במהלך השבועות האחרונים, עונת גשמים רטובה בצורה יוצאת דופן גרמה לשיטפונות הרסניים ברחבי סודן. עשרות אלפי אנשים שנעקרו ממלחמת האזרחים בסודאן נפגעו ועשרות אלפים נוספים נעקרו על ידי מי השיטפונות שסוחפים את בתיהם. זה הוסיף לסבלם של העם הסודאני שהתמודד עם מחסור חמור במזון, תרופות, מחסה ופריטים בסיסיים אחרים מאז תחילת הסכסוך באפריל 2023.
בינתיים, בעזה, הטמפרטורות הגבוהות והעדר גישה למים מתוקים ותברואה מאמללים את החיים של כמעט 2 מיליון פלסטינים שנעקרו במלחמה. מזג האוויר החם גם הקל על התפשטות מחלות זיהומיות.
ההתפתחויות החמורות הללו בסודן ובעזה מבהירות כיצד מזג אוויר קיצוני הקשור לשינויי אקלים יכול להחמיר משברים הומניטריים חמורים ממילא שנגרמו על ידי סכסוכים. ואלה אינם המקומות היחידים שבהם מלחמה פוגשת שינויי אקלים כדי לייצר אסונות הומניטריים.
בסוף 2023, האומות המאוחדות העריכו כי 117.3 מיליון בני אדם נעקרו ברחבי העולם, עם 68.3 מיליון עקורים פנימיים. הגורם העיקרי לעקירה הוא סכסוך, אבל אסונות הקשורים לשינויי אקלים, כמו סערות, שיטפונות, בצורת ושריפות, הותירו בשנה שעברה כ-20.3 מיליון בני אדם ללא קורת גג.
יותר מאשר גורם של עקירה, שינויי האקלים פועלים כמכפיל איום שמגביר את התחרות במשאבים, מחמיר קונפליקטים, מעמיק אי-שוויון חברתי וכלכלי ומגביר את הפגיעות.
זו הסיבה שפעולת אקלים חייבת להיות חלק מהאסטרטגיה להתערבויות הומניטריות, פיתוח ושלום משולבות ברחבי העולם, במיוחד באזורים מוכי סכסוכים כמו המזרח התיכון, שבהם צפויים שינויי האקלים לערער עוד יותר את היציבות בחברות שבריריות ממילא.
בשנים הקרובות, בצורת, מחסור במים ואירועי מזג אוויר קיצוניים עשויים להגביר את העקירה, להפעיל לחץ נוסף על מערכות ציבוריות מוחלשות ולהחמיר את תנאי החיים למיליונים.
בצורת חוזרת תרמו לעקירת כמעט 140,000 בני אדם בעיראק נכון למרץ 2024, על פי הערכות IOM. בתימן, 240,000 בני אדם נעקרו לאחרונה ב-2023, בעיקר עקב שיטפונות, בנוסף ל-4.5 מיליון בני אדם שנעקרו מהסכסוך המתמשך.
תנועה מהירה יותר כדי לצמצם את השפעת שינויי האקלים, בהתאם להסכם פריז, היא חיונית. אבל עבור קהילות פגיעות ושבריריות, חשוב לא פחות לעזור להן לבנות חוסן ויכולת הסתגלות, כדי שנוכל למזער, לטפל ואף למנוע עקירה והגירה כפויה.
פורום אסואן שהסתיים לאחרונה, הדגיש את הצורך הדחוף לטפל בהשפעות האקלים והקונפליקט. הנושא היה בולט בדיונים במצרים ב-COP27, באיחוד האמירויות ב-COP28, ויהיה שוב באזרבייג'ן ב-COP29 הקרוב.
אולם עד כה, התמיכה בפעולה נופלת. באזור הערבי, שש מדינות מתעוררות – שלוש מהן מושפעות סכסוך – קיבלו רק 6% מהתמיכה במימון האקלים שניתנה לאזור הערבי בעשור האחרון.
פעולה ותמיכה כספית לא יכלו להיות דחופים יותר. ברחבי העולם, אבל במיוחד באזור ה-MENA, הסכסוכים הופכים ממושכים ומורכבים יותר, מרותקים למערכות של ממשל חלש, אי שוויון והידרדרות סביבתית.
ההשלכות של אותם סכסוכים מורכבים גם הולכות וגדלות יותר. עדויות מצביעות על כך שמדינות היוצאות ממלחמת אזרחים דורשות בממוצע 14 שנים להתאוששות כלכלית ו-25 שנה לבנות מחדש מערכות ומוסדות.
אתגרי האקלים המתמשכים, בנוסף לצרכים ההומניטריים ההולכים וגדלים במדינות מושפעות הסכסוך הללו, רק יהפכו את בניית השלום, ההתאוששות והפיתוח למאתגרים עוד יותר.
דרושה גישה פרואקטיבית ומונעת יותר ברחבי הקהילה הבינלאומית. עלינו להשקיע ולתעדף מניעה.
עלינו – בשוויון – לקצור את היתרונות של חדשנות אחראית, שימוש בטכנולוגיה, לקדם חברות שלום ומכילות, לספק גישה לצדק לכולם, ולבנות מוסדות אפקטיביים ובעלי דין וחשבון כדי לרתום את כוח השלום והפיתוח.
לעולם לא נסתגל באמת לכל השפעות שינויי האקלים ללא שלום יעיל וקץ לסכסוכים ארוכי השנים והחוזרים שהניעו כל כך הרבה עקירה, במיוחד באפריקה. אם מדינות העולם באמת רציניות לגבי עמידה ביעדי הפיתוח בר-קיימא לשנת 2030, מנהיגים בעולם חייבים להתגבר ולעזור לסיים את המלחמות.
ההצטלבות של שינויי אקלים, קונפליקט ועקירה היא אתגר מורכב ומתגבר הדורש תגובה גלובלית מתואמת. על ידי פעולה מוקדמת, השקעה בחוסן, בניית יכולות או מבנים ממשלתיים, ושילוב פעולה אקלימית עם מאמצי הומניטריים ופיתוח, נוכל לפעול לקראת עתיד שבו הגירה היא בחירה, לא הכרח.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
