אנדומטריוזיס היא אחת המחלות השכיחות והמתסכלות ביותר בעולם הגינקולוגי, ובכל זאת – רבות מהנשים הסובלות ממנה נאלצות להמתין שנים עד שיקבלו אבחנה מדויקת. מדובר במחלה כרונית שבה תאים הדומים לרירית הרחם מתחילים להתמקם באזורים שונים בגוף, מחוץ לרחם, כמו בשחלות, בחצוצרות, בשלפוחית השתן ואפילו במעיים. כתוצאה מכך, נוצרת תגובה דלקתית שעלולה להוביל לכאבים עזים, צלקות, ופגיעה בפוריות.
למרות שמדובר במחלה שפוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפוריות, בממוצע חולפות בין שבע לעשר שנים מרגע הופעת התסמינים ועד לקבלת אבחנה רפואית מדויקת. "אנדומטריוזיס היא מחלה שלא מקבלת את המקום הראוי לה ברפואה", אומרת פרופ' נועם סמורזיק, מומחית לגינקולוגיה מאסותא מרכזים רפואיים. "נשים רבות מדווחות על כאבים ממושכים בזמן המחזור החודשי, בבדיקות גינקולוגיות, או אפילו בקיום יחסי מין – ולמרות זאת, פעמים רבות הן נשלחות הביתה עם משככי כאבים בלבד, מבלי שמישהו יברר לעומק את הסיבה לכאב".
הגורמים לאנדומטריוזיס אינם מובנים לחלוטין, אך מחקרים מעלים כי מדובר בשילוב של גורמים גנטיים, הורמונליים וחיסוניים. אחת התיאוריות הרווחות גורסת כי בזמן המחזור החודשי, תאי רירית הרחם עלולים "לנדוד" אחורנית דרך החצוצרות ולהתמקם באזורים אחרים באגן. עם זאת, ישנן תיאוריות נוספות, כמו תהליכים דלקתיים, שיבושים במערכת החיסון ואף השפעות סביבתיות מסוימות.
התסמינים של אנדומטריוזיס מגוונים ומשתנים מאישה לאישה, אך הסימפטום הבולט ביותר הוא כאב כרוני. לרוב, מדובר בכאבי מחזור עזים במיוחד שלא מוקלים במשככי כאבים רגילים, אך הכאב עשוי להופיע גם בזמן קיום יחסי מין, בעת מתן שתן, ביציאות, או אף ללא קשר למחזור החודשי. נשים רבות מדווחות גם על עייפות קשה, בעיות עיכול שונות כמו שלשולים, עצירות או נפיחות בטנית, וכן כאבים באגן שמחמירים לאחר עמידה ממושכת או פעילות גופנית.
בנוסף, אנדומטריוזיס עלול לגרום גם לדימומים לא סדירים, דלקות חוזרות בדרכי השתן, כאבים חדים בגב התחתון, וכאבי ראש. חלק מהנשים הסובלות מהמחלה מתקשות להיכנס להריון בשל הנגעים שיוצרים הידבקויות באגן ומשפיעים על תפקוד החצוצרות והשחלות. "יש נשים שמאובחנות רק כשהן מנסות להרות ולא מצליחות", מסבירה פרופ' סמורזיק. "הבעיה היא שככל שהמחלה מתקדמת ללא טיפול, כך הסיכוי לפגיעה בפוריות גובר".
האבחנה מתבצעת על ידי אולטרסאונד, MRI ולאחרונה גם בבדיקת רוק חדישה. מאחר שמדובר במחלה כרונית, אין טיפול שיכול לרפא אנדומטריוזיס לחלוטין, אך קיימות דרכים רבות להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים של המטופלות. הטיפול תלוי במידת החומרה של המחלה, במיקום הנגעים וברצונה של האישה להרות בעתיד.
הטיפול התרופתי הראשון לרוב כולל שימוש בתרופות הורמונליות שמטרתן לדכא את המחזור החודשי, ובכך להפחית את פעילות נגעי האנדומטריוזיס. הגלולות למניעת הריון נחשבות לטיפול הנפוץ ביותר, אך ישנן גם תרופות אחרות המבוססות על פרוגסטרון, בכדורים או בהתקן תוך רמי. במקרים קשים יותר, ניתן להשתמש בתרופות חדישות המדכאות את ייצור האסטרוגן בגוף, עם פחות תופעות לוואי כמו תרופות מדור קודם שגרמו לגלי חום או ירידה בצפיפות העצם.
בנוסף לטיפולים התרופתיים, שינוי באורח החיים עשוי לסייע בהפחתת הכאב. תזונה דלקתית מופחתת, הכוללת הפחתה בצריכת קפאין, אלכוהול, וסוכרים מעובדים, נמצאה כמועילה אצל חלק מהמטופלות. פעילות גופנית מתונה, יוגה וטיפולים משלימים כמו דיקור סיני יכולים אף הם להפחית את רמות הכאב ולשפר את ההרגשה הכללית.
במקרים שבהם הטיפול התרופתי אינו מספיק או שהנגעים גורמים לנזק משמעותי לאיברים סמוכים, יש לשקול התערבות כירורגית. ניתוח לפרוסקופי נחשב לאופציה הכירורגית המרכזית לטיפול באנדומטריוזיס. מדובר בניתוח זעיר פולשני שבו מסירים את הנגעים וההידבקויות שנוצרו ברקמות האגן. "בידיים הנכונות, ניתוח יכול להעניק הקלה משמעותית לנשים הסובלות מכאבים קשים", מציינת פרופ' סמורזיק. "אבל חשוב להבין שניתוח אינו בהכרח פותר את הבעיה לצמיתות, ולפעמים יש צורך בטיפול משולב לאחריו כדי למנוע חזרה של הנגעים".
לנשים שסובלות מאנדומטריוזיס ומתקשות להיכנס להריון, קיימות גם אפשרויות טיפול מתקדמות בתחום הפריון, כמו הפריה חוץ גופית (IVF), שמסייעת לעקוף חלק מההשפעות השליליות של המחלה על מערכת הרבייה. בתוך כך משרד הבריאות מממן בחלק ממקרי האנדומטריוזיס את שימור הפריון.
בשנים האחרונות, המודעות לאנדומטריוזיס הולכת וגוברת, אך עדיין יש דרך ארוכה עד שנשים תקבלנה אבחון מוקדם יותר וטיפול מיטבי. מומחים קוראים לשינוי בשיח הרפואי, כדי שתחושות הכאב של נשים לא יידחו כ"רגישות יתר" או "כאב מחזור נורמלי". "עלינו, כרופאים, לקחת אחריות על כך שאישה שסובלת מכאב כרוני מקבלת תשובות בזמן סביר", מסכמת פרופ' סמורזיק. "חודש המודעות לאנדומטריוזיס הוא תזכורת לכך שהגיע הזמן לתת למחלה הזאת את הבמה הראויה לה".
