בערך בזמן הזה, שהיד החל לעבוד כשוטר בזמן שאחיו הבכור הצטרף לצבא.
הם דחקו בנאדים להמשיך בהשלכת כידון. "הוא תמיד היה אדם ביישן ושקט שלעתים קרובות שומר על עצמו. שנינו ידענו שהוא אוהב את הספורט אבל מעולם לא דיברנו עליו בפומבי", אמר שדיד. "אמרנו לו, 'אל תדאג לגבי כסף. יש לנו עבודות. אנחנו יכולים לתמוך בבית שלנו'".
עם מבנה הספורט של פקיסטן סובב סביב ארגונים במגזר הציבורי המציעים הזדמנויות תעסוקה לספורטאים מוכשרים, מעלליו האתלטיים של נאדים עוררו תשומת לב מקומית, ומחלקות שונות חיפשו אותו כמה שנים לאחר מכן.
ב-2015 הגיע נציג הצבא והתקשר. "סירבתי להם לחלוטין", נזכר סאקי. "אמרתי לו, 'האימונים שלך יהרוס את הספורטאי שלי'." הוא היה מודאג מכך שנדים יעשה גם אימוני צבא וגם ספורט.
"הוא בעצם עובד קשה במיוחד ללא תקופת החלמה. אתה לא יכול להכריח או להלקות שחקן ולומר שעבודה במשך שעות ארוכות היא חלק מהאימונים", הסביר סאקי.
סאקי, שאימן את נאדם עד 2015, עדיין שומר על קשרים הדוקים עם הספורטאי.
סאקי מאמין שהגורם החשוב ביותר מאחורי הצלחתו של נאדים הוא הענווה שלו ואמר שהוא לא "נגוע" בתהילה או בכסף.
"הוא לא מפגין יהירות או גאווה. כשהוא מגיע למיאן צ'אנו לראות אותי, הוא מוודא שהוא הולך מאחורי. הוא מבטיח שהוא פותח לי את הדלתות ומחכה עד שאשב", אמר סאקי.
נזכר באירוע מלפני כמה שנים, בעל המלון אמר כי נאדם היה במחנה אימונים באיסלמבאד כשסאקי נלקח לבית החולים עקב סיבוך לבבי.
"איכשהו, הוא גילה, והוא עזב את המחנה כדי לבוא לראות אותי בהתראה של יום. נאלצתי לנזוף בו, למרות הבריאות שלי, להגיד לו לחזור לאימונים", נזכר סאקי בצחקוק.
נאדים מתייחס לסאקי כ"אביו הרוחני". לפני עשור, כשהוא אפילו לא ידע שקיימים דוקרנים ספציפיים למטילי כידון, שלא לדבר על הבעלים שלהם, היה זה סאקי שקנה לו את הזוג הראשון שלו.
הספורטאי גם אמר שבזכות סאקי הוא הבטיח תעסוקה במחלקת הספורט של הרשות לפיתוח המים והחשמל (WAPDA), שירות ציבורי בבעלות ממשלתית שמשלמת לו ריטיינר חודשי.
"WAPDA ערכה ניסויים עבור מחלקת הספורט שלה כשסאקי סאהיב סידרה את כניסתי לשם, והצלחתי לזרוק לשם 56 מטר (184 רגל), מה שגרם לכולם לשים לב", נזכר נאדים.
תוך חודשיים מהצטרפות ל-WAPDA, נדים, אז בן 18, הפך לאלוף המדינה של פקיסטן לשנת 2015.
"הגענו לזריקה השישית והאחרונה, ועד אז הייתי חמישי בתחרות עם ספורטאי צבאי שזרק 69 מטר (226 רגל). כולם חשבו שהתחרות הסתיימה. אבל איכשהו, הצלחתי לדחוף את עצמי וזרקתי זריקה של 70 מטר (300 רגל), מה שהקנה לי את מדליית הזהב", סיפר נאדים בחיוך קצר וביישן.
Nadeem נבחר אז למשחקי דרום אסיה 2016 בהודו, התחרות הבינלאומית הראשונה שלו.
אירוע הספורט, שהתקיים בגוואהאטי, הודו, היה גם הפעם הראשונה בה נאדים התחרה מול הכוכב ההודי שעלה אז Neraj Chopra.
נאדים, שנכנס לטורניר עם נגיחה במרפק הזריקה שלו, עדיין הצליח בזריקה של 78.33 מטר (257 רגל), וזכה במדליה הבינלאומית הראשונה שלו, ארד, כשצ'ופרה הבטיח את הזהב.
"השיא הפקיסטני הקודם נמשך כמעט שני עשורים, אז הייתי מאוד מרוצה מהמאמץ שלי", שיקף נאדים.
