הערת העורך: גרסה של הסיפור הזה מופיעה בניוזלטר Meanwhile in the Middle East של CNN, מבט שלוש פעמים בשבוע בתוך הסיפורים הגדולים ביותר של האזור. הירשם כאן.
CNN
—
לאחר כמה ניסיונות כושלים במשך חמישה חודשים של ההרס של ישראל מלחמה בעזהמועצת הביטחון של האו"ם יום שני סוף סוף עבר החלטה הקוראת להפסקת אש מיידית. ארצות הברית, שהייתה המכשול היחיד שנותר לקריאה כזו, החליטה שלא לבטל את ההחלטה.
ההצבעה באה כהלם לישראל, שראתה את בעלת בריתה בארה"ב בת עשרות שנים נמנעת במקום להטיל וטו על המהלך, כפי שהיא עשתה בעקביות לאורך השנים בגיבוי הדיפלומטי שלה במדינה היהודית. גורמים רשמיים ישראלים ביטאו את ההחלטה ואמרו שכן אין כוונה להפסיק את האש.
יותר מ-32,000 בני אדם נהרגו בעזה בפעולות שישראל פתחה לאחר שחמושים בראשות חמאס תקפו את המדינה ב-7 באוקטובר, הרגו 1,200 בני אדם ולקחו 250 בני ערובה.
ישראל מתחה ביקורת על לשון ההחלטה ואמרה כי היא אינה קושרת בתוקף הפסקת אש לשחרור בני הערובה המוחזקים בעזה. הטקסט דורש "הפסקת אש מיידית… וכן דורש שחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה". החלטה כושלת שהוצע על ידי ארה"ב בשבוע שעבר דרש הפסקת אש שהייתה קשורה ישירות לשחרור החטופים.
בעוד ארה"ב טוענת שההחלטה האחרונה אינה מחייבת, מומחים חלוקים בשאלה אם זה המקרה. המפתח הוא בשפת המסמך, הם אומרים.
הנה מה שאנחנו יודעים:
ישראל הגיבה בזעם להחלטה ואמרה שאין לה כוונה לקיים אותה. ביום שלישי, ישראלי ההתקפות על עזה נמשכו.
שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן מתח ביקורת על מועצת הביטחון על שהעבירה צעד שקרא להפסקת אש "מבלי להתנות זאת בשחרור החטופים".
"זה מערער את המאמצים להבטיח את שחרורם", אמר באו"ם.
שר החוץ ישראל כץ אמר בינתיים ב-X כי ארצו לא תעמוד בהחלטה.
"מדינת ישראל לא תפסיק את האש", אמר כץ. "נשמיד את חמאס ונמשיך להילחם עד שאחרון החטופים יחזור הביתה".
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיב על הימנעות ארה"ב על ידי ביטול נסיעה מתוכננת לארה"ב על ידי שניים מיועציו הבכירים. היועץ לביטחון לאומי הישראלי צחי הנגבי ורון דרמר, חבר בקבינט המלחמה, היו אמורים לנסוע לוושינגטון ביום שני בלילה כדי לדון בחלופות למתקפה ישראלית מתוכננת בעיר רפיח שבדרום עזה. הפגישה התבקשה על ידי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
"בשטח כרגע… אני חושבת שאין השפעה מיידית", אמרה גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם ופרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "אבל כמובן יש לזה השפעה מוסרית וכללית".
לאחר קבלת ההחלטה, פקידים אמריקאים התאמצו מאוד ואמרו שההחלטה אינה מחייבת. דובר מחלקת המדינה מתיו מילר אמר שוב ושוב במהלך מסיבת עיתונאים שההחלטה אינה מחייבת, לפני שהודים שהפרטים הטכניים של הם בידי עורכי דין בינלאומיים לקבוע.
באופן דומה, דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, ושגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומס-גרינפילד, התעקשו בנפרד שההחלטה אינה מחייבת.
שגריר סין באו"ם ג'אנג ג'ון התנגד שהחלטות כאלה אכן מחייבות. סגן דובר האו"ם, פרחאן חאק, אמר כי החלטות מועצת הביטחון הן חוק בינלאומי, אז "במידה זו הן מחייבות כמו החוק הבינלאומי".
מומחים אומרים אם החלטה מחייבת תלויה בשפה שבה נעשה שימוש, שכן שפה מעורפלת משאירה מקום לפרשנות. במקרה זה, היו דעות חלוקות בשאלה האם ההחלטה נופלת תחת פרק ו' של אמנת האו"ם (לראותה שהיא לא מחייבת) או פרק ז' (מחייב). החלטה זו "דורשת" הפסקת אש.
"ארה"ב – מייחסת מסורת משפטית הנוקטת פרשנות מצמצמת יותר – טוענת שללא שימוש במילה "מחליטה" או העלאת פרק VII בתוך הטקסט, ההחלטה אינה מחייבת", אמרה מאיה אונגר, אנליסטית במעקב התפתחויות במועצת הביטחון של האו"ם בקבוצת המשבר הבינלאומית (ICG), צוות חשיבה שבסיסו בבריסל. "מדינות חברות אחרות וחוקרי משפטים בינלאומיים טוענים שיש עדיפות משפטית לרעיון שדרישה היא במשתמע החלטה של המועצה".
"עיקר הנושא הוא לשון ההחלטה והאופן שבו המדינות החברות מפרשנות את האמנה אחרת", הוסיפה.
"ארה"ב מנסה ללכת על קו דק בין ביקורת לתמיכה בישראל", אמר אונגר. "בטענה שההחלטה אינה מחייבת, נראה שארה"ב עשתה חישוב שהיא יכולה לצאת בהצהרה פומבית על ידי אי הטלת וטו מבלי להתמודד עם יותר מדי תגובה ישראלית".
גם אם מומחים משפטיים יחליטו שההחלטה מחייבת, נותרה שאלה כיצד ומי יכול לאכוף אותה, אמר יוסי מקלברג, עמית מקורב לתוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון החשיבה צ'טהאם האוס בלונדון.
"התשובה היא אף אחד", אמר מקלברג ל-CNN, במיוחד כשהמדינה היחידה שיכולה לאכוף את ההחלטה – ארה"ב – מיהרה להכריז שהיא לא מחייבת.
לבעלות בריתה המערביות של ישראל, במיוחד ארה"ב, יש זמן רב הגן עליו מפני צנזורה באו"ם. תמיכתם הופיעה במלואה זמן קצר לאחר הטבח בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, כאשר מדינות רבות עמדו לצד ישראל במועצת הביטחון ובעצרת הכללית של האו"ם. אבל ככל שהמלחמה בעזה התארכה ומספר ההרוגים שם עלה, הגיבוי הזה החל להתמעט, אפילו מכמה מבעלות בריתה המחויבות ביותר של ישראל, מה שהותיר את ארה"ב כתומכת היחידה שלה באו"ם בחודשים האחרונים. עד להצבעה ביום שני.
"הם לא מבודדים לחלוטין את ישראל – הטיעונים שלהם לגבי האופי הלא מחייב מבהירים את זה", אמר אונגר מה-ICG. "אבל זה הרחוק ביותר מהמדיניות הישראלית שארה"ב הייתה מוכנה ללכת עד כה באו"ם".
שלו, שגריר ישראל לשעבר, אמר כי בהימנעות ארה"ב נקטה ב"דרך ביניים", אך כזו שמראה עד כמה הבית הלבן "מאוד מודאג ומודאג ממה שקורה".
פקידי ממשל ביידן הגיעו להאמין שישראל מסתכנת הופכים לפריה בינלאומית אם המשבר ההומניטרי בעזה יחמיר או יימשך לפרק זמן ממושך.
ישראל התמודדה עם ביקורת חריפה בינלאומית, עם קריאות של פוליטיקאים אמריקאים ו פקידים אירופאים לשקול מחדש את מכירת הנשק אליה לנוכח מניין ההרוגים העצום של אזרחים בעזה.
היחסים עם ממשל ביידן ירדו כשישראל נשבעה להמשיך בפלישה פוטנציאלית לרפיח, שבה 1.4 מיליון פלסטינים חוסים. ארה"ב הזהירה מפני מהלך כזה, אפילו כשגורמים רשמיים מתעקשים על מחויבותה של וושינגטון לביטחון ישראל.
סגנית הנשיא קמאלה האריס אמרה בסוף השבוע שעבר כי הפלישה תהיה "טעות" ו סירב לשלול תוצאות לישראל זה צריך להתקדם.
החלטת נתניהו לבטל את הפגישות הרשמיות בוושינגטון במחאה על הימנעות ארה"ב הותירה את הגורמים האמריקאים מבולבלים. קירבי אמר שארה"ב הייתה "מאוכזב מאוד שהם לא יבואו", אך התעקש כי ההימנעות לא הייתה שינוי במדיניות ארה"ב כלפי ישראל.
"הוא בוחר קרב עם וושינגטון, בזמן הגרוע ביותר שכל ראש ממשלה ישראלי יכול לריב עם וושינגטון", אמר מקלברג.
למרות החרטה הישראלית במקום אחר, שר ההגנה של ישראל יואב גלנט טס ביום שלישי לוושינגטון כדי להציג בפני שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין רשימת משאלות של נשק אמריקאי וציוד שישראל רוצה לקנות ולהעביר בצורה מהירה.
שלו אמר שישראל עומדת בפני "נקודת שפל מאוד ביחסים שלנו עם ארה"ב", וציין כי בעוד שמתיחה קיימת ברמה השלטונית, רוב עם ישראל רוצה שהקשרים ישתפרו.
בעבר, ארה"ב אפילו לא נתנה להחלטות כאלה להגיע להצבעה, אמרה. "(הפעם) ארה"ב רצתה לאשר את עמדתה לגבי ההיבטים ההומניטריים של פעולות ישראל בשטח בעזה, וכן לגבי שחרור ללא תנאי של כל בני הערובה".
