בעלי חיים הם מרכיב חיוני הן במערכת המזון האפריקאית והן בפרנסה הכפרית. באפריקה יש כ-400 מיליון בקר בלבד, ומגזר בעלי החיים מהווה 30 עד 40 אחוז משמעותיים מכלל התוצר המקומי הגולמי החקלאי ברחבי היבשת.
לכמויות קטנות של בשר, חלב וביצים יכולות להיות יתרונות משנים חיים בהתמודדות עם תת-תזונה, וחיות משק גם מספקות מקור הכנסה אמין כאשר חלופות פשוט אינן קיימות.
עם זאת, מנקודת מבט סביבתית, בעלי חיים נתפסים לעתים קרובות רק כבעיה, התורמים לאובדן בתי גידול, פליטת גזי חממה והידרדרות קרקע. ההשקפה הצרה הזו מחמיצה מציאות הרבה יותר ניואנסית. זו גם הסיבה שמימון נחוץ לא מושקע במגזר.
עם תחילת המפגש ה-16 של ועידת הצדדים לאמנה בדבר מגוון ביולוגי בקאלי, קולומביה וכאשר האו"ם מתכונן לוועידת שינויי האקלים השנה (COP29) ולמפגש ה-16 של הצדדים לאמנה למאבק במדבור, חשוב לטפל בתפיסות מוטעות לגבי בעלי חיים.
בהקשר של התקדמות הפיתוח, יש לראות בבעלי חיים כמו פרות, עיזים, גמלים וחזירים "פתרונות עם רגליים" במאבק במשברי האקלים והסביבה המתגברים הללו בקנה מידה.
עבור מדינות כמו קניה, שבהן משק החי טבוע עמוק בפרנסה ובתרבות, חשוב לישיבות האו"ם לראות את חיות המשק הללו מנקודת המבט שלנו ולעזור לתעל את מימון האקלים והמגוון הביולוגי לפוטנציאל שלה ככוח לטובה.
ראשית, בניגוד לאמונה הרווחת, בעלי חיים יכולים להיות סוכנים רבי עוצמה של שימור המגוון הביולוגי כאשר מנוהל נכון. מערכות מרעה מנוהלות היטב מסייעות בשמירה על מערכות אקולוגיות, בשליטה על מינים פולשים ומטפחים את התחדשותם של צמחים מקומיים מגוונים באזורים מושפלים. קהילות פסטורליות בקניה, מהמסאי ועד הסמבורו, הבינו את זה מזמן, כשהן משתמשות במרעה של בעלי חיים ככלי לאיזון מערכות אקולוגיות וקידום המגוון הביולוגי תוך אספקת מקורות הכנסה חיוניים וייצור. כמעט 20 אחוז של חלב קניה.
ובשימורות רבות, בעלי חיים משולבים בכוונה באסטרטגיות לשימור חיות בר. בקר רועה באופן סיבובי, מחקה דפוסים טבעיים הנראים אצל אוכלי עשב בר כמו זברות וצבאים. גישה זו מסייעת במניעת רעיית יתר, שומרת על שטחי עשב בריאים ותומכת הן באוכלוסיות החיות והן של חיות הבר.
שנית, במונחים של פעולה אקלימית, תפקידם של בעלי חיים מבוסס לרוב רק על פליטת המתאן שלהם, במיוחד במקרה של בעלי חיים מעלי גירה כמו בקר. עם זאת, הפוטנציאל של בעלי חיים לתרום לפתרונות האקלים הוא רחב הרבה יותר, במיוחד באזורים כמו אפריקה.
במונחים של הפחתה, שיפור ניהול שטחי שטח ואימוץ שיטות האכלה נבונות באקלים יכולים להפחית משמעותית את הפליטות הקשורות לבעלי חיים. לדוגמה, שילוב מספוא עמיד באקלים במערכות מרעה משפר הן את הפריון והן את התוצאות הסביבתיות.
יתרה מכך, שיטות מרעה בר קיימא יכולות למלא תפקיד מכריע בהורדת עוצמת הפליטות של ייצור בשר ומוצרי חלב באמצעות קיבוע פחמן. אזורי טווח, הנחשבים לעתים קרובות לשממה, הם למעשה חלק משקעי הפחמן הגדולים ביותר של כדור הארץ. כאשר הם מנוהלים כראוי, הם אוגרים כמויות משמעותיות של פחמן בקרקעות שלהם, וניהול נכון יכול לתרום לא פחות 20.92 ג'יגהטון של הפחתת האקלים עד 2050.
בחזית ההסתגלות, בעלי חיים הם גלגל הצלה קריטי עבור קהילות המתמודדות עם שונות אקלימית גוברת, כולל באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה של קניה. על ידי העברת בעלי החיים שלהם על פני נופים בתגובה לשונות בגשמים, רועים מנהלים ביעילות משאבים נדירים תוך הימנעות מרעיית יתר.
ניידות סתגלנית זו, יחד עם השימוש בגזעי בעלי חיים מקומיים המותאמים לאקלים קשה, מספקים חיץ קריטי נגד בצורת ולחצי אקלים אחרים – על אחת כמה וכמה כאשר ביטוח משק חי מבוסס מדד זמין. בקר זבו מזרח אפריקאי, למשל, מצויד טוב יותר לשרוד על מספוא מוגבל ואיכותי בתנאים יבשים, מה שהופך אותם לחיוניים לחוסן האקלים בקניה.
לבסוף, ככל שמשבר השפלת הקרקע העולמי מחמיר, מתברר יותר ויותר שניהול בעלי חיים בר-קיימא יכול להיות כלי לשיקום ושיקום קרקע. איפשהו בין 25 ל-35 אחוז משטחי הטווח בעולם סובלים מצורה כלשהי של השפלה. אם נותרים ללא השגחה, הם הופכים ללא פרודוקטיביים, מפחיתים את ביטחון התזונתי ומניעים אנשים לנטוש אזורים כפריים. מערכות בעלי חיים יכול למעשה לעזור להפוך מגמה זו על ידי קידום בריאות הקרקע והתחדשות נופים.
שיטות מרעה בר קיימא, לרבות רעייה סיבובית וצפיפות גרבים מבוקרת, מאפשרות לשטחי מרעה להתאושש ולהחזיר את פוריות הקרקע. על ידי העברה אסטרטגית של בעלי חיים ברחבי הארץ, שיטות אלו מונעות רעיית יתר ומעודדות צמיחה של צמחים בעלי שורשים עמוקים, המייצבים את הקרקע ומשפרים את החזקת המים. יתר על כן, שטחי טווח בריאים תומכים במגוון רחב של מיני צמחים, מגנים על פרשת מים ומשפרים את החוסן הכללי של המערכת האקולוגית.
מה שמעלה את השאלה, אם בעלי חיים הם כל כך קריטיים לכל הנושאים הסביבתיים האלה, מדוע המגזר עושה זאת לקבל כל כך מעט מימון? מימון אקלים בינלאומי צריך לתת עדיפות לתמיכה במערכות בעלי חיים בנות קיימא, מתוך הכרה בתפקידן הייחודי בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים רחבים תוך אספקת מזון, פרנסה וצמיחה כלכלית.
בעלי חיים הם לא האויב במאבק הזה. במקום זאת, הם חלק בלתי נפרד מהפתרון, במיוחד באזורים כמו אפריקה שבהם קהילות פסטורליות ובעלי חיים תלויות בהם כדי לשרוד.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
