ארצות הברית נראתה לא בקצב עם שאר העולם כשהתחייבה לתמוך בזו של ישראל פלישה קרקעית ללבנון.
בעוד קולות מכל העולם קראו ביום שלישי להפסקת אש וצעד אחורה מסף מלחמה כוללת, וושינגטון הכריזה על המתקפה הקרקעית ה"מוגבלת" לדרום לבנון כ"זכותה של ישראל להגן על עצמה".
כוחות ישראליים התקדמו ללבנון הלילה שלשום, בצעד שצפוי לו. הצבא אמר בהצהרה כי הפשיטות היו "מוגבלות, מקומיות וממוקדות" נגד חיזבאללה.
עם זאת, ההתקדמות מעלה עוד יותר את הסיכון להסלמה רחבה יותר במאבק עם הארגון החמוש הנתמך על ידי איראן או אפילו ברחבי האזור, ואיחוד האמירויות הערביות, קטאר ויפן מיהרו להביע דאגה עמוקה.
שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין אמר כי אמר לעמיתו הישראלי יואב גלנט כי וושינגטון מסכימה על הצורך במתקפה קרקעית כדי לפטור את אזור הגבול הדרומי של לבנון מנשק חיזבאללה ואמצעים אחרים שבהם היא יכולה להשתמש כדי לבצע פיגועים מעבר לגבול.
"הבהרתי שארה"ב תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה", אמר אוסטין.
שוחחתי היום עם שר הביטחון הישראלי יואב גלנט כדי לדון בהתפתחויות הביטחוניות ובפעולות ישראליות. הבהרתי שארה"ב תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה. הסכמנו על הצורך בפירוק תשתית תקיפה לאורך הגבול…
– שר ההגנה לויד ג'יי אוסטין השלישי (@SecDef) 1 באוקטובר 2024
המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן פרסמה הצהרה דומה ביום שלישי, והצדיקה את "הפעולות המצומצמות" של ישראל.
היא גם הוסיפה כי היא עדיין מתנגדת להרחבת המתקפה הקרקעית וכי פתרון דיפלומטי הוא הדרך היחידה להשיג יציבות מתמשכת בגבול ישראל עם לבנון.
"הכי מסוכן"
ראש ממשלת לבנון הזמני, נג'יב מיקאטי, הזהיר כי ארצו עומדת בפני "אחד השלבים המסוכנים ביותר בתולדותיה" והפציר באומות המאוחדות לספק סיוע למיליון בני אדם שנעקרו מהתקפות ישראל בשבועות האחרונים.
"אנו קוראים בדחיפות לסיוע נוסף כדי לחזק את המאמצים המתמשכים שלנו לספק תמיכה בסיסית לאזרחים עקורים", אמר מיקאטי בפגישה עם נציגי האו"ם.
המתאם ההומניטרי של האו"ם ללבנון, אימראן ריזה, הודיע על השקת פנייה בזק של 426 מיליון דולר לסיוע הומניטרי דחוף לאזרחים שנקלעו לסכסוך.
"ללא מספיק משאבים, הומניטריים מסתכנים בהשארת אוכלוסיית מדינה שלמה ללא התמיכה שהם דורשים בדחיפות", הזהירה ריזה.
עם זאת, הוא הוסיף כי שום סכום של סיוע לא יכול לטפל במלואו במשבר אם אזרחים ימשיכו להיות ממוקדים.
ליז ת'רוסל, דוברת המשרד לזכויות האו"ם, הזהירה מפני "פלישה קרקעית בקנה מידה גדול", שתגרום רק ל"סבל גדול יותר".
'שלמות טריטוריאלית'
השלב החדש של המבצע הישראלי שלח אזעקה שהתפשטה במהירות במזרח התיכון.
משרד החוץ של איחוד האמירויות הביע "דאגה עמוקה" מההסלמה בלחימה ו"אישר מחדש את עמדתו הבלתי מעורערת כלפי אחדות לבנון, ריבונות לאומית ושלמות טריטוריאלית".
ההצהרה קראה לתמיכה בינלאומית כדי למנוע הסלמה נוספת והדגישה את החשיבות של מתן הגנה מלאה לאזרחים.
הנשיא שייח' מוחמד בן זאיד אל נהיאן "הורה על משלוח חבילת סיוע דחופה של 100 מיליון דולר לתושבי לבנון", הוסיף המשרד.
שר החוץ של קטאר, מוחמד בן עבדולעזיז אל-ח'וליפי, הזהיר ב-X כי "התוקפנות על לבנון תגרום לגרוע מכל".
"עכשיו, יותר מתמיד, היא זקוקה לתמיכה הבלתי מעורערת שלנו כדי לשמור על שלמות המדינה וביטחונה. העמידה לצד האחים בלבנון היא לא רק חובה מוסרית, אלא הכרח הכרחי", אמר.
בהמשך, התגובה הייתה מאוחדת בקריאה להפסקת העוינות והתרעה מפני הסכנות של התלקחות אזורית.
ממשלת יפן קראה להפסקת אש מיידית ואיפוק מירבי כדי למנוע הסלמה נוספת של הסכסוך.
הקרמלין הזהיר כי "הגיאוגרפיה של פעולות האיבה מתרחבת, מה שמערער עוד יותר את היציבות באזור ומגביר את המתיחות".
שר החוץ של ספרד דרש מישראל להפסיק את הפשיטות הקרקעיות שלה כדי למנוע את הסכסוך העוטף את האזור.
איטליה, הנשיאה הנוכחית של קבוצת השבע (G7) הדמוקרטיות העשירות, אמרה שהיא תמשיך לפעול להורדת הסלמה.
ראש נאט"ו החדש, מארק רוטה, אמר שהוא "עוקב מקרוב אחר המתרחש בלבנון" והביע תקווה ש"פעולות האיבה יסתיימו בהקדם האפשרי".
חצים צפוניים
ישראל פתחה ביום שני בלילה בפלישה שזכתה לכינוי Northern Arrows – המתקפה הקרקעית הראשונה שלה ללבנון מאז מלחמת 2006, לאחר יותר משבוע של תקיפות אוויר אינטנסיביות על הבירה ביירות ודרום לבנון.
בפשיטות אלה נהרגו מאות בני אדם, כולל מפקדים בכירים בחיזבאללה ומפקד הארגון החמוש חסן נסראללה.
הצבא הישראלי טוען שהפלישה הקרקעית שלו נועדה לדחוף את חיזבאללה מצפון לנהר הליטני, כ-30 ק"מ (18 מייל) מגבול ישראל-לבנון, מה שגורם לקבוצה לציית להחלטת האו"ם 1701.
שלשום, UNFIL, כוח שמירת השלום של האו"ם, הזהיר כי "כל מעבר ללבנון מהווה הפרה של הריבונות והשלמות הטריטוריאלית הלבנונית, והפרה של החלטה 1701".
