה פנימי".
נוסף על כך, של הטליבאן איסור על ייצור אופיום עלה לחקלאים 1.3 מיליארד דולר בהכנסה, או 8% מהתוצר המקומי הגולמי של אפגניסטן, אמר הבנק העולמי. ה לֶאֱסוֹר הוביל לאובדן של 450,000 משרות וצמצם את האדמה בגידול פרג ב-95%, כך דיווח משרד האו"ם לסמים ופשע.
כרייה יכולה לעזור להחליף פרגים כזרם הכנסה קבוע. טורקיה וקטאר, יחד עם סין ואיראן, השקיעו במכרות ברזל, נחושת, זהב ומלט. חברות אוזבקיות חתמו על עסקאות לחילוץ שֶׁמֶן בצפון אפגניסטן, לפי משרד המכרות והנפט.
הטליבאן כבר גובים מס ממכירות אזמרגד.
תחת הממשלה הקודמת, סחר האזמרגד היה מושחת חופשי לכולם. מצביאים וסוחרים הקשורים פוליטית שלטו במסחר, וגביית המסים הייתה אקראית במקרה הטוב.
אבל מכיוון שממשלת הטליבאן ניהלה את מכירות הפומביות השבועיים של האזמרגד, היא שלטה והטילה מס על כל המכירות. סוחרים שקונים אבני אמרלד במכירות הפומביות לא מקבלים את אבני החן עד שישלמו את ההיטל של 10 אחוז.
הטליבאן מטיל מס גם על אבנים יקרות אחרות, כולל אבני אודם ואבני ספיר.
רחמטולה שריפי, סוחר אבני חן שקנה שני סטים של אבני אמרלד במכירה הפומבית, אמר שלא אכפת לו לשלם את המס.
"הממשלה צריכה את הכסף כדי לפתח את המדינה", אמר. "השאלה היא: האם הם יוציאו את זה על עזרה לעם האפגני?"
במחוז פאנג'שיר, שבו כורים רוב הברקת האפגנית, הממשלה הנפיקה 560 רישיונות אזמרגד למשקיעים זרים ואפגניים, אמר Hamayoon Afghan, דובר משרד המכרות והנפט.
המשרד גם העניק רישיונות לכריית אבני אבני אודם במחוזות פאנג'שיר וקאבול, אמר מר אפגני, ותוכניות מתקיימות עבור רישיונות אזמרגד ואבנים יקרות בשלושה מחוזות נוספים.
אבל רישיונות חדשים רבים מיועדים למכרות שטרם נפתחו. ורבים מהמכרות הקיימים מוטרדים על ידי תשתית לקויה ומחסור במהנדסים מנוסים ומומחים טכניים.
מר אפגני הודה שהמדינה זקוקה ליותר מהנדסים וטכנאים. משקיעים זרים מביאים מומחים מנוסים, אמר, והם מחויבים על פי רישיונות להעסיק אפגנים וללמד אותם כישורים טכניים והנדסיים.
רוב האזמרגדים שנרכשו במכירות הפומביות השבועיות נמכרות לקונים זרים, אמרו סוחרים. בין הסוחרים שקנו אבני אמרלד יום אחד בנובמבר היה חאג'י גאזי, שמוכר אבני חן מחדר זעיר דמוי תא בתוך צרור חשוך של חנויות במרכז העיר קאבול.
יומיים לאחר המכירה הפומבית, מר גאזי הבריח את דלת החנות שלו, סגר את הווילונות ופתח כספת עתיקה. הוא משך כמה מאגרים של אזמרגד ואבני אודם, כל אחד מהם עטוף בדף נייר לבן פשוט.
קבוצת הברקת הגדולה ביותר של מר גאזי הייתה שווה אולי 250,000 דולר, הוא אמר. הוא העריך שמטמון קטן בהרבה של אבני אודם בהירות שווה 20,000 דולר.
בפינה, מר גאזי ערם גושי סלע כבדים הנושאים ורידים כחולים עבים של לאפיס לזולי, אבן חצי יקרה. חלק גדול מאספקת הלפיס העולמית ממוקש בצפון אפגניסטן.
מר גאזי מוכר את רוב אבני החן שלו לקונים מאיחוד האמירויות הערביות, הודו, איראן ותאילנד. לדבריו, הוא התגעגע לימים, לפני השתלטות הטליבאן, שבהם הכיבוש הביא קונים נלהבים מארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואוסטרליה.
בחנות סמוכה הדליק עזיזולה נייאזי מנורת שולחן כדי להאיר אוסף של לאפיס לזולי, אבני אודם, אבני ספיר ואזמרגד הפרוסות על פני שולחן קטן. הוא עדיין חיכה ללקוח הראשון שלו של הבוקר.
מר נייאזי אמר שהמכירות לא היו חזקות כמו במהלך 13 השנים שהוא הורשה למכור אבני חן יום בשבוע מחנות קטנה בבסיס צבאי של הקואליציה האמריקאית. הרווחים שלו זינקו כשחיילים וקבלנים אזרחיים עמדו בתור לקנות אבני חן בכל יום שישי – והם ממעטים להתמקח על המחירים, בניגוד לקונים אפגנים או ערבים, לדבריו. הוא שילם מס של 7 אחוזים על הרווחים שלו, אמר.
בימים אלה, מר נייזי חייב לנסוע כדי להגדיל את המכירות: הוא אמר שהוא פתח חנות בסין, שם ערך ביקורים קבועים. בקאבול הוא מוכר לקונים מדובאי, איחוד האמירויות הערביות, וכן מפקיסטן, איראן ומקומץ מדינות נוספות.
יש לו מעט לקוחות אפגנים.
"לא הרבה אפגנים יכולים להרשות לעצמם לשלם 1,000 או 2,000 דולר עבור אבן ליצירת טבעת", אמר במשיכת כתפיים.
ספיולה פדשהיעקב אכברי ונג'ים רחים תרמו דיווחים.
