פרופ' איתמר רבינוביץ', שכיהן כנשיא השישי של אוניברסיטת ת"א, הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של המזרח התיכון ושגריר ישראל לשעבר בארה"ב, אבל בעיקר נחשב לאחד החוקרים המובילים של הפוליטיקה הסורית. ספרו "סוריה תחת שלטון הבעת' (1963–1966)" שראה אור באנגלית התבסס על עבודת הדוקטורט שלו וסקר את עליית מפלגת הבעת' הסורית במהלך ההפיכה במדינה השבטית.
העלאווים בסוריה, דת שבידלה עצמה מהאסלאם השיעי והפכה לתערובת מוזרה של אלמנטים אסלאמיים, פגאניים ונוצריים, התקיימה בהר העלאווים ונחשבה לחלשה ומנוצלת. שם גדלו גם האב חאפז אל אסאד ובנו בשאר. "נקודת המפנה הייתה כשהצרפתים החלו לטפח מיעוטים כמו העלאווים, הדרוזים והכורדים נגד הרוב הסוני שאותו ראו כתומך בלאומיות הערבית שעוינת את צרפת", אומר פרופ' איתמר רבינוביץ'. "וכשהקימו צבא מקומי, העלאווים בלטו בתוכו. עבור בן אדם שגדל בהר, קריירה צבאית הייתה סולם מצוין לקידום חברתי".
עם כינון עצמאותה של סוריה ב-45', היו בצבא סוריה עלאווים קצינים ונגדים, וגם הטייס חאפז אל אסד, שיהפוך לימים לנשיא סוריה. כשהעלאווים הקימו את מפלגת הבעת' שהציעה לאומיות ערבית חילונית, הם משכו את בני עדות המיעוטים שקיוו להימלט מהשוליים ולהשתלב באומה הערבית הגדולה.
ואולם, כשהבעת' תפס את השלטון ב-63' בהפיכה צבאית, היה זה רק עניין של זמן עד שהעלאווים נפטרו מכל המיעוטים האחרים ואסד האב כונן משטר רודני משפחתי ודיכא באכזריות כל ניסיון התנגדות. "ויחד עם זאת, חאפז אל אסד גם בנה את המדינה הסורית והפך אותה מחלשה וחסרת חשיבות למעצמה אזורית", אומר רבינוביץ'. "בעצם אסד הציע לציבור הסורי עסקה: אתם תקבלו את המשטר הדיקטטורי המושחת שלי ותקבלו בתמורה סדר וגאווה לאומית".
"בשאר לא היה המיועד אלא אחיו שנהרג בתאונת מכונית. הוא בכלל למד רפואת עיניים בלונדון, והיה בהשתלמות כשנקרא הביתה והולבש במדי רב סרן. אבא שלו חנך אותו במשך שש שנים עד שעלה לשלטון וניהל את סוריה בצורה בינונית. כשפרצה מלחמת האזרחים, הוא עשה טעות גסה ויצא נגדם באכזריות.
שורה של מדינות כמו ערב הסעודית, ירדן ומרוקו ידעו ללכת לקראת המפגינים והמורדים בשטחם. הן הכירו בתסיסה, עשו מחוות למורדים וחסכו לעצמן התקוממות עממית. שליט טורקיה ארדואן אמר לאסד שוב ושוב, לך לקראת המורדים, תעשה להם מחוות, אל תצא נגדם, ואסד לא שעה לעצתו. לכן ארדואן פנה נגדו והצטרף למורדים.
ב-2015 הם היו קרובים לניצחון, אבל אז הרוסים הצטרפו מהאוויר, וביחד עם איראן שעשתה עבודה מהקרקע דרך חיזבאללה, הצילו את אסד ושלטונו".
בשבוע האחרון המורדים שחררו אלפי אסירים שאסד כלא בבתי הכלא, הם מספרים את הסיפור האכזרי של הדיכוי?
"כן. במלחמת האזרחים נהרגו למעלה מחצי מיליון אזרחים ולפחות 1,500 מצאו את מותם בהפצצות כימיות. האסירים ששוחררו השבוע והתנאים שבהם הוחזקו מספרים את כל הסיפור. אסד היה דיקטטור ברוטאלי, אין בזה ספק בכלל".
יכול להיות שכשדיקטטורה מתמוטטת, הצבא שבנוי על הישרדות במקום נאמנות עורק לשליט הבא?
"כן ולא. שנים רבות, בוודאי בתקופת האב חאפז, נבנתה מערכת של שליטה בצבא ובמערכת הביטחון הסורי שבנויה על העלאווים. כל קצין היה מוצא מעליו ומתחתיו עלאווי. האנשים האלו אולי לא חשו חיבה למשטר אבל פחדו לעשות משהו נגדו, אם כי לאחרונה גם הצבא נחלש בגלל עריקות של חיילים סונים שלא רצו להילחם במורדים הסונים.
אני חושב שכל דיקטטור שמסתכל על מה שקרה בסוריה שואל את עצמו מה זה אומר לגבי. חלק לומד ועושה שינויים, וחלק אחר אומר, לי זה לא יקרה, כמו שבשאר אסד אמר בראיון ב-2011, כששאלו אותו על מה שקרה במצרים. אסד אמר, לי זה לא יקרה כי אני מייצג את ההתנגדות ולכן יש לי לגיטימיות. כל דיקטטור ודרכו".
הריאיון המלא בסוף השבוע ב"מעריב-המוסף"
