מנהיגי ארצות הברית, דרום קוריאה ויפן ערכו מסיבת עיתונאים משותפת כדי להוקיע את שיתוף הפעולה הצבאי הגובר בין צפון קוריאה לרוסיה.
הוועידה, שהתקיימה בשולי פסגת שיתוף הפעולה הכלכלי אסיה-פסיפיק (APEC) בלימה, פרו, שימשה גם כשירת ברבור לנשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן, שיעזוב את תפקידו ב-2025.
"הגענו לרגע של שינוי פוליטי משמעותי", ביידן סיפר עיתונאים ביום שישי. הוא הציג את הקשרים בין ארה"ב, דרום קוריאה ויפן כחלק מרכזי במורשתו.
"זו צפויה להיות הפגישה המשולשת האחרונה שלי עם הקבוצה החשובה הזו, אבל אני גאה שעזרתי להיות אחד החלקים בבניית השותפות הזו, ואני חושב שהיא בנויה להחזיק מעמד. זו התקווה והציפייה שלי".
ביידן יוחלף בינואר בנכנס הנשיא הנבחר דונלד טראמפרפובליקני הדוגל במדיניות חוץ של "אמריקה תחילה".
הרוחות הפוליטיות המשתנות עשויות להיות קריטיות שכן יפן, דרום קוריאה וארה"ב משתפות פעולה במאמציהן להכיל את האיום הגרעיני שהן תופסות בצפון קוריאה, המכונה גם הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (DPRK).
מוקדם יותר השבוע חתמה צפון קוריאה על הסכם צבאי עם מעצמה גרעינית אחרת, רוסיה, כדי לחזק מלחמתו של האחרון באוקראינה.
ההסכם כולל הסכם הגנה הדדי, וכבר עד 10,000 חיילים צפון קוריאנים על פי הדיווחים נשלחו לגבול רוסיה עם אוקראינה.
ביידן הדגיש ביום שישי כי הברית האמריקנית עם יפן ודרום קוריאה תהיה מכרעת ב"התמודדות עם שיתוף הפעולה המסוכן והמעורער של צפון קוריאה עם רוסיה".
נשיא דרום קוריאה, יון סוק-יאול, הדהד את התחושה הזו, תוך שהוא ציין את הנוכחות הגוברת של כוחות צפון קוריאה בחו"ל.
"כפי שאנו יכולים לראות מההצבה האחרונה של חיילי קוריאה הצפונית לרוסיה, הסביבה הביטחונית המאתגרת בתוך ומחוץ לאזור שוב מזכירה לנו את החשיבות של שיתוף הפעולה המשולש שלנו", אמר יון.
אליו ולביידן הצטרף גם ראש ממשלת יפן אישיבה שיגרו, שנכנס לתפקידו באוקטובר.
שיגרו היה קולני בדחיפה למערכת יחסים מאוזנת יותר בין ארצו לארה"ב, כולל הצעת ניהול משותף של בסיסי צבא אמריקאים ביפן.
מנהיגים בכירים משלוש המדינות נפגשו בפעם הראשונה בפורמט עצמאי בשנה שעברה, באוגוסט 2023.
ביום שישי הביע יון תקווה שהמנהיגים יוכלו להמשיך להיפגש מדי שנה, כדי לחזק את יחסיהם.
מסיבת העיתונאים של המנהיגים עלתה בקנה אחד עם הצהרה משותפת מנוסחת היטב, שבה חזרו שלוש המדינות על מחויבותן ל"זכות הטבועה של אוקראינה להגנה עצמית".
"יפן, ROK (דרום קוריאה) וארה"ב מגנות בחריפות את ההחלטות של מנהיגי הרפובליקה הצפונית ורוסיה להרחיב בצורה מסוכנת את מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה. הַצהָרָה קורא.
"העמקת שיתוף הפעולה הצבאי בין הרפובליקה הדמוקרטית לרוסיה, כולל אמצעי לחימה והעברת טילים בליסטיים, היא חמורה במיוחד בהתחשב במעמדה של רוסיה כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם".
אבל חזרתו הקרובה של טראמפ לבית הלבן לקדנציה שנייה עוררה שאלות לגבי זה של ארה"ב מחויבות מתמשכת להגנת אוקראינה.
בקונגרס האמריקני גברה ההתנגדות להמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה, במיוחד בקרב הרפובליקנים.
בשנה שעברה, למשל, הסנאטור הרפובליקני ג'וש האולי נִקרָא על משיכת כספים אמריקאים לגמרי: "יש להפנות כל מימון לאוקראינה לישראל באופן מיידי".
טראמפ עצמו פעל במצע של הבאת שלום לסכסוכים עולמיים וסיום חלק ניכר מהמעורבות האמריקנית בחו"ל. המבקרים משערים שמדיניות "אמריקה תחילה" שלו עשויה להיות מתכון לבידוד גדול יותר.
נבדקה גם הפשרות שתוכניות השלום של טראמפ עשויות לגרור.
לאחר ניצחונו של הרפובליקני בבחירות לנשיאות ב-5 בנובמבר, יועץ לשעבר של הנשיא הנבחר ציין בפני BBC News כי טראמפ יהיה מוכן להקריב את השטח האוקראיני בשם סיום הסכסוך.
"אם נשיא (אוקראינה) (וולודימיר) זלנסקי יבוא לשולחן ואומר, 'ובכן, נוכל לקבל שלום רק אם יש לנו את קרים', הוא מראה לנו שהוא לא רציני", אמר היועץ לשעבר, בריאן לנזה. "קרים נעלם."
צוות המעבר של טראמפ התרחק מאז מהערותיו של לנזה, ואמר ל-BBC שלנזה "לא מדבר" בשם הנשיא הנבחר.
דיווחים בתקשורת בארה"ב ציינו כי ביידן, בימיו האחרונים בתפקיד, מתכננת להאיץ סיוע לאוקראינה, על מנת להבטיח את המשך יכולתה להגן על עצמה מפני פלישה רוסית.
