וושינגטון הבירה – נסרין לא תוכל להצביע ב בחירות בארצות הברית בנובמבר.
ובכל זאת, לנערה בת ה-27 יש מסר למועמדים לנשיאות, בשם אפגנים כמוה שנמלטו בזמן שארצות הברית הסיגה את חייליה מאפגניסטן באוגוסט 2021.
"אני באמת רוצה שהם ישמעו אותנו, במיוחד לשמוע את הקולות האלה שעבדו עבור ארה"ב", אמרה נסרין, שביקשה להשתמש בשם בדוי, לאל-ג'זירה.
ביום שישי מלאו שלוש שנים לעזוב החיילים האמריקנים האחרונים את אפגניסטן, וסיימו נוכחות צבאית של שני עשורים שהחלה עם הפלת ממשלת הטליבאן ב-2001.
אבל האופי הכאוטי של הנסיגה הצבאית – והשיקום המהיר של שלטון הטליבאן – הטילו צל ארוך על הפוליטיקה האמריקאית.
מקור לביקורת דו-מפלגתית מתמשכת, הנסיגה הפכה לנקודת דיון בולטת במירוץ לנשיאות ב-2024, כאשר הדמוקרטים והרפובליקנים מחליפים את האשמה על החיים שאבדו במהלך עזיבתם של החיילים.
אבל אפגנים כמו נסרין אומרים שיש פרספקטיבה חשובה שאבדה במהלך שנת הבחירות: זו שלהם.
"הבחירות האלה חשובות לא רק לאמריקה. זה חשוב גם לאפגנים", אמרה נסרין, המתגוררת באזור מפרץ סן פרנסיסקו בקליפורניה.
"עבור אפגנים שהיגרו לכאן ועבור אפגנים באפגניסטן… במיוחד הנשים, לבחירות האלה תהיה השפעה עצומה".
שתי מפלגות, מחלוקת אחת
מה שקרה ב-2021 הוא סיפור שמסבך את השחקנים המרכזיים במירוץ לנשיאות השנה.
בשנת 2020, ממשלו של הנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ הגיע להסכם שנוי במחלוקת עם הטליבאן להסיג את כל כוחות ארה"ב מאפגניסטן בתוך 14 חודשים.
כמה חודשים לאחר מכן הפסיד טראמפ את הצעתו להיבחר מחדש. יורשו, הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן, פיקח על פינוי מטורף של אזרחי ארה"ב, בעלי ברית של הקואליציה ועשרות אלפי אפגנים פגיעים בזמן שהמועד הגיע.
עד אוגוסט 2021, הטליבאן שטף את המדינה במתקפת בזק, והחזיר לעצמו את כוחו הקודם. כוחותיה נכנסו לבירת אפגניסטן קאבול ב-15 באוגוסט. המטוס האמריקאי האחרון טס מחוץ לעיר ב-30 באוגוסט.
באותם ימים אחרונים, בהתקפת פצצה נהרגו כ-170 אפגנים שקיוו להיכנס לשדה התעופה, כמו גם 13 חברי צבא ארה"ב.
לחוקרים ממשלתיים יש האשימו הממשלים של ביידן וטראמפ על המצב הכאוטי: טראמפ על השגת הסכם נתפס כמעדיפה הטליבאן וביידן על שהתקדמו עם התוכנית מבלי להכניס אמצעי הגנה לעצור את הטליבאן.
טראמפ גם התמודד עם ביקורת על הגבלת דרכי הבריחה של אפגנים לארה"ב.
כעת הוא, שוב, המועמד הרפובליקני לנשיאות. בינתיים, סגנית הנשיא של ביידן, קמאלה האריס, עומדת בראש הכרטיס הדמוקרטי.
כישלון מתמשך
אבל התומכים אומרים ששני הצדדים עדיין צריכים להתמודד עם דילמה מתמשכת: איך להגן על מאות אלפים של אפגנים שחוששים מדיכוי תחת הטליבאן.
רבים שנשארו מאחור נחשבים למטרות סבירות עבור הטליבאן, במיוחד אם הם עבדו עבור הצבא האמריקני או הממשל הנתמך על ידי ארה"ב.
אפילו בקרב אלה שפונו, רבים נותרו בחוסר ודאות מתמשך, ללא דרך ברורה לתושבות או אזרחות אמריקאית. אחרים מצאו שהמסלולים המשפטיים לארה"ב צרים מדי וחיפשו יותר מסלולים מסוכנים להיכנס לארץ.
נסרין מצידה אמרה שהיא עבדה כמתורגמנית בשגרירות ארה"ב בקאבול.
לאחר שנמלטה, היא הצליחה להפוך לתושבת ארה"ב באמצעות "ויזת עולה מיוחדת" (SIV) תוכנית המיועדת לאפגנים שעבדו עבור ממשלת ארה"ב.
מפונים אחר, שביקשה להזדהות רק כנאצנין, ברחה מקאבול בטיסת פינוי עם אחותה בת ה-16 בעקבות עליית הטליבאן.
מאז היא קיבלה מקלט בארה"ב, אבל היא אמרה שהיא רואה רק הבטחות שהופרו משני הצדדים שכן אפגנים רבים אחרים הן בארה"ב והן באפגניסטן נותרו במבוכה.
"אני לא חושבת שקולות אפגנים נשמעים על ידי פוליטיקאים", אמרה לאל-ג'זירה.
"המסר שלי למועמדים לנשיאות הוא שאתה לא מייצג את רוב חברת הפליטים או האמריקאים שאני מכיר או רואה את נקודת המבט שלהם על פלטפורמות מדיה חברתית ושהבטחות השווא שלך מצוינות".
מסלולי הגירה לא מספקים
ארש עזיזדה – מנכ"ל אפגנים למען המחר הטוב יותר, קבוצת הסברה – אמר כי חברי הקהילה האפגנית בארה"ב, כמוהו, חשים "תחושת כעס ואכזבה" בעונת הבחירות "כשאנחנו מסתכלים על שני המועמדים" .
"אנחנו מרגישים די בלתי נראים בעונת הבחירות הזו", הוסיף.
הקבוצה של עזיזדה בילתה את שלוש השנים האחרונות בדחיפה למסלולי הגירה נוספים עבור אלו שנמלטו מהטליבאן, כולל הגדלת ויזות מיוחדות לאפגנים שעבדו ישירות עם ארה"ב ומסלולים לתושבות קבע עבור מפונים אחרים.
אבל התקדמות קטנה הושגה, הסביר עזיזדה.
"זה היה סימן ההיכר של הנשיאות של ביידן לשקול כל דבר שקשור לאפגניסטן רדיואקטיבי", אמר עזיזדה. "והדמוקרטים עברו את עונת הבחירות הזו בקושי אזכור של אפגניסטן או העם האפגני".
זה כולל לא להזכיר את 160,000 האפגנים שהועברו בהצלחה לארה"ב מאז הנסיגה, משהו שלטענת עזיזדה יכול להיות ממוסגר כניצחון של הדמוקרטים.
ממשל ביידן שידרג את הטיפול בבקשות לוויזת מהגרים מיוחדים, שכמעט נעצר תחת טראמפ.
ובכל זאת, נכון למרץ, 60,230 מועמדים הגישו את כל הניירת הנדרשת והמתינו לאישור ראשוני כדי להתקדם בתהליך, לפי למשרד החוץ האמריקאי. עוד 75,000 היו גם הם בתהליך הגשת מועמדות.
הממשל גם הגביר את עיבוד הפליטים עבור אפגנים, עם 11,168 פליטים שהתקבלו עד כה בשנת הכספים 2024. זאת עלייה מכ-6,500 שהתקבלו בשנת הכספים 2023 וקצת יותר מ-1,600 בעקבות הנסיגה המיידית, בשנת הכספים 2022.
המבקרים בכל זאת טוענים כי המסלולים המשפטיים עבור אפגנים פגיעים עדיין אינם מספקים.
אפגניסטן בתור 'חיבוק'
בעוד שהדמוקרטים שתקו ברובם בנושא הנסיגה מאפגניסטן, עזיזדה ציין שהרפובליקנים אימצו את הנושא במחזור הבחירות הזה – אבל רק כ"חיבוק וכלי מפלגתי".
זה היה ברור ביום שני, כאשר טראמפ אירח אירוע קמפיין בבית הקברות הלאומי ארלינגטון בווירג'יניה. הוא הצטרף למשפחות של כמה חיילים שנהרגו בשדה התעופה בקאבול לטקס זיכרון שם.
שעות לאחר מכן, טראמפ נשא נאום בוועידה של חברי המשמר הלאומי בדטרויט. מול אנשי צבא ומשפחותיהם, הוא הדגיש את תפקידם של הדמוקרטים בנסיגת כוחות אפגניסטן.
"נגרמת על ידי קמאלה האריס, ג'ו ביידן, ההשפלה באפגניסטן הביאה את קריסת האמינות והכבוד האמריקאים בכל רחבי העולם", אמר טראמפ לקהל.
הוא התחייב "לשיג את התפטרותו של כל פקיד בכיר שנגע באסון אפגניסטן, להיות על שולחני בצהריים ביום ההשבעה".
בהצהרה שלאחר מכן, האריס הגן על הנסיגה, ואמר שממשל ביידן "הוכיח שאנחנו עדיין יכולים לחסל טרוריסטים, כולל מנהיגי אל-קאעידה ודאעש, ללא חיילים פרוסים לאזורי לחימה".
עבור עזיזדה, מילה אחת מתארת בצורה הטובה ביותר את היעדר כל אזכור של אפגנים בשיח הבחירות: "דה-הומניזציה".
הזדמנות פוליטית?
ובכל זאת, כמה מהתומכים ראו סיבה לתקווה בהכללתם של אפגנים במצע המדיניות של הוועדה הלאומית הדמוקרטית, שפורסמה בתחילת החודש.
הוא קורא ל"הוראות לייעל בקשות של בעלות ברית אפגניות בסיכון" באמצעות תוכנית הפליטים של ארה"ב ו"תהליך להתאמה של מעמדם של מפוני אפגנים לתושב קבע חוקי".
אפגנים רבים שפונו במהלך נסיגת החיילים קיבלו גישה לארה"ב באמצעות "שחרור הומניטרי על תנאיתוכנית, המאפשרת להם לחיות ולעבוד בארץ. עם זאת, הוא אינו מציע מסלול לתושבות קבע.
חקיקה המכונה חוק ההתאמה האפגנית, שתיצור את המסלול הזה – כמו גם אמצעי תמיכה אחרים באפגנים בארה"ב – המשיך להידרש בקונגרס.
ג'וזף עזאם, עורך דין ויו"ר הקרן האפגנית-אמריקאית, אמר כי החקיקה נעצרה ב"רוח הנגדית" של חלוקה מפלגתית עמוקה בנוגע להגירה.
הרפובליקנים, הסביר, התנגדו במידה רבה להגברת ההגירה. הדמוקרטים, בינתיים, "זנקו ימינה" בנושא.
"כל סוג של איתות שיש להם אמפתיה – או שיש נטיות, או שיש אנשים שהגישה ההולכת וגוברת זו להגירה לא חלה עליהם – נתפס כשגוי פוליטית", אמר עזאם.
עם זאת, עזאם טען כי על המועמדים לראות את הנושא כהזדמנות פוליטית ולא כאלבטרוס.
הוא הצביע על כך שקבוצות חיילים משוחררים בעלות השפעה תומכות בהגדלת מסלולי ההגירה של אפגנים שעבדו לצד הצבא האמריקני, כולל באמצעות חוק ההסתגלות של אפגניסטן.
ותיקים, הוסיף, הם גם גוש הצבעה רב עוצמה במדינות מתנדנדות כמו פנסילבניה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה.
"בחמש או שש המדינות שכנראה הולכות להכריע בבחירות האלה יש במקרה גם כמה מהאוכלוסיות הגדולות ביותר של יוצאי ארה"ב", אמר עזאם. "אם אתה יכול להעביר כמה אלפי אנשים ומשפחותיהם בנושא הזה במדינת מפתח, אלו הבחירות, נכון?"
"מכבד את התחייבויותיו"
כשנשאלו על הנושאים שהם רוצים לשמוע על מסלול הקמפיין, נציגי הפליטים האפגניים ציינו מספר עצום: החל מרפורמת הגירה ועד להגדלת המימון לשירותי יישוב מחדש.
בעבודתה, למשל, עורכת הדין להגירה לילה איוב עוזרת להוביל את Project ANAR, קבוצה ללא כוונת רווח המספקת שירותים משפטיים לאפגנים שהגיעו לאחרונה.
היא אמרה לאל-ג'זירה שעם מעט אפשרויות להגירה חוקית, האפגנים עושים מסעות בוגדניים מעבר לגבול דרום ארה"ב. זה משאיר אותה מודאגת מהדגש על עונת הבחירות הזו הגבלות גבולות ומקלט.
"אמריקאים אפגנים, כמוני, הם בוחרים, ואנחנו צריכים לשמוע תמיכה יזומה בקהילה שלנו, לא רק במונחים של מסגרת ביטחון לאומי", אמרה.
"הקהילה שלנו הושפעה מעשרות שנים של מדיניות חוץ ונוכחות צבאית של ארה"ב, ושיש תקדים היסטורי לחקיקת הגנות".
נהיד סמדי בהרם, מנהלת המדינה בארה"ב של קבוצת הקהילה הלא מפלגתית "נשים למען נשים אפגניות", אמרה שהיא מקווה למועמדת לנשיאות ש"דואגת לזכויות נשים, למישהו שאכפת לו מזכויות המהגרים".
היא שוחחה עם אל-ג'זירה ימים ספורים לאחר שהטליבאן פרסם א רפסודה חדשה של חוקי "משנה וסגולה", האוסרים על נשים להישמע בציבור, בין היתר.
בהרם הוסיפה כי היא רוצה לראות יותר מימון לשירותי בריאות משפטיים ונפשיים לאפגנים בארה"ב. קבוצות קהילתיות רבות מסתמכות בעיקר על תרומות מקרנות ויחידים, היא הסבירה.
"אני מקווה לבחירות האלה, ואני מקווה שהבחירות יכניסו הרבה חיים למצב באפגניסטן ולתהליך הפינוי", אמרה. ובכל זאת, היא הודתה, "זה יהיה קשה מאוד".
חליל אנוורי, שעובד בוועדה האמריקאית לפליטים ומהגרים, מלכ"ר לא מפלגתי, אמר כי על המועמדים לראות בתמיכה באפגנים הודעה רחבה יותר לעולם על חוזק האידיאלים של ארה"ב.
"במשך שנים רבות, ארה"ב – כשזה מגיע להיות מקום מפלט – בעולם, היא הייתה המדינה המובילה. עם זאת, בשנתיים האחרונות, בהתבסס על מדיניות שננקטה, היא איבדה את המעמד הזה", אמר אנוורי, שגם ברח מאפגניסטן בטיסת פינוי בעקבות השתלטות הטליבאן.
מתן הזדמנויות לאפגנים לחפש ביטחון היא דרך שבה ארה"ב יכולה להחזיר את המעמד הזה ולחזק את מעמדה על הבמה העולמית, הוא הסביר.
"זה הולך יד ביד עם ההבנה שארה"ב מכבדת את התחייבויותיה לבעלי בריתם", אמר אנוורי. "את זה רואים אנשים בכל רחבי העולם כשההבטחות שניתנו מתכבדות."
