איסלמבאד, פקיסטן – גזר הדין האחרון של 25 אזרחים על ידי בית משפט צבאי בפקיסטן גרר ביום שני ביקורת חריפה מצד ארצות הברית, שהאשימה את ההליכים בהיעדר "עצמאות שיפוטית, שקיפות וערבויות להליך הוגן".
"ארה"ב מודאגת מגזר הדין של אזרחים פקיסטנים בבית דין צבאי וקוראת לרשויות הפקיסטניות לכבד את הזכות למשפט הוגן ולהליך הוגן", דובר מחלקת המדינה. מתיו מילר אמר ב-Xפלטפורמת המדיה החברתית.
הצהרה זו של ארה"ב באה בעקבות חששות דומים שהביעו בריטניה והאיחוד האירופי (האיחוד האירופי), שגם הם הטילו ספק בשימוש בבתי משפט צבאיים כדי לשפוט אזרחים.
האיחוד האירופי היה הראשון שהגיב על פסקי דין של בית המשפט הצבאי ב-21 בדצמברפרסם הצהרה למחרת המביעה "דאגה" לגבי גזר הדין והוסיפה כי פסקי הדין נראים "אינם עולים בקנה אחד עם ההתחייבויות שלקחה על עצמה פקיסטן במסגרת האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR)".
האיחוד האירופי גם הדגיש את מעמד המוטב של פקיסטן במסגרת תכנית ההעדפות הכללית פלוס (GSP+), המאפשרת ליצוא פקיסטני להיכנס לשווקים אירופיים ללא מכס – התייחסות שנראתה באופן נרחב כאזהרה עדינה כי כשל נתפס בעמידה בהתחייבויות בינלאומיות לזכויות אדם עלול לסכן את המעמד הזה.
אז למה פקיסטן הענישה אזרחים באמצעות בתי משפט צבאיים, איך איסלמבאד הגיבה לביקורת מארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי, ומה הלאה – עבור פקיסטן ויחסיה עם המערב?
על מה היו המשפטים הצבאיים?
המשפטים הצבאיים האחרונים נובעים מההתפרעויות בפריסה ארצית שבאו בעקבות מעצר 9 במאי של ראש הממשלה לשעבר אימראן חאן באיסלמבאד בשנה שעברה.
תומכי מפלגת פקיסטאן Tehreek-e-Insaf (PTI) של חאן תקפו בנייני ממשלה, אנדרטאות ומתקנים צבאיים, כולל מפקדת הצבא ברוולפינדי ובית מגוריו של פקיד צבאי בכיר בלאהור, שהועלה באש.
חאן שוחרר תוך 48 שעות לאחר פסיקת בית המשפט העליון, אך אלפי עובדי PTI נעצרו בגין האלימות.
מתוכם, 105 הופנו לבתי משפט צבאיים. באפריל השנה שוחררו 20 בני אדם עם עונש של פחות משלוש שנים, והותירו 85 עדיין במעצר.
ב-21 בדצמבר הודיע הצבא כי 25 בני אדם הורשעו, כאשר לפחות 14 קיבלו עונשי מאסר של 10 שנים.
הצבא הגן על ההליכים, והצהיר כי הם עקבו אחר הליכים נאותים והבטיחו את הזכויות המשפטיות של הנאשמים.
בחודש שעבר, ועדת זכויות האדם של האו"ם דחקה בממשלת פקיסטן לבדוק את החקיקה הנוגעת לבתי משפט צבאיים ולבטל את סמכות השיפוט שלהם על אזרחים.
כיצד הגיבה פקיסטן לביקורת על גזר הדין?
בתחילת השבוע הגיב משרד החוץ של פקיסטן להערות האיחוד האירופי. הדובר מומטאז זהרה באלוך אמר שהממשלה בוחנת את ההצהרה, אך ציינה כי החוקה ומערכת המשפט של פקיסטן – לא כל ישות זרה – יקבעו את החלטותיה הפוליטיות והמשפטיות הפנימיות.
ביום שלישי, משרד החוץ פרסם הצהרה מפורטת יותר, ובה התעקש שמערכת המשפט של פקיסטן "מבטיחה קידום והגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד", והיא עולה בקנה אחד עם "חוק זכויות האדם הבינלאומי, כולל הוראות האמנה הבינלאומית בנושא אזרחי ופוליטי. זכויות (ICCPR)".
"נמשיך לקיים קשר עם השותפים הבינלאומיים שלנו, כולל האיחוד האירופי, כדי לקיים את חוק זכויות האדם הבינלאומי, ללא כל אפליה וסטנדרטים כפולים", נאמר בהצהרה.
מהו סטטוס GSP+ ומה הקשר לבתי משפט צבאיים?
GSP+ היא תוכנית המנוהלת על ידי האיחוד האירופי כדי לתמרץ מדינות שותפות לשפר את תקני הממשל ולהתמקד בפיתוח בר קיימא על ידי מתן גישה מועדפת לסחר.
תחת ה-GSP+ של האיחוד האירופי, מדינות שקיבלו את המעמד חייבות לדבוק ו"ליישם ביעילות" 27 אמנות ליבה בינלאומיות – כולל ה-ICCPR – כדי להמשיך ליהנות ממעמד GSP+.
האמנות אינן כלכליות במהותן ומתמקדות בנושאים כמו זכויות אדם, זכויות עובדים, סביבה וממשל תקין.
פקיסטן היא אחת משמונה מדינות הנהנות מהטבות GSP+, בראש ובראשונה גישה פטורה ממכס לשווקים באירופה. בוליביה, קייפ ורדה, קירגיזסטן, מונגוליה, הפיליפינים, סרי לנקה ואוזבקיסטן הן המדינות האחרות שהאיחוד האירופי שותף איתן במסגרת יוזמת GSP+.
בהצהרה שלו על גזר הדין בפקיסטן, האיחוד האירופי אמר כי על פי ה-ICCPR, אנשים זכאים למשפט הוגן ופומבי בפני בית דין בלתי תלוי וחסר פניות, עם ייצוג משפטי הולם.
ממשלת פקיסטן טוענת כי החוקה שלה מאפשרת להעמיד אזרחים לדין בבתי משפט צבאיים, נוהג שאושר אפילו במהלך כהונתו של אימראן חאן כראש ממשלה בין 2018 ל-2022.
אולם, משפטים צבאיים זוכים לביקורת לעתים קרובות על סודיותם ושקיפותם המוגבלת. למרות שהנאשמים זכאים לייצוג משפטי, אין לבתי משפט אלו את הביקורת הציבורית האופיינית למשפטים אזרחיים.
הרון שריף, שר המדינה לשעבר, מזהיר כי אי עמידה בהתחייבויות לא כלכליות עלול לפגוע באינטרסים הכלכליים של פקיסטן.
"הסכמים כאלה הם כלי למשא ומתן מדיני. כאשר הפוליטיקה של מדינה מפוצלת, זה משפיע על התוצאות הכלכליות ויוצר אתגרים רציניים", אמר לאל-ג'זירה.
האם הייצוא של פקיסטן עלול להיפגע?
ה-PTI מחשיב את המשפטים הצבאיים כחלק מתקיפה רחבה יותר של שנתיים נגד המפלגה לאחר שחאן הודח באמצעות הצבעת אי-אמון בפרלמנט באפריל 2022.
ראש הממשלה לשעבר עצמו נעצר מחדש באוגוסט 2023 ונשאר בכלא באשמת המרדה וטרור הקשורים להתפרעויות ב-9 במאי, בין עשרות מקרים אחרים נגדו. הצבא מכחיש את ההאשמות על התמקדות ב-PTI.
גם ראש הממשלה לשעבר, שאהיד ח'קאן עבאסי, הטיל ספק בהחלטה לשפוט אזרחים בבתי משפט צבאיים, בטענה שהמשפטים סיפקו לגופים בינלאומיים עילה לביקורת.
"הממשלה יכלה להשתמש נגד טרור או בבתי משפט אזרחיים אחרים, כדי להבטיח שקיפות. משפטים צבאיים, למרות שהם חוקתיים, מתנגשים עם זכויות יסוד", אמר לאל-ג'זירה.
שר האוצר לשעבר, מפתח איסמעיל, תיאר גם את המשפטים הצבאיים כ"ארכאיים" ודחק בממשלה להתקשר באופן דיפלומטי עם ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי כדי להסביר את הרציונל לשימוש זה במקרה זה.
"סטטוס GSP+ הוא קריטי, מכיוון שהוא מאפשר גישה פטורה ממכס לשווקים באירופה. איבוד המעמד הזה עלול להפחית את היצוא של פקיסטן ב-20 עד 30 אחוז", אמר לאל-ג'זירה.
בשנת 2023, נתוני האיחוד האירופי הראו שפקיסטן הייתה הנהנית הגדולה ביותר של GSP+, עם יותר מ-78% מהיצוא שלה לאירופה – בשווי של כמעט 4 מיליארד יורו (4.2 מיליארד דולר) – נכנסו ללא מכס. טקסטיל והלבשה היוו 73 אחוז מהיצוא הזה.
שריף, שהיה גם יו"ר מועצת ההשקעות של פקיסטן (BoI), אומר כי המנהלים הכלכליים של המדינה צריכים להיות מודעים לעובדה שלמדינות האיחוד האירופי, כמו גם בריטניה וארה"ב יש השפעה רבה על החלטות בקרן המטבע הבינלאומית (IMF), המספקת לפקיסטן חבל הצלה-הלוואה של 7 מיליארד דולר.
"פקיסטאן מבודדת את עצמה בכך שהיא לא מתקשרת עם הקהילה העולמית ומוסדותיה, ולכך יש עלות עסקה כבדה בגלל ההתנצחויות הפוליטיות הפנימיות שלנו", אמר.
"המדינה חייבת להפחית את עוצמת הנוף הפוליטי ההפכפך הזה, ועליה ליצור לעצמה מקום עם השקפה מקצועית, ולמצוא דרך להתחבר למוסדות גלובליים. אחרת, חוסר יכולת עלול להוביל לזעזועים בשוק", אמר שריף.
