בעוד תושבי עזה מתמודדים עם רעב והמשך הפצצת בתיהם על ידי ישראל, ארגוני צדקה וארגונים מוסלמים רבים מנסים נואשות לעזור לשמור על הפלסטינים בחיים ולעזור לנזקקים.
עם זאת, רבים מהארגונים הללו גילו במהלך השנה האחרונה שהבנקים עליהם הם מסתמכים כדי לסייע בסיוע זה לתושבי עזה אינם רוצים לעבוד עם ארגוני צדקה המנוהלים על ידי מוסלמים – במיוחד אם הם מתמקדים בעזה. זה הפך להיות הפנה אליו בתור "מוסלמי תוך כדי בנקאות".
"נהגנו להתבדח כשהקמנו את החברה שלנו שיש לנו 99 בעיות ותשלומים לא היו אחת מהן, וזה השתנה במהירות", אומרת אמאני קילאווי, מייסדת שותפה של LaunchGood, פלטפורמת מימון המונים למוסלמים. "אני כן מרגיש שיש בדיקה נוספת על ארגונים מוסלמים".
LaunchGood הוא אחד מני ארגונים רבים שמנסים לעזור לאנשים מעזה שמצאו את חשבונות התשלום שלהם סגורים ללא סיבה ברורה במהלך השנה האחרונה. קילאווי אומרת שלדעתה הבנקים האלה חוששים לקבל פרסום רע על עבודה עם ארגונים מוסלמים בזמן שהוויכוח הרב במחלוקת על עתידן של ישראל ופלסטין נמשך.
"יש לך שתי בעיות במרחב שלנו: רוב הבנקים מאוד שונאי סיכונים. הם לא רוצים לתמוך בעבודה הומניטארית, למרות שכולן ארגוני צדקה רשומים במעמד תקין שעברו בדיקה", אומר קילאווי. "הנושא השני שיש לך הוא שהייתה פוליטיזציה של הסיוע ההומניטרי".
קילאווי אומר ששחקנים פרו-ישראלים יכתבו "חתיכות מכה" בתקשורת על ארגונים מוסלמים שונים ששולחים סיוע לעזה, וזה יכול לגרום לבנקים לא לרצות לעבוד איתם גם אם בסופו של דבר לא עשו שום דבר רע. ארגוני צדקה אלה מואשמים לפעמים בטעות בסיוע לקבוצות חמושות, ואלה במגזר הפיננסי אולי לא טורחים לחקור טענות כאלה.
"אני לא חושב שזה מנוגד לחוק האמריקאי כי הכל חוקי. אין שום דבר שמפר את תנאי השימוש שלהם. התחושה שלי היא שזו תקשורת שלילית", אומר קילאווי. "… ישראל-פלסטין היא נושא רגיש, בלשון המעטה. יש לך האנליסט הממוצע שלך מניו יורק שאולי מעולם לא פגש מוסלמי או עבד עם ארגון (מוסלמי) רואה את זה ומחליט לפרוש".
LaunchGood לא רק חוותה סגירת חשבונות הקשורים לשירותים פיננסיים אלא גם שירותים אחרים. קילאווי אומר שווייז, שעוזרת ל-LaunchGood לשלם לקבלנים, הוציאה אותה מהפלטפורמה. גם קלדרה, שירות מנויים שעוזר ל-LaunchGood לעקוב אחר התוכנה שלה, סגר במפתיע את חשבונה.
קלדרה לא הגיבה לבקשת תגובה.
ווייז אמרה לאל-ג'זירה שהיא מספקת את שירותיה ללקוחות "ללא קשר למאפיינים האישיים שלהם, כולל זהותם הדתית" וכי הם "כפופים גם לכללים נוקשים המסדירים את אופן הטיפול בחשבונות לקוחות קיימים".
"עבור חובות משפטיות ופרטיות, איננו יכולים לספק פרטים על מקרים בודדים, אך לעולם איננו לוקחים את ההחלטה לבטל חשבון בקלות, וזו תמיד תוצאה של בדיקה יסודית של הצוות שלנו", אמר דובר.
"לפעמים אנחנו קורבנות של ההצלחה שלנו. ארגון צדקה או פלטפורמה או לא ממשלתי יצליחו מאוד, וברגע שהחשבון שלך יגיע לרמה מסוימת, הוא עשוי להיבדק", אומר קילאווי. ייתכן שיוקצה לך מנהל חשבון חדש. זה החשד שלי כי המשכנו לגדול. אנחנו בעצם לא יודעים. איך מישהו בבנק נתקל ב-LaunchGood ומחליט 'אנחנו לא רוצים שום קשר לזה?' יש קובץ עלינו איפשהו?"
מגמה גדולה יותר
אילהאן עומר, חבר דמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית, היה חלק מקבוצת מחוקקים אשר ביקש מידע בפברואר מהבנקים הגדולים לגבי הסיבה להפליה של אמריקאים מוסלמים. לדבריהם, לסגירות חשבונות אלה יכולות להיות "השפעות הרסניות על הצרכנים".
"לפרקטיקה של 'הסרת סיכונים' על ידי מוסדות פיננסיים הייתה השפעה לא מידתית על עסקים בבעלות מוסלמים ומהגרים, וניתקה את הגישה לשירותים בנקאיים חיוניים", אמר עומר לאל-ג'זירה. "ההתנהגות המפלה הזו אינה מקובלת".
מה שברור הוא שסגירת חשבונות אלו אינן תקריות בודדות אלא חלק ממגמה גדולה יותר. יוסף צ'הוד, עוזר פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת כריסטופר ניופורט ועמית במכון למדיניות חברתית והבנה, אומר שבנקים סוגרים חשבונות של עמותות המנוהלות על ידי מוסלמים ב"שיעור גבוה באופן חשוד" במשך שנים.
המצב רק החמיר ככל שהסכסוך בעזה הסלים ומספר ארגונים הומניטריים בארה"ב ובאירופה המנסים לספק מזון לתושבי עזה סגרו את חשבונות הבנק שלהם והוקפאו עסקאות מאז תחילת הסכסוך הנוכחי, The Wall Street Journal דיווח, תוך ציטוט של לפחות 30 תקריות מה-7 באוקטובר ועד סוף מאי.
"מוסלמים אמריקאים נוטים באופן משמעותי יותר מהציבור הרחב לדווח על אתגרים בזמן בנקאות, בין אם זה בנקודת פתיחת חשבון, השלמת עסקה או ניהול חשבון בניהול תקין", אומר צ'הוד. "בערך אחד מכל ארבעה מוסלמים בסקר שלנו דיווח על מכשולים כאלה בטיפול במוסדות פיננסיים, שזה פי שניים מהשיעור בקרב הציבור הרחב". הסקר נערך לפני תחילת המלחמה בעזה.
צ'הוד אומר שהבעיה הזו "נוגעת על פניה", ונראה שהיא מייצגת פרקטיקות מפלות נרחבות. לדבריו, בעלי עסקים מוסלמים ומנהלים ללא מטרות רווח נוטים בערך פי שניים לקבל מידע ממוסדות בנקאיים שעסקה בינלאומית שהם ניסו הוגבלה, שהם שולחים או מקבלים כסף מ"אדם לא ידוע" או ש"מילת מפתח בעסקה שלהם" הייתה מסומן.
"כפי שאנו מציינים בכתבה שלנו דִוּוּחַזה די מדהים שאחד מכל שלושה מוסלמים בגילאי 30 עד 49 חווה קשיים בהתמודדות עם מוסדות פיננסיים. הנתון הזה מדאיג במיוחד מכיוון שזוהי קבוצת הגיל שהסבירה להקים עסקים ולרכוש בתים, אך מונעת מהם השתתפות מלאה בכלכלה האמריקאית", אומר צ'הוד.
מי שמכיר היטב את הנוהג של בנקים לסגור חשבונות של אנשים כחלק מהנוהג הזה של "הסרת סיכונים" הוא Anas Altikriti. הוא עיראקי בריטי שהוא המנכ"ל והמייסד של קרן קורדובה. אלטיקריטי היה חבר ב-HSBC במשך 29 שנים כאשר חשבונו וחשבונות משפחתו הקרובה נסגרו בפתאומיות בשנת 2014. הבנק הודיע לו כי אין הזדמנות לערער על החלטה זו ולא לברר לגביה.
"זה היה פתאום. לא הייתה בעיה. לא הייתה בעיה", אומר אלטיקריטי לאל-ג'זירה.
אלטיקריטי למד בעזרתו של עיתונאי רדיו 4 פיטר אובורן שקרן קורדובה סומנה באופן בלתי מוסבר כארגון טרור על ידי חברת ניתוח סיכונים בשם World-Check, מה שהוביל לסגירת החשבונות.
"הייתי המומה. אמרתי שזה מעבר לאמונה", אומר אלטיקריטי. "מאז נסגרו לי 18 חשבונות. זה הפך לסוג של סיבוב עליז. אתה מבין שבלי חשבון בנק, בעידן הזה, אתה פשוט לא יכול לפעול. אתה לא יכול לעלות על אוטובוס. אתה לא יכול לעשות את הדברים הכי פשוטים".
פתרון הבעיה הזו לא יהיה קל, ולא ברור כיצד תשפיע בחירתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ על הנוף, בהתחשב בעובדה שהוא תומך מרכזי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והבטיח לגרש את כל המהגרים שתומכים בחמאס ולגרש תלמידים שהם "אנטישמים".
עם זאת, צ'הוד ואחרים בקהילה המוסלמית נשארים נחושים להגביר את המודעות לבעיה זו ולעשות מה שהם יכולים כדי לטפל בה.
"המכתב שכתבו סנטור אליזבת וורן ועמיתיה בקונגרס למנכ"לים של JPMorgan Chase ו- Citibank היה בהחלט מעודד. כמו כן, נערכו מספר פגישות בתום לב עם פקידים בבית הלבן עם המשימה לתקן את היחס הדיפרנציאלי שעומדים בפני מוסלמים, אמריקאים שחורים ומהגרים אחרונים בבנקאות", אומר צ'הוד. "לתוצאות הבחירות השנה – לא רק לנשיאות, אלא גם בבית ובסנאט – תהיה השפעה עצומה על עד כמה יגיעו המאמצים המתהווים לטיפול שוויוני יותר".
סיטיבנק וג'יי.פי מורגן צ'ייס דחו שניהם בקשה להגיב.
קילאווי אומר ש-LaunchGood פועלת להפוך למעבד תשלומים משלה עם חברה בשם PayGood, והיא מנסה להפיץ את הבשורה על בעיות עם "בנקאות בעודה מוסלמית". היא מקווה שהמאמצים הללו יסייעו להפוך את המגמה של מוסלמים שלא יוכלו לשמור על גישה למוסדות פיננסיים.
