העולם עומד בפני משבר אקלים, ומעט מדינות חשות את השפעתו בצורה חריפה יותר מאשר אפגניסטן. זה כרגע מדורג במקום השביעי במדד ההסתגלות העולמי של נוטרדאם מהמדינות הפגיעות ביותר והפחות מוכנות להסתגל לשינויי האקלים. אוכלוסיית אפגניסטן נתונה במעגל קסמים של שיטפונות, בצורת, קור וגלי חום וחוסר ביטחון תזונתי. למדינה עם ה התרומות ה-11 הנמוכות ביותר לנפש לפליטת פחמן גלובלית, היקף ההשלכות שהוא מתמודד הוא עוול טרגי.
בשנת 2024, אפגניסטן חוותה שיטפונות קשים שהרסו קרקע חקלאית חיונית במחוזות הצפוניים, ומאות בני אדם נהרגו. לפני כן, המדינה נהרסה בבצורת במשך שלוש שנים רצופות. יבולים הושמדו, עוזבים מיליוני אנשים ללא מקור ההכנסה והמזון העיקרי שלהם. ובכל זאת, למרות ההשפעה ההולכת וגוברת של שינויי האקלים על העם האפגני, המדינה לא נכללה מייצוג במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC) – המנגנון העיקרי לשיתוף פעולה אקלימי עולמי – מאז השתלטות הטליבאן באוגוסט 2021. גם מקורות מימון עיקריים להסתגלות לאקלים הושעו.
בוועידת האו"ם לשינויי אקלים COP29, המדינה שוב מודרת מהמשא ומתן. עם זאת, בצעד חיובי לקראת הכללה, הסוכנות הלאומית להגנת הסביבה של אפגניסטן הייתה מוזמן כאורח של המדינה המארחת ובתקווה תינתן ההזדמנות להציג את תוכנית הפעולה האקלימית המעודכנת של אפגניסטן. המדינה מיוצגת גם על ידי צירים משני ארגוני חברה אזרחית אפגניסטן המוסמכים כמשקיפים.
מניעת סיוע באקלים משמעו להעניש את האוכלוסייה האפגנית על מעשי מנהיגיה. ההשלכות נשאות על ידי האנשים, לא הרשויות בפועל. אפגניסטן נמנעת מגישה לקרן האקלים הירוקה, מקור מימון חיוני למדינות מתפתחות כדי להסתגל להשפעות שינויי האקלים. הדרה זו פוגעת ישירות בפגיעים ביותר באפגניסטן ומתרחשת בתקופה שבה התמיכה הבינלאומית באפגניסטן באופן כללי פוחתת במהירות.
הצורך בהתערבות הוא דחוף. סך הכל 12.4 מיליון אנשים חווים חוסר ביטחון תזונתי חריף, וארבעה מיליון אנשים, כולל 3.2 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש, סובלים מתת תזונה חריפה, על פי תוכנית המזון העולמית (WFP). חקלאים זקוקים למערכות השקיה ברות קיימא וגידולים עמידים יותר, וקהילות זקוקות להיערכות חזקה יותר לאסונות. ללא ההשקעות הללו, העוני יעמיק, ומיליוני אנשים יתמודדו עם משבר הומניטרי חמור עוד יותר. נשים וילדים שכבר נושאים בנטל של חוסר ביטחון תזונתי יסבלו הכי הרבה. החקלאות מעסיקה יותר נשים מכל מגזר כלכלי אחר במדינה, ובאמצעות הדרת אפגניסטן ממימון אקלים, הקהילה הבינלאומית למעשה מענישה את אלה שהיא נשבעה להגן עליהם.
הרתיעה בקרב ממשלות מערביות בעיקר מלהתקשר עם הטליבאן לא צריכה לבוא על חשבון העם האפגני. מומחים וארגונים לא ממשלתיים הציעו אסטרטגיות קונקרטיות כדי להבטיח שמימון אקלים יגיע לעם האפגני מבלי לתת לגיטימציה לטליבאן, למשל באמצעות שותפויות של ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים ולאומיים. הקהילה הבינלאומית חייבת להקשיב להמלצותיה ולהתחייב למצוא אסטרטגיות בונות וארוכות טווח למתן תמיכה.
המדע ברור: אם לא נעשה דבר, הבעיות של אפגניסטן עם הבצורת וההצפות רק יחריפו. באפגניסטן היה המספר הגבוה ביותר של ילדים שנעקרו עקב מזג אוויר קיצוני בשנת 2023, יותר מ-700,000, על פי מרכז ניטור העקירה הפנימית. רק בחודש שעבר, ה WFP הזהיר שההתמדה של דפוסי מזג האוויר של לה נינה עד לחורף 2024 תוביל ככל הנראה לפחות גשם ושלג באפגניסטן, יסכן את קציר החיטה הבא ותדחף עוד יותר אנשים לקראת רעב.
שינויי האקלים אינם יודעים גבולות, והקהילה הבינלאומית חייבת להפגין סולידריות עם הפגיעים ביותר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפנות עורף לאפגניסטן. כל יום של חוסר מעש מעמיק את אסון האקלים של אפגניסטן.
מאמר זה נכתב בשיתוף:
עבדולהדי אחקזאי, פעיל אקלים משתתף ב-COP29 ומנהל ארגון ההדרכות והפיתוח להגנת הסביבה
ד"ר אסם מאיאר, חוקר פוסט-דוקטורט של שינויי אקלים
צ'ארלס דייווי, מנהל מנכ"ל אפגנייד
קלאוס לוקגור, ראש המזכירות, DACAAR
נאסר מופלאחי, מנהל המדינה באפגניסטן, אנשים במצוקה
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחברים ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
